יהל אור קעג

חצות היום דגל דרום כו' הכל כנ"ל ואחר חצות דגל מערב וקודם חצות לילה דגל צפון ולכן אז באחמתא כו' כמש"ש וז"ש וכמה חבילין כו' וכמש"ש:

כולהו שטיין בערבוביא. כי הן משברי כלים אותיות בערבוביא ובאור הוא בסדר משא"כ בחשך ולכן נק' ערב ערבוביא ערב רב וכמ"ש ותקרבון אלי כולכם שם היתה הקריבה כסדר הקטנים מכבדין כו' והן מסט' דכלאים ערבוביא ועין בתיקו' קל"א ב' לזמנין מרכיבין נוקבין כו' לא אזדריקו לאתר ידיעא אלא כל חד באתר דלאו מיני' כו' וכל הצורות מעורבין בחשך:

ואזלין וחייכאן כו'. שמצערין להון בחלומות וע"ל כ"ה א' ת"ח באלין זינין בישין כו' דרגא תתאה דילהון אינון דחייכן בב"נ וצערן להו בחלמיהו כו' ואלין מודעי ליה לב"נ מלין מנהון כדיבין מנהון כו' ושם למעלה ואמר רבי שמעון הא תנינן אית מאן כו' וכד איהו נאים כו' ולזמנין דחייכאן כו' וז"ש ומודעין כו'. והענין כפי המעשים ועסקי עוה"ז ומחשבותיו שג"כ הוא פעמים בשקר ופעמים באמת:

ומאן דאשתכח כו'. ר"ל היוצא יחידי בלילה:

וכולהו בני כו' וטעמין כו'. הנה ידוע שההנהגה הוא בד' דרגין גבור וחלש רך וקשה חסד ודין ורחמים שהוא חסד ממוזג בדין ודין ממוזג בחסד שהם חג"תם ד' אותיות הויה והנה העוה"ז א"א להתנהג לא בחסד גמור ולא בדין גמור אלא בשתי מדות הממוזגות והן יום ולילה שמתנהג העולם בהן ועה"ב מתנהג בב' מדות הפשוטים ג"ע ולו חסד וגיהנם כולו דין והן ד' יסודות ג"ע מים שכל צחצוחא ועינוגא דלהון בנהר כמ"ש בפ' ויקהל וכן בטלא קדישא. וגיהנם אש. והעוה"ז מתנהג ברוח ועפר שכל חיות האדם הוא ברוח ומיתתו והפסדו בעפר ואל עפר תשוב וכל חולי מצד מרה השחורה עפר וכן כל הפסד כידוע ונגדן הן ד' רוחות ג"ע בדרום וגיהנם בצפון כידוע. והעו"הז היישוב ממזרח למערב בין דרום לצפון ולא בדרום וצפון וכן הנהגתו במזרח ומערב יום השמש ממזרח והוא אור שהוא חיים כמ"ש באור פני מלך חיים וכמ"ש לאור באור החיים להתהלך לפני אלקים כו' וחשך במערב המות כמ"ש וחשך ע"פ תהום זהו המות. ולכן בלילא טעמין כו' וביום מתעוררין וחיים שבכל יום מתחדשין והוא המטה במערב ויאסוף רגליו כו' וידוע שמדת יום ולילה זו"נ הם אילנא דחייא כו' והן תרין קשרין דב"נ רוח ונפש שהיא שתופא דגופא והגוף והנפש אל עפר תשוב והרוח הוא חי דלא מיתא לעלמין והן ב' דרגין בעוה"ז צדיקים ורשעים צדיקים נקראים חיים ובניהו כו' (ברכות י"ח) והן ב' רגלי המרכבה צדיקים נקראין ארי' כמ"ש בז"ח רות על חד ארי' כו' וכמה מקומות אבל הרשעים ואדם על עפר ישוב והן דגלי מזרח ומערב כמש"ל בפ' בהעלותך. ובג"ע דרגא דנשרא כמש"ל מתעופפי' כנשרין וכן אמר בפ' בלק מצפצפין כצפרין גם צפור מצאה בית כו'. ובגיהנם כלחוך השור כמש"ל בר"פ בלק וע' בפר"א פ"ג דאמר שם ארבע רוחות בעולם כו' רוח פנת המזרח משם האור יוצא לעולם רוח פנת הדרום משם טללי ברכה וגשמי רצון יוצאין לעולם רוח פנת המערב משם חושך כו' רוח כו' ושם הוא מדור כו' שנאמר כו':

ת"ח כד אתער רוח כו'. שד' רוחות מנשבות בד' עתות הנ"ל רוח מזרח ומערב ביום ורוח דרום וצפון בלילה כמ"ש בז"ח פ' בראשית י"ג י"ד ואמר שם ת"ר כשמתחיל רוח צפון לנשב כל השמים וכל הרקיעין וחיות הקודש ואופנים וכל צבא השמים כולם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רינה ושבח למי שאמר והיה העולם כו' וזה בחצות הלילה והוא כי רוח צפון ממונה על השיר ובלילה שירו עמי שיר דלוים וז"ש (ברכות ג' ב' סנהדרין ט"ז א') כנור תלוי למעלה כו' וכמ"ש [אולי צ"ל ודלא כמ"ש רש"י וע"ש בהגהות רבינו] רש"י שם וכמ"ש בז"ח וש"מ. ותיקון האבות ודוד להיפך אברהם ויצחק ביום ויעקב ודוד בלילה וע"ש בז"ח וכבר כתבתי שהרוחות הן כפולים וששה קצוות כוללין ע"ס כי נצח והוד הן מעלה ומטה תרין קיימין דגופא שרוחות סובבן אותן וכתר ות"ת מזרח וחכמה וחסד דרום ובינה וגבורה צפון ויסוד ומלכות מערב ומ"מ כולם הם בו"ק כי נהירו דאבא חסד עלאה כליל בדרום וכן גבורה דאימא ודעת תרין אחסנתין במקום כתר מלכות והכל בו"ק. ומלכות הוא היכל הקודש נקודה האמצעית ואליה סובב הכל והוא אחד דק"ש למען יאריך ימים על ממלכתו וזהו ובדלת (ברכות י"ג ב'):

והנה אחר חצות הוא צפון העליון דאימא ממותקות וע"ל ק"כ א' וזהו רוח צפון פנימות דצפון:

בדין אתקבלא כו'. לאתחברא אתתא בבעלה וז"ש ואתחברו כחדא והוא ליתן לה גבורות שהן דילה וז"ש ושריא בדרועא באתרא ואח"כ ביום מקבלת ממנו חסדים וז"ש שמאלו תחת לראשי בתחלה בלילה ואח"כ ביום וימינו תחבקני וכ"ה בי"ט בר"ה חשף ה' את כו' והוא יומא דדינא ואח"כ ביה"כ נייחא שמאלו כו' ואח"כ בסוכות וימינו תחבקני כמ"ש בפ' פנחס וזהו דיהיב מטתיה בין צפון לדרום וכמש"ל בפ' במדבר:

וקב"ה אתי לאשתעשעא כו'. דשעשוע הוא במ"נ דילה שהן הצדיקים ואן הוא הזמן שהם גבורות ממותקות מרוח צפון:

וכדין כל כו'. כמ"ש היושבת בגנים חברים כו' דהיא יושבת בגנים וכל חברים דילך מקשיבים לקולך לזמרא בהדך לכן השמיעני:

וכל אינון כו'. כמ"ש ובהיכלו כולו אומר כבוד שכולם בתוכו האומרים כבוד למען יזמרך כבוד כו':

ואלין רשימין ביממא. כמ"ש (חגיגה י"ב ב' ע"ז ג' ב') כל העוסק בתורה בלילה כו' שנאמר יומם כו' כי בלילה הוא מתעורר מ"נ לכן ביום יורד אליו ממנה מ"ד חסדים ואמר חוט כי החסד עצמו גניז ולא אשתכח אלא חוטא מיניה:

ת"ח שמא כו' ואנון אתוון כל"ך סעפ"ה יאעצ"ה מנצ"פך כליל לון ם אקמוה לםרבה המשרה מ' נ' הוה אסתים להאי ולהאי כדין בתרין כלילא הוא כו' פתיחא הוה בחד רישא דפתחא כו' באלין תרין אתוון ם"ן כו'. כצ"ל והשמות אמת שיוצאין מאלו הפסוקים אבל השי"ן נתחלף בסמ"ך. ואמר מנצפ"ך כליל לון ומפ"ו שהכל כלילין במם ונון שחסרין כאן מאותיות מנצפ"ך וגם משלימין בשאר אותיות אותן כמ"ש למטה. ואמר ם אוקמוה כו' ר"ל כמ"ש (פסחים נ"ו א') שבקש כו' ונסתמה ור"ל דהוה המ"ם פתוח ונסתמה בחורבן ב"המ וכמש"ו ואמר מ נ הוה דמם התחלתו נו"ן כפופה והיא נוקבא כמ"ש ס"פ בהעלותך נ' כפופה נוקבא וכן למעלה ס"ו ב' וש"מ הרבה והנה היא גן נעול מעיין חתום ואסתימת פתחהא וכמ"ש בתיקו' ריש ת"ה ע"ש וז"ש אסתים להאי ולהאי ר"ל למעלה ולמטה והוא בו"או דאסתים לה בו"ק דסחיר לה דהיא נקודה