יהל אור קפג

לעילא ר"ל בבינה שמקבל מחכמה והוא נק' מלכא עלאה כידוע. ואמר כאשר דברת כמה דאוקמוה ר"ל כמ"ש במס' עירובין (דף כ"ב ע"א) ארך אפים אף כו'. ואמר לאמר למילף כו' ולעלמי עלמין למימר לדא בשעתא דעקתא ומאי הוא ה' כו' כצ"ל. ור"ל כמ"ש (ר"ה י"ז ע"ב) ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרין כו' וברית כרותה הוא להיות לעולם כך וז"ש ומאי הוא כו'. וז"ש דאמאי אסתלקו כו' דמשה אמר לאמר כיוון לי"ג מדות ול"ק אלא אלו. ואמר והא אוקימנא מלין ר"ל כנ"ל ברית כו' ואמר וכן שאר אחרי כו' דלא אמר אלא אותן מדות שהן לכפר עון ומאריך אף ולכן ל"ק אל רחום וחנון שהן קודם החטא וכן נצר חסד לאלפים דל"ק אלא ארך אפים שהוא לצדיקים ולרשעים וכן נשא עון ופשע וכן ונקה כמ"ש (יומא דף פ"ו ע"א וש"מ) מנקה לשבים כו' ורב חסד דחסד אינו משגיח כלל על מעשה כמ"ש (פסחים דף קי"ח ע"א) הני כ"ו כל"ח כנגד כו' ולכן נתן לחם לכל בשר כל"ח. ול"ק וחטאה לפי שחטאו במזיד וכן ל"ק ב"פ ה' כמ"ש (ר"ה שם) א' קודם שיחטא כו' ונשארו ששה שהן תשעה כמ"ש בא"ז וכן בכי תשא הן עשרה שהן י"ג כי אל רחום לפי פשוטו מדה א' וכן ארך אפים וכן נצר חסד לאלפים ונעשין י"ג והכל דרך בג' שבאין מלמעלה וזהו י"ג יודין וט' ווין דב"כ שהן ווין ו' ט'. יודין י' י"ג (כוונתו על ג' יודין וג' ווין דהויות). והן נקודות וטעמים והוא משחא דבהון והן עצמן אותיות כמ"ש בפרשה נשא ועם ו' תיקונים דה"א שהוא חמשה ואלף הן כ"ח עובדא דבראשית ועם ד' דאל"ף הן ל"ב נתיבות כי נגד ו"ד דנוק' הוא ע"ס כמ"ש בס"י א' רוח אלקים חיים ב' רוח כו' והן ד' דידה ואח"כ חמישי חתם כו' ו"ק. ואמר כדבריך ממש והא כו' ר"ל כמ"ש (ברכות ל"ב ע"א) כדבריך עתידין האומות כו' אשרי כו':

(קסב ע"א) יתמו הא באתר אחרא לא ושם ימותו דא בגופין אבל בנשמתין לא כו'. כצ"ל. ר"ל לא כמ"ש מזה הפסוק דא"ל חלק לעה"ב דנאמר ושם כו' לכן קאמר דכאן נאמר יתמו מ' לגמרי אבל שם ימותו דאין בנשמתא מיתה:

נשרא רברבא. לפי שהוא בדרום לכך הכל בצפרים ויונה ושלימות הוא נשר בעל הכנפים למארי דמתיבתא שגדפין דלהון שלימין כמ"ש בת"ב וכמ"ש בתז"ח צפור יונה נשר וז"ש רברבא לאפוקי הקטנים דלית גדפין כו':

מלקט עשבין. הן דברים לקוטות כמ"ש למטה מאן כו' וכן לקמן יוסף איהו כו' מאן כו'. והכל מג' דרגין שהוא ש' ע"ב וכ"א מג' כמ"ש כאן מאן כו' מאן כו' תו אמר כו'. וזהו ש' ע"ב ע' ש"ב ש' מע"ב:

דנציבין הוא הוא ובריה כו'. כצ"ל:

לגו חשוך. שהוא מצדק א"ד יש כ"ש מקום לאחוז בהן וזהו מקומות מסה ותבערה ומרה ושם נסהו כו' כידוע:

נייחא יתקצר מניה חיין כו'. כצ"ל:

גו נייחא אצל נוח הנו"ן וג' דברים נגד ג' דרגין בג"ר צריך לקצר ובמלכות להאריך כמ"ש (ברכות דף י"א במתני') מקום שאמרו כו' ומאן דפסיק כו' בז"א ששם החיבור ושם התורה:

תו אמר כו'. הוא סוד קו המדה והוא כמו הראשון וז"ס דוד מזוקק שבעתיים והוא במקום אמת דג' תיבות האחרונות כמ"ש בז"ח רות:

תו אמר כו'. דנצח נשאר דא"ל הפסק מצד המלאכים וגם נצח ישראל לא ישקר עולם חסד יבנה משא"כ עבודה דבטילה בעו"ה:

וחד אתהדר חד שליט כו' אגניז חד ואשתאר כו' כנפי רוח ושאט במאתן כו'. כצ"ל:

ה' רוכב כו' שהן עבי שחקים עבים רכובו:

גדפי רוחא. הוא הדעת משה ברוחא דביה עף למעלה והרוכב הוא יסוד וז"ש חד שליט ויוסף הוא השליט והוא וירכב על כרוב ויעף דביה נגנז כנ"ל וביה הדעת דסליק עמיה במאתן עלמין דסליק לאו"א ואשלים לשבעין ועאל בב' העזקין דאינון מאתן אלף עלמין דכסיף בהן קב"ה והוא סוד הזיווג ובין עיזקא ועיזקא הוא ת"ק אלף עלמין דפתחי תרעין לכל סטר והוא ת"ק פרסי מטלנוי ועם מאתן אשלים כו' כנ"ל ולכן נקרא ריח ר' עם י"ח ואמר חד לגבי בנימין יסוד דנוק' והוא תורה ולא נשאר אלא חד סמכא דא"ל הפסק ואמר דאגניז יוסף כו' הוא גניזת הארון ולוחות וכן חורבן בה"מ דשם יראה כל זכורך זכורך דייקא פני האדון ארון הברית אדון כל כו' ומכירת יוסף גרם כ"ז כמ"ש בז"ח והוא נמכר ד"פ לכן נמכרנו ד"פ בד' גליות מבבל למדי מיד ליד ולכן בחורבן נתבע דמו גם דמו הנה נדרש בשביל שחשבו ולפי לעבד נמכר לכן לעבדים כו' ולכן ויבך עליהם ויפול על צווארי נימין אחיו כו' על פרישתו ממנו זמן רב וירכב כו' וכן מי"ב מרגליטין כו' ודאתמסרו למלכותא כו' וז"ש (ע"ז דף ג' ע"ב) שקב"ה רוכב כו' בח"י כו' והוא בח"י נהרי בשדרה כו':

יהיב לון ההוא ממנא וורדא אחרא ונפקו. כצ"ל כמ"ש בפנים. שנתן להם מתחלה אחת והוא בהשטמות וכאן שראה שלימותם יהב כו' והוא כמ"ש בתיקונום תכ"ה חדי ר"ש חדוה כו' וכן כאן בתחלה ראה צדקתם שעלו בחשך ראוי לשערי צדק ואח"כ שראה שהן זוכין לשמוע קלא דההיא עלמא ברזין דתמן ראה שזוכין לצדק עלאה ב' השושנים ולכן ארחו ביה דביה אתתקפו למשמע תמן כו' ולקמן דיהבו לון תפוח נשלמו דהוא ברוחא דמשה כמ"ש בסוף תיקונים ולכן לא אתנשו מנהון כלום תמלא הארץ דעה כו':

וגו' מהו מיתתו כו' וההוא יצה"ר הוא דמית כו'. כצ"ל כמ"ש בפנים:

(קסב ע"ב) בגופין קדמאין כצ"ל:

ובפום תרין מלין עד כלום ל"ג:

בצלאל רביעאה כו'. לחב"ד כמש"ל ואמלא כו' וע"ל קס"ד ע"א ואמר שם כד תנדעון כו'. ידוע בשם המפורש מג' ג'. ואמר יוסף איהו רביעאה שהוא רביעי לחג"ת מאמר תדשא הארץ ועי' בתיקונים ל"ד ע"א דהוא יום הרביעי שראשי נמלא טל. ואמר גו נהורא כו' סליקו לעילא. דסליק לחכמה משכיל לאיתן כו'. ואמר חביבו דכלא. ידוע והוא בג' מקומות כלול במקומו חביבו דכלא ורביעאה כו' וסליקו. ואמר עליה כתיב ונסכו כו' שהנסכין אזלי לשיתין (סוכה מ"ט ע"א) דרגיה ורביעית ההין בשמא מפ' ג' ההי"ן רביעית השם והוא רובע ישראל בשיעורא דמשחתא:

אמרו הן אר"א כל הני מלין וכל מה דחמינא כתבנא כד מטינא כצ"ל:

(קסג ע"א) והא ל"ל דחילו ואמתני. מיומא דשאריתו למחמי כל דא עד השתא שבעה יומין והא לא הויתו מסתכלין בההוא עלמא כלום. אמרו ודאי הא אתנשי מנן כצ"ל:

חמיתון אלין טוריא כו'. שג"ע בהר מרום הרים וכל שיותר במדרגה יותר בהר וגיהנם בשאול וכל שיותר כו' וכמ"ש