יהל אור קסח

טף ונשים שלא נמנו במספר:

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה. ר"ל עם הרישא קדמאה:

חושבן דילי' חמשין וארבע אלף וארבע מאה. והוא מספר בני יששכר:

בר כל אלין ממנן דתחותי לד' סטרין דל"ל חושבנא. כנ"ל. ור"ל לד' סטרין של הראש הזה מצד א' של חיה הזה לבד. שכל צד וכל ראש כלול מד' סטרין כמ"ש בפ' ויקרא דף ב' וג' שתחת צדקיאל לבד סחרין י"ב ממנן תלת תלת לכל סטר וכן תחת יופיאל ע"ש וכן בכל מלאך כמש"ש:

(ע"ב) רישא תליתאה דאזיל בתרייהו כו'. ר"ל בני זבולון והוא אחר שניהם. כמ"ש והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וצבאו כו' והחונים עליו מטה יששכר כו' מטה זבולון כו':

חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. מספרם כנ"ל:

כגוונא דנטיל ימינא הכי נטיל שמאלא הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. ר"ל אלו הג' ראשים הן לכל צד ומספרם וכל הנשיאים שהן הג' מלאכים הכל הוא לכל צד של מזרח. וכן הוא בכל הדגלים בכל הרוחות ובד' סטרין יש נקודה האמצעית בסוד ארגמ"ן ובסוד ה"א שבשם כמ"ש בס"א דף ה' ע"ג רזא דה"א אינון ד' כו' רתיכא דא מ'יכאל ג'בריאל ר'פאל א'וריאל אלין אינון ארבע וחדא נקודה דקיימא עלייהו אינון ה"א ולא אקרי ה"א דא אלא ברזא דאלין ארבע ונקודה בתראה דשריא עלייהו ורזא ה"א דל"ת הוה וההוא נקודה דשריא עלייהו באמצעיתא אתעביד ה"א כו' ע"ש כל המאמר וכן בריש ויקרא ברזא דאותיות דד' משריין של כל חד. לגו לגו באתר דקדש נציץ את חד בטמירו כו' ע"ש. והוא רזא דישראל שהן לגו לגו בסוד מעי המו לו. והן כוללין כל הה' קצוות לכן נמנו בתורה ה' פעמים בפ' במדבר א' בפרטות וא' בכללות ואח"כ בדגלים א' בפרטות וא' כללות כל דגל וא' כלל הכל. ומזה תבין השינוים בפסוק בלשון של כל מנין הנ"ל שהוא לפי הבחינה שאף שכל המשריין שבכל הצדדין שוין במספרן מ"מ משונין זה מזה כמ"ש בפ"פ דכולהו משניין דא מן דא לאכללא לון לטב שז"ס כללותם זה בזה כמש"ש:

כיון דנטיל האי קדמאה והורד המשכן. כמ"ש ויסע דגל מחנה בני יהודה לצבאותם כו' והורד המשכן כו':

וכלהו ליואי אמרי שירתא. והן הממונין על השיר. וז"ש מארי דתושבחן. שסוד הנסיעה הוא עלייתם למעלה ונשיאתם את הארון כורסייא קדישא למעלה לבעלה בסוד הקרבן או התפלה עתה כמ"ש בפ' ויקהל דף קצ"ז וקצ"ח ת"ח כד קיימא שעתא דרעותא קמי קוב"ה לייחדא רתיכא עלאה למיהוי חד כדין (כו' ע"ש עד) הה"ד ויקהל משה רזא דשמים את כל עדת בני ישראל אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין (ר"ל שהן י"ב שבטים בני ישראל כמ"ש בפ' שמות דף ד' בני ישראל ישראל סבא כל אינון חילין ומשריין כו') ויאמר אליהם ומאי קאמר זה הדבר וגו' קחו מאתכם תרומה וגו' אתתקנו כולכון לסלקא עלייכו (כו' ע"ש כל המאמר עד) וע"ד כד חמא יחזקאל רזא דחיות דהוו סלקין לא חמא מהו דסלקין בגין דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו בטמירו ביקרא עלאה. וז"ס הנסיעה דכאן מה שנסעו הדגלים וכן החיות דיחזקאל ובהנשא החיות ינשאו האופנים אצלן שהן כלילותן זה בזה בהיכלות עד היכל השביעי שהן עולמתאן דמתתקנין בצלותא דמיושב כמ"ש בפ' תרומה ויקהל ופקודי ואח"כ בתפלת מעומד מייחדין אתתא בבעלה וכמ"ש בפ' פקודי דף רל"ח ע"א ויביאו את המשכן אל וגו' כתיב וממעל לרקיע דא איהו רקיע דקיימא עלייהו דארבע חיוון דכד מסתלקי כו' אמאי מסתלקי אלא כד בטש ההוא אוירא עלייהו סליק לאלין ארבע דתחות האי חי' ואינון סלקי לה לעילא עד דמתיין לה כו' ע"ש ורזא דא כד מקשרן קשרא יחודא דכלא כדקא יאות כו' וע"ד כל מאן דצלי צלותא וקשורא וקשיר יהודא כו' ע"ש כל המאמר וז"ס שיר הלוים על הקרבן המשמח אלקים ואנשים דקשיר קשרין וסלקא לה לעילא שאז חדוה דכלא כנ"ל וז"ש וכלהו ליואי אמרי שירתא כו':

דגלא תניינא משרייא מזיינא נשר אוריאל דרום. והוא דגל מחנה ראובן:

תרין ממנן עמי' שמשיאל חסדיאל. והם ב' שבטים שמעון וגד ואלו הג' נשיאים שלהן:

האי נשר סליק בו' האי נשר נין בהדי' יונה בהדי' כו. וז"ש למעלה המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן. וז"ס שאמרו ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח דרומית קשה מכולן ואלמלא בן נץ שמעמידה. והוא ברזא דשמעון שקשה מכל השבטים כמ"ש בפ' א"מ דף ס"ב ע"ב ע"ש. ונץ ויונה הן התרין ממנן שמשיא"ל חסדיא"ל. וכן בכל חי' ג' רישין של מין ההוא. כאן ג' ראשי עופות. ובשור ג' מיני בהמות הידועין שור כשב ועז וכולן נבחרו לקרבן שסוד הקרבן בצפון והן כלם מסטרא דדינא איל ועז והן תרין ממנן קפציא"ל ברזא דעז ואמר שם בר כמה גרדיני נימוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא וז"ס הכלב והגדי שקפצו כו' יחזקיאל ברזא דאיל אין איל אלא קשה בסוד עשתרות קרנים וכן אדם ג' רישין כהנים לוים וישראלים וכן בארי' ג' מיני חיות ואפשר שהן צבי ואיל (והנה צדקיא"ל נגד איל צדקות וחסידות שעושה חי' זו עם כל החיות ויופיא"ל נגד צבי בסוד כי אשה יפת מראה את כידוע מבחי') שנדמה להם הקב"ה דומה דודי לצבי או לעופר האילים השבעתי אתכם בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה כו'. וכן בהיכל אהבה אומר שם שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה והן בסטרא דמיכאל נהורא ימינא שמקבל מהיכל אהבה. ומהן מתחלקין עוד לכמה מינין וכל מין לכמה פרטים ברזא דאלין ממנן ומשריין בארבע פנים לכל א' ובכ"א ג' רישין ובכ"א י"ב ממנן וכמה פרטים כנ"ל. וזהו הכינוים בכמה שנויים לכל מין פעם יונה פעם נשר לפי ענין השפעה וההתקבלות וכמ"ש בתיקונים תס"ט דף קי"ד ע"ב ושכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זמנין אתקריאת נשר זמנין חי' זמנין יונה זמנין צפור בכל מה דשליטא אתקריאת בשמי' כו' ע"ש. וזה החי' הוא ג"כ בד' פנים ובד' גדפין כנ"ל ובכל פנים ג' רישין כנ"ל. ולא חס לפרש בכל אחד ואחד כי הוא מובן. ואלו הד' חיות משמשין בד' רוחות העולם ארי' משמש בשמשא בד' פנים בד' רוחות כנ"ל והוא משמש ביום. וחי' אדם שהוא כנישו דשמשא והוא סיהרא משמש בלילה בד' פנים דילה אלא ששמש ידע מבואו כו' והן יום ולילה והן משמשין לב"א בעוה"ז. ונשר וכל צפרין משמשין בג"ע שהוא ימינא דעלמא בדרום כידוע בזוהר בכ"מ. ולכן שם צפרין דמצפצפין כמ"ש פ' שלח לך דף קס"ה ע"א עופין דנור דקא מצפצפן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו כו' זינין אחרנין ושפנינין אחרנין כו' ע"ש. ושם היונה ונשרין וכן הנשמות מתחדשין שם כצפרים ונשרין ע"ש בפ' שלח לך כל