יהל אור רטז

הגלות:

זה נהר כו'. יסוד והוא שמש כידוע כחתן יוצא כו':

והכוכבים כו'. הם שנים עשר בקר שתחת הים:

ושבו העבים כו'. כמ"ש סכות בענן כו' שהם המבדילין וכמ"ש בזוהר פ' שמות י"ט א' שכ"ז שהשר שלהם נתנה [לו] שררה כו' ע"ש:

אחר הגשם כו':

שהם בוכים על שהם חוצה ושרי א"ה פנימה כמ"ש הן אראלים צעקו חוצה כו' וכמ"ש תחת שלש רגזה ארץ כו':

דכתיב על חומותיך כו'. וכמ"ש מעיקרא מאי הוי אמרי כו':

ובטלו הטוחנות. ע' בפ' פנחס ובר"מ שם:

בארובות אלו כו'. כמ"ש משגיח מן החלונות מציץ כו' וענין החשך עיין בא"ר ענין ג' גווני עינא והאיך הן רוחצות בחלב:

סוכת דוד כו'. שהיתה עומדת על הקרבנות והן הטוחנות שא"א שיר' אלא על הנסכים יין המשמח אלקי' ואנשים:

ובאותו דרך הי' כו'. הוא אורחא דגולגלתא שנק' אורח צדיקים כו' בזמן שמתגלה אורחא דע"ק משא"כ בגלות ועבא"ר קל"ו א':

(מ"ט א') ויסתבל החגב כו' של בית דוד. כמו חגב שמכלה הכל בפה כן בית דוד כמ"ש (שמואל ב' י"ח) טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור וכמ"ש בת"י שם:

ותפר האביונה כו'. כמ"ש מחמד גאון עוזכם כל מחמדיה אשר הי' מימי קדם:

ונמשך מלמעלה למטה. ר"ל בזמן בהמ"ק [ביהמ"ק]:

גולת הזהב דאיהי כו'. ר"ל מעין ים הבינה דאתלבש בחסד ונחתא כידוע:

ונרוץ כו' ומלאך כו'. ר"ל גלגל החוזר כמ"ש בספ"א דב"ב אל הבור לבור תחתית:

והעפר שהכל כו'. ר"ל כמ"ש בספ"ה דס"ד ונשגב ה' לבדו ביום ההוא קרן ביובלא אתעטרא ויחזרו הנשמות לעלמא דחירות אל בטן אימא והוא יום השביעי עולם המנוחה עה"ב וז"ש תד"א אותן אלף שנה כו' ע"ש:

**(נשמט כאן ליקוט מגכי"ק ויבא אי"ה בסוה"ס נפש דוד:

)** רזא דד' שמהן גליפין אדני צבאות הוי' אהי' כו'. והם מרמזים על כל הע"ס והם בני' תורה:

חד אקרי זוהר חשוך ולא חשוך. הוא מל' תורה שבע"פ:

ועדיין נהורי' קמיט. שהוא סודות תורה שבע"פ [ז"ל רד"ל מ"כ עה"ג וכמ"ש (סנהדרין כ"ד א') במחשכים כו' זה תלמוד בבלי]:

זהרא דא אתגליף בע"ב ניצוצין. והוא כיון דכרי בה היסוד שהוא ח"י ונציץ לד' סטרין ד' פ' ח"י הוא ע"ב וגם אדני עולה ס"ה והיא ה' אחרונה של שם עולה ע' סנהדרין ותרין סהדין ב' עדים של שמע ובשכמל"ו [פי' ע' וד' רברבי דפסוק שמע הוא עד א'. ועד השני הוא עד דועד דבשכמל"ו. וז"ס משמשת בשני עדים א' לו וא' לה וכידוע דפסוק ראשון יחודא עלאה ובשכמל"ו [יחודא] תתאה]:

ואמר מתעטרא בשמא דא אדני. כי ידוע שסביב רשעים יתהלכון. וע"כ הדל"ת של אדנ"י מתהפך לק' בסוד א"ת ב"ש ואז השם כסדר שרי אלפים שתי מאות שרי חמשים שרי עשרות וכמ"ש במ"א (פי' כי אדנ"י הוא א' הוא אלפים והד' הוא ק' בא"ת ב"ש הוא מאות והנ' הוא חמשים וי' הוא עשרות):

[ליקוט. שרי אלפים כו' שם אדני וג"ר וד' שלה בחלוף ק' וכנגדן ד' קרבנות (עולה מנחה חטאת אשם. ר"ת) עמח"א (נראה שהוא מהרד"ל:

ר"ל שר"ת של אלפים מאות חמשים עשרות הוא נגד ד' קרבנות כו') והוא ג"כ בהסיר ש"ד מן שמע אחד (נשאר מ"ע א"ח) ונגדן ד' קליפות בוהוא רחום (ע'ון מ'שחית ח'מה א'ף) שהן ריש דרגין נגד ארגמ"ן ולכן הם שרים בסוד מלכות אדון בסוד שר משיר:

(ובמ"א כתב וז"ל. סוד שרי אלפים כו' ד' אותיות אדני בהתחלף הד' והן נגד ד' מחנות שכינה שכנגדן בס"א עון כו' וכנגדן בקרבנות עולה מנחה חטאת אשם וז"ס שמע אחד ועם שלמים וד' חלות שבתודה שהוא ולמילואים הן ו' (ר"ל ו' אותיות שמע אחד הן ר"ת ש'למים מ'נחה ע'ולה א'שם ח'טאת ד' חלות שבתודה. המסדר) והן ב' תיבות הנ"ל. ונק' שרי אלפים לפי שהן מסט' דאדני אדון כל הארץ מלכותו כו' וז"ס הקרבנות להציל מד' אלו ד' אלו שהן ק"ק ובאין על חטא משא"כ בקדשים קלים וכמ"ש ר"א והרמב"ן וכמ"ש פן יפגענו כו' איש כופר נפשו ור"ל כי אש אוכלה הוא וצריך לחול על דבר הנאכל. והענין הוא נר"נ במל"ך והנפש הוא אש שורפת בכבד ומבשלת ועלה שורה הרוח וצריך ליתן לכבד דבר מאכל וז"ש לאשי. והן ג' דרגין אשה ריח ניחוח דמל"ך ונר"נ כי הלב נוטל רק הריח. (א"ה. עיין לעיל בליקוט סוד סיני הוא הפה) והמוח רק הנחת והנאה מהמאכל והן בג' דרגין דגוף אמ"ש שכוללין סכל ראש ובטן וגו' ובכל אחד ג' שהן גפ"ג וכן במקדש מזבח החיצון בחצר והפנימי בהיכל וארון בק"ק ובכ"א ג' גפ"ג ובפנימי אינו אלא קטורת ריח כו'. ע"כ] ולכן אמר כדין איהו שר דכל עלמין. והוא בבריאה:

וכל חיילין. הוא ביצירה:

וכל משריין הוא בעשיי' ולכן נכפל המספר של ישראל בפ' במדבר. בראש הפרשה ובפ' שני' של דגלים חזר המספר ממש כבראשונה שמשה מנה וספר הרוחות של כל ישראל נגד עולם היצירה שמשם הרוח ושם נאמר לצבאותם ומתרגמינן לחיליהון ועוד מנה הנפשות של ישראל נגד עולם העשיה שמשם נפשות. ושם כתיב דגל מחנה ומתרגמינין משירייהון [וכמ"ש כאן דחיילין ביצי' ומשיריין בעשיי']:

(מ"ט ב) והחיות רצוא ושוב. גי' אור מים ולכן כאשר השמש מכה על המים הוא רצוא ושוב תמיד גם כסף חי שרשו בכאן:

ורזא דא אשר קאים הכא והכא. כי יש פעלים שמות ומלות המחברים ומלת אשר הוא מן מלות המחברים:

כתיב [ראיתי] והנה מנורת זהב. חשיב ג' שמות אדנ"י אלקי' הוי"ה והן גי' גן עדן וכשתמלאם אדנ"י גי' תרע"א ואלקי' במלוי אלפין גי' רצ"א והוי' מלוי אלפין גי' מ"ה וכולם יחד עולים תתר"ו וז"ש לקמן תתר"ו סימן. והנה אותיות הקודמות לשם אדנ"י הן אגמ"ט גי' ג"ן ואחר אותיות אדנ"י הן בהס"כ גי' פ"ז ושם אדנ"י בעצמו גי' ס"ה גי' היכל והן מעלות ומדרגות לנשמות זו למעלה מזו גן פז היכל וכולם יחד עולים ה"ר וז"ש מי יעלה בהר ה' כו' וכן הר קדשו:

שבעה ושבעה אלין תתאי דקיימין לקבליהון דעלאי כו' שבעה ושבעה מוצקות (מ"ט ג) אלין שבעת ימים ושבעת ימים אלין עלאי ואלין תתאי דמתחבראן כחדא. [אמר המסדר כתב הגר"א בתיקונים תיקון כ"א נ"ג א' בד"ה א"ל ברי שהכוונה שבעה דדכורא ושבעה דנוק' והן שבעה היכלות והוא בהצטרף יסוד הבינה היכל השביעי ואע"פ שהן שמונה כשנחשוב גם העטרת מ"מ יסוד ועטרת נכללין בהיכל א' לבנת הספיר. ונכללין כא' שבעה דדכורא בז' דנוק' שמתקשרין דא בדא ואינון יחודא דשמע ישראל ובשכמל"ו]:

תו תרין דרגין אינון כו'.