יהל אור קעא

(חגיגה ט"ו ע"א יומא ע"ז ע"א ב"מ פ"ה ע"ב) ובב"ד שלמטה ארבעים כו' ולכן כאן מענישין בן י"ג ולמעלה בן כ' (שבת פ"ט ע"ב) שצריך שיהא משולשין. וכן רוח ונפש הן עיגולא וריבועא וכן איש ואשה עיגולא רהיט וריבועא לא רהיט (נס הבהיר). קרקע עולם. כל כבודה כו'. וכן רוח בגלגול והארץ לעולם כו' וזרח השמש כו' סובב כו'. ע"כ]. וידוע שסוד מים וסמ"ך הן בינה ותבונה בינה ס'. ותבונה מ"ם סתימא. רביעא על בנין והן מ"ם וסמ"ך שבלוחות ובשעתא דרביע על ישראל נקרא מ"ם ובשעתא דסתימא נקר' סמ"ך. והן שיתין מקורין דיסוד דמקבל מאימא עילאה נמצא כי יסוד ארון הוא בסוד סמ"ך וישראל בסוד מ"ם וזהו הפיכת הנו"ן לאחור בא"ב מסמ"ך למ"ם. והענין כי בגלות נקרא סמ"ך סומך ה' לכל הנופלים ולכן נ' כפופה הדר אנפי לקבלי דסמ"ך שהנ' הוא סי' הגלות וז"ש (ברכות דף ד' ע"ב) אפ"ה חזר דוד וסמכן ברוה"ק שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. ועיין בפ' בראשית דף ג' ע"א עאלת אות סמך אמרה קמי' ריבון עלמין כו' עד אות מ"ם ע"ש ובפי' האר"י ז"ל. אבל בקימתה אז אהדר אנפי למ"ם שהיא רביעא על בנין כנ"ל. והנופלים הן יסוד ומלכות דת"ת אסתלק לעילא בגלותא כידוע והן נ' כפופה וו' כנ"ל. וז"ס מי יעלה לנ"ו השמימה ר"ל מי יעלה לנ' כפופה ווא"ו השמימה אל הת"ת ור"ת מילה כידוע סוד הצדיק והוא גי' פ"ה כידוע. פה כמ"ש בזוהר ויקהל על פ' מה לך פה אליהו. והוא ה"ח שבו שהן ה' פעמים טו"ב כידוע וזהו סוד פ"ה אותיות של ויהי בנסוע (שבת קט"ו ע"ב) וכמ"ש (שם קט"ז ע"א) שספר בפ"ע הוא כו' שבעה ספרים וכמ"ש רש"י שם שספר במדבר נחלק לג' ספרים ע"ש. ג' ספרים הראשונים הן נגד הג"ת במדבר נגד נה"י וידוע שהן נכללין בא' שלכן נכללין כאן בספר אחד ויסוד הוא באמצע בין נ"ה לכן ויהי בנסוע באמצע ונוני"ן כפופין סובבין את הספר בסוד נקבה תסובב גבר שהנ' כפופה הוא סוד יסוד דנוקב' סובבת יסוד דדכורא ולמ"ד להפסיק בין פורעניות ראשונה כו' כי בירכי' אחיזה לס"א בסוד הני ברכי דשלהי מינייהו (ברכות ו' ע"א) ויגע בכף ירכו ולכן הוא באמצע להפסיק בסוד שקרא קאי אחד כרעא (שבת ק"ד ע"א) וסובר שהכל הוא ספר א' כנ"ל. וכאן הוא סוד כל התפלה כי ג' משריין בתפלה והשכינה נוסעת דרך ג' ימים בי"ע בקרבנות ובזמירות ובברכות ק"ש וזהו וארון ברית נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה בתפלת י"ח [ומצאן מנוחה אשה בית אישה. רמ"ש] כידוע בשים שלום שם נייחא דכולא ואז קומה ה' כו' כנ"ל ואז קמים בתפלה לקדם מלכא כידוע ואז וינוסו משנאיך מפניך והוא כמ"ש בזוהר דבשעתא דאתתקנת נוק' לאתתקנא אנפין באנפין לזווגא במלכא מכרזין צאינה וראינה פוקו וחזו ביקרא דמלכא וס"א אינו רוצה ובורח השדה כי לא יחפוץ הכסיל בתבונה כו' ואז יעקב יורש מקומו ומקבל הברכות בסוד ויצא עשו השדה לצוד כו' וזהו וינוסו משנאיך מפניך שאז אתתקנת אנפין באנפין בסוד הפיכת וקימת הנו"ן. ואח"כ נפילת אפים בסוד נפילת הנו"ן ומוסרין נפש בשבילה לסמכה ולהקימה ואומרים אשרי אח"כ לסמכה בס' כנ"ל סומך ה' ואומרים יענך ע' קלין דצווחת איילתא על בנהא. וקדוש' דסדרא לקיימא עלמא ואלמלי לא חטאו ישראל לא נפלה הנו"ן עוד אבל בחטאם גרמי לבתר ויהי העם כמתאונני' ב' נוני"ן על ב' נוני"ן הנ"ל סי' נפילה ולכן אנו סומכין לה באשרי קודם תפלת י"ח ואחר תפלת י"ח ואין קימה בגלותא רק בתפלה כי אחר התפלה היא חוזרת כידוע וזהו סוד ויהי בנסוע על הנסיעה ג' ימים בי"ע. ובנחה הוא בסוד תפלת י"ח ששם נייחא בסוד והוא יהיה איש מנוחה כמ"ש בזוהר פ' פקודי. ואז גם הנו"ן קמה בתוך א"ב ואמרו (יבמות דף ס"ג ע"א ב"ק פ"ג ע"א) אין השכינה שורה פחות מב' אלפים וב' רבבות שנאמר רבבות אלפי ישראל והענין הוא נגד כ"ב צינורות דידה שהן כ"ב אותיות שכלולין בה כמ"ש בפ' בראשית דף ט"ו ע"ב ע"ש. וזהו בהיות הנו"ן בתוכה וז"ס ובנחה יאמר שובה ה' רבבות כו' כנ"ל. ור"ל שובה הנו"ן במקומו שלא יחסר הנו"ן מא"ב ברבבות כו' [ר"ל ב' רבבות ואלפי הם כ"ב אלפים נגד כ"ב אותיות א"ב. רמ"ש]:

פרשת שלח (קנ"ו ע"ב) וידבר כו' ר' חייא פתח המימיך כו'. ר"ל בפתיחה זו כמ"שו בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין ה' כו'. ואמר ת"ח משה הוה שמשא כו' שלח לך אנשים לך לגרמך כו' ור"ל שהשליחות לא היה אלא למנדע מינה כמש"ש אלא אמר כו':

ושמשא אתחלש כדין כו'. דעד חצי היום הולך ואור עד נכון היום האור מתגבר והולך ומחצי היום ואילך מתחלש האור וכל שהאור מתמעט הדין מתחיל שאור הוא חסד וכל התפשטות מצד החסד והתכנשות ומיעוט מצד הגבורה והנה ד' עתים ביום שבהן ד' דרגין ד' רגלי המרכבה שבהן תקינו ג' תפלות אברהם יצחק ויעקב ואחר חצות דוד חצות לילה אקום כנור דדוד כו' והן כ"ח עתים דקהלת בז' ימי השבוע שז' מתנות חכמה עושר כו' הם בז' ימים כמ"ש בס"י וכ"א כלול בד' והנה אחר חצות היום השמש אורה חוזר והוא דין מדת יצחק ועמ"ש בלקוטים ל"ח ב' ל"ט א' בארוכה [ליקוט. ד' עתים שביום חצות הראשון דאברהם מדת החסד תפלת שחרית דאברהם אור ישר שהחמה הולכת ומתפשטת בעולם ונותן לכל דבר חוקו. ומחצות היום הולך וחוזר למכונו והוא אור חוזר ומ"מ מאיר לעולם אלא שבאור חוזר והוא מדת יצחק תפלת מנחה ועד חצות לילה הארץ מקבלת בתוכה וקולטת בתוכה מה שקבלה ביום והוא תפלת יעקב עיקר הקיום והן ג' שמות הידועים אל אלקים ה' אל על כחו הגדול שמשפיע לכ"א די מחסורו וז"ש גדול אדונינו ורב כח כו' ואלקים הוא ע"ש השגחה בתחתונים במעשיהם והוא אור חוזר שמקבל מעשיהם ומ"מ אף בעת ההיא משפיע כמו בשמש כנ"ל אלא שהוא לפי המעשים בדין משא"כ בבקר בלא הביט אל מעשיהם ובלילה שם ה' שמהוה בכ"א ונשאר השפעתו בו והוא זמן השינה וכח הזן מתגדל אז ובחצות לילה מוציא הארץ גידולה מהשפעתה וכמ"ש ותקם בעוד לילה וכן בזו הארץ עיקר הגידול אחר החצות