יהל אור קסט

הענין. ושם אור זרוע לצדיק אור הגנוז לצדיקים שהוא ימינא דגנזו הקב"ה מרשעים בעה"ז והוא אור שמסתכלין בו מסוף העולם ועד סופו ר"ל מה שהיה ומה שעתיד להיות כידוע והכל בג"ע וד' פנים שלו בד' רוחות כנ"ל. שור בצפון שהוא גיהנם שהוא בצפון כידוע ושם כלחוך השור כמ"ש בר"פ בלק (קפ"ו). ושם משמש בד' פנים ושם החשך כמ"ש כל חשך טמון כו' תאכלהו כו' וכידוע. ואמר לקמן שור גבריאל צפון כו' רגיז באסתכלותא עיינין מלהטין כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס כד געי האי שור נפקין מנוק' דתהו"ר כמה חבילי טריקין כלהו געאן ושטאן קמי' וחימתא ואחמתא דכל חובין תלי' קמי' דהא כל חובי עלמא כו' חשוכא דשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נימוסין אזלין ושטאן בחשוכא וההוא נהר דדליק כו'. ואלו שני החיות משמשין בעוה"ב שבעוה"ז אינן יכולין לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורעניות לכך משמשין שני החיות מזרח ומערב (בעוה"ז) שהן ממוזגין שניהן אלא שזה נוטה לחסד וזה נוטה לגבורה משא"כ בעה"ב כשם שנותן כח לצדיקים לקבל רוב טובה כך נותן כח ברשעים כו'. והן שני דרגין ימינא ושמאלא וכ"א בד' פנים בד' זמנים כנ"ל משמש. והם בד' רוחות העולם כנ"ל. וכן הדגלים לד' רוחות וכל א' בסטרי'. ראובן אור בן כמ"ש בתיקונים לימינא וזהו אוריאל. יהודה גור ארי' דן ידין עמו כמ"ש ההוא דאמר דוני דיני אמרו ש"מ מדן קאתי שנאמר כו' וכמ"ש יהי דן נחש עלי דרך כו' והוא לצפון. אפרים אפר ים אפר דרפאל כנ"ל ושם כי הפרני אלקים כו' מטה במערב חדר המטות:

ג' רישין אינון כחדא כו' רישא חדא כו'. והן מספר שלשה השבטים של דגל ראובן כנ"ל:

מאלין תרין סטרין נפקי תרי כרוזי כו' עד כלהו מתכנשי כו'. והוא כמ"ש ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה וז"ש מאלין תרי סטרי. ובאלו שני התקיעות נוסעין כל הדגלים בד' הרוחות עם כל הג' רישין של כל א'. וז"ש חיוון זעירין עם רברבין. שהן הי"ב חיות. וכל חילין ומשריין. הן כל מספר בני ישראל. שבצפון ומערב לא נזכר תקיעה ונוסעין אחרי שני הדגלים מזרח ודרום. והענין כי אלו התקיעות הוא לאכפייא דינין לכן הוא במזרח ודרום ששם הוא רחמים ומשם כופין את הדינין כ"א שכנגדו דרום לצפון ומזרח למערב וכמ"ש לקמן ותקעתם תרועה לסטר דרום אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובג"כ סטר צפון לאחורא ת"ח שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרינן ממזרח ומדרום אינון זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון וע"ד אינון מכסף כו'. וז"ש למטה לקבל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא כו'. וז"ס השיר על התמיד שהוא עליות ונסיעת המחנות שאמרו ושני כהנים כו' ושתי חצוצרות של כסף בידם תקעו והריעו ותקעו כו' והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר וכמ"ש למעלה וכלהו ליואי אמרי שירתא וכמ"ש ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם כו' וכמ"ש לקמן ובג"כ כו' ותקעתם בחצוצרות סתם בין לעילא ובין לתתא:

מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כלהו נטלין במטולא במשריין לקמי' דההוא משכנא. שהמשכנא הוא סוד הכסא בסוד ויביאו את המשכן אל משה כנ"ל ובשעת נסיעה ועליה כולהו עול עמה כנ"ל. ואמר לקמי' דההוא משכנא. שכאן נאמר אחרי שני הדגלים ונסעו הקהתים נושאי המקדש שהוא הארון ארון הברית כמ"ש בפ"פ בהיכל השביעי ע"ש:

בשעתא דחד מינייהו ההוא דאתי מסטרא דארי' פשיט קלא כו' עד לקבל אינון שתי חצוצרות כסף כו'. ר"ל ששתי חצוצרות הן א' נגד סטרא דארי' וא' נגד סטרא דנשר ובשניהן תוקעין ותוקעין תר"ת כמ"ש בספרי. ואמר שבחצוצרות הראשון מסטרא דארי' תוקעין התקיעה ומתכנשין כל משריין וחצוצרות השני תוקעין בו תרועה וז"ש אצל מחנה תימנה תרועה יתקעו למסעיהם וז"ש בשעתא דאחרא כו' כל אינון משריין דהאי נשר כלהו כו' לקבל אינון כו' כנ"ל:

ת"ח כד אלין נטלין מה כתיב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם אינון דמתכנשי לגבייהו. ר"ל בכל חי' מתכנשין כלהו לגביה מסטרא דיליה בשעת נסיעה כמ"ש לעיל והן האופנים אופן אחד עם כל משריין דילי' אצל כל חי' כמ"ש ואראה והנה ארבעה אופנים כו':

כגוונא דרישא אסתכל ה"נ כלהו. כמ"ש כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם:

דגלא תליתאה שור גבריאל צפון תרין ממנן עמי' קפציא"ל חזקיא"ל. והוא דגל מחנה דן עם השבטין והנשיאים כמש"ל:

האי שור מסטרא דשמאלא. כמ"ש ופני השור משמאל לארבעתם:

קרנוי סלקין כו' עד ורפסא ברגלוי ולא חייס. שהוא חי' הרביעית שבדניאל כמ"ש למעלה ונאמר בה דחילא ואמתני ותקיפא יתירה כו' אכלה ומדקא ושארא ברגליה רפסה (גו') ואלו עיינין כעיני אנשא בקרנא דא. והעיינין הן עיני ה' המעיינין בעובדא דב"נ כנ"ל ולכן רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כו'. והוא כמ"ש בגבריאל שהוא חי' הזה ועיניו כלפידי אש:

כד געי האי שור נפקין כו' עד כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שכאן הוא סוד הגיהנם ששם נחשים ועקרבים הנושכין וכמ"ש בפ' בלק דף קפ"ו ע"א בסוד כלחוך השור את ירק השדה גהינם את הרשעים ע"ש. ואמר ואחמתא כו' כמ"ש קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחיתו בידו כו' ואיש א' בתוכם לבוש בדים. שהוא גבריא"ל. וקסת הסופר במתניו. ואמר דהא כל כו'. כמ"ש כרסייא שביבין דינור כו' נהר דינור כו' וספרין פתיחו שהכל כאן כמ"ש לעיל בהיכל רביעי וכמ"ש כל מעשיך בספר נכתבין וביד כל אדם יחתום שהוא ביד שמאל כמ"ש למעלה:

שבעה נהרי דאשא נגדין קמי'. שכנגדן ז' מדורי גיהנם:

כד צחי אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב לי' בגמיעא חדא כו'. והוא כמ"ש בבהמות בהררי אלף הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל. והוא שור זה את ירק השדה. הן יעשוק נהר ולא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו. והוא נהר דינור שצריך לעבור בו קודם שבאין לא"י ארץ החיים עה"ב חוץ נשמתין דצדיקים עלאין כנ"ל. וז"ס כריתת הירדן לפני באי הארץ. וז"ש למה נקרא ירדן שיורד מדן והוא בדגל הזה:

ואלמלא דמסטרא דארי' נפיק חד נהרא דמיי דמכבין גחלתייהו לא יכיל עלמא למסבל. שארי' הוא בסטרא דמים והוא ארי' של ים וכמ"ש בתז"ח דף ע"ג ע"ג ואינון ימא ותוקפא דימינא מלאך החסד ודא מיכאל דאיהו ע"ש מ"י כמ'וכה ב'אלים 'ה' די שמי' מכב"י