יהל אור קס

תריסר נקודין כו' ואמר בס"א ה' ע"ב ובפ' פנחס ר"ט ע"א שהן מתחלקין לד' סטרין והיא באמצעיתא והן ד"פ י"ב שהם מ"ח ועם נקודה האמצעית הם מ"ט שערים הרי י"ב (ס"א י"ג) מתחלקים למ"ט בד' סטרין ועם נקודה דאתוסף עלייהו שהוא נתיב לא ידעו עיט שהוא שער החמשים הוא נ' ואמר בפ' בראשית ג' ע"ב ואינון חמשין אגליפו לד' סטרין והוו ארבעין ותשע חד תרעא כו' ע"ש והן מ"ח דברים שהן רתיכין של נקודה אמצעית שהוא ה"א ה' חומשי תורה שהיא נקנית בהן דקיימא על אינון והן ג' כתרים. [הגהת הרמ"ש. ואפשר בזה יובן מ"ש בזוהר אמור (צ"ו ב') ת"ח קמח שעורים כו' מנופה בי"ג נפה ודא שבע שבתות תמימות. היינו כנ"ל סמכין חמשין ואינון הוו תליסר כו' והיא מתבררת על ידיהן זהו בי"ג נפה ודא שבע שבתות]:

(צז ע"א) רע"מ. דאלמלי בההוא זמנא כו'. בריחא דילה כמש"ו:

תרין אחתין. זלע"ז:

כאתתא כו'. ר"ל בימי ספירתה:

(ע"ב) ועבדי פסח כו'. בפסח נכנסו בנוק' ובמ"ט ימים בדכורא שבועות:

דאורייתא חמש. ר"ל חמשה חומשי תורה שכ"א כלול מעשר חמשים כידוע:

חד טמירא כו'. יסוד דחכמה עמוד עולם:

שמא גרים. ר"ל בשבועות ל' שבע:

לאכללא עילא ותתא. ר"ל שבע דדכורא ושבע דנוק':

דאלין. ר"ל דדכורא:

(צח ע"א) לההוא דאקרי אחד כו'. ר"ל לעד"א:

ובגין דשבועות כו'. כצ"ל:

וכלא איהו כו. שכינה עילאה בין תתאה נקרא שבת כידוע [מ"כ עה"ג וכלא איהו שבועות. כצ"ל]:

פקודא בתר דא כו' [ליקוט. צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם דתרין לוחין אינון י' ו' צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם דאנון ה' ה' דאינון נהמא דאורייתא כו'. כצ"ל. ואדם הוא דלגאו שמא מפרש כמש"ו. ואמר בלחמי ב' לחמי. וז"ש למטה בלחמי והיינו שתי הלחם. ע"כ]:

ה' ה' מן כו'. ר"ל ה' דהמוציא בינה ה' דהארץ מ"ל:

מאכל אדם. דהוא חכמה ות"ת שנקראו שניהם אדם ובהן ניתנה אילנא דחיי והן י"ו מן השם ועם שתי הלחם נשלם השם:

דאינון חיות הקדש. ר"ל כמ"ש לקמן [שש] שעורים שית סדרי משנה שהן במט"ט מסט' דשכינה ובמע"ט הן החיות:

אלים מנגחים. בתורה שבע"פ כמש"ו:

פרים כו'. שהן בעלי הגמרא בעלי תריסין. דמארי קבלה כו'. ר"ל שהן מרעה של האדם בעלי קבלה שהן מתקנין להם צלותין:

(ע"ב) עמר לחם כו'. כנ"ל דבפסח בנוקב' תושבע"פ בשבועות תורה שבכתב:

ואנעל פתחא. (סיהרא) מל':

(צט ע"א) בפלקא. צ"ל כפלקא. והוא פלך:

(ק ע"א) אכפרה כו'. בשעיר כמש"ו:

(קא ע"א) ברזא כו' דה' דרגין. ה"ג ה' עילאה:

בתיובתא. דרגא דיוה"כ בינה כידוע:

(קג ע"ב) בכלא בחדוותא כו'. שיהא הכל מוכללים בשמחתם אפי' או"ה ושריהם כמש"ו:

(קד ע"א) דיוקנא דאדם כו'. כמ"ש שדומה לעינים ושפתים ושדרה ולב. ועוד אמרו ז"ת והכל בהקב"ה:

[ליקוט. ענין ד' רגלים. נדפס באדרת אליהו. ש"ל]:

פרשת בהר (קח ע"ב) בת שבע כו'. בת של בינה שנקר' שבע מתתא לעילא דכלילא בן י"ה ז"ס:

דאתמר בה כו'. דק"ש מסט' דבינה כ"ה כ"ה כמ"ש בפ' משפטים:

ובהון מ"ב כו'. מסטרא דבינה אקי"ק אשר אקי"ק כמש"ל:

מ"כ עה"ג. כלל אתוון ותיבין הם מ"ט. אתוון הם מ"ב אתוון. ותיבין הן השמות שהן ז' הרי הכל מ"ט כמנין אותיות של שמע ובשכמל"ו דק"ש מסט' דבינה כנ"ל בפנים. נ"ל משה שלמה. ע"כ]:

והיה זרעך כו'. ר"ל כמו עפר הארץ דאית לה נייחא ביובל כן זרעך:

בשתים יכסה. חו"ג. ובשתים כו'. נו"ה:

ובשתים כו'. ת"ת ויסוד דסלקין לעילא:

ובינה איהי כו'. ר"ל אחת בינה אחת ואחת כ"ח. ואח"כ אחת ושתים בינה וגדולה עד מל' דנו"ה תרי פלגי דגופ'. וכליל בתחלה ג"ר יחד ואח"כ עם ז"ת:

מסט' נוכראה והמים כו'. ר"ל בסט' דקדושה עד מל' מרבין אבל ממל' ולחוץ בסט"א הולכין ומתמעטין כידוע בשמותיהן [וכן פרי החג שהן נגד ע' שרים וע"ל בזוהר פנחס רנ"ט א'. דברי דוד]. וז"ש בתר דשכינתא כו':

איהי כו'. ר"ל דל"ת דקרי שביעאה ועשיראה ורביעא':

דסליקת בהון אקי"ק כו'. ר"ל כך סלקת לבינה היא רביעאה:

שנת היובל. דרגא דבינה:

(קט ע"א) הכא מאן חצר כו'. ר"ל דתרין חצרות היו בעזרה כמ"ש בפסוק עזרת נשים ועזרת ישראל וא"כ גם החצר הוא פנים:

א"ל. ר"מ:

אינון חצונים. ר"ל שניהם אף עזרת ישראל נקר' חצונה אלא דלגבי עזרת נשים נקר' פנימי:

ותרין בתים כו'. ההיכל וק"ק:

בתי בראי. החצרות:

לרחוק מעבירה. (ע' ברכות ל"ד ב') מעולם:

ולקרוב כו'. בפ"ת כנ"ל:

(ע"ב) בכל ישראל כו'. דקוב"ה נשמתא ושכינתא גופא וישראל איברים ולכן כשנתרחק בעו"ה נשמתא נתפזרו האיברים וגלו ישראל:

אחד ועלת העלות תמן. כצ"ל:

דאינון כגוף ואברים כו'. דכסא גוף ומלאכין אברין מסטרא דכסא:

דלבר כו'. ר"ל כשאין הקב"ה ושכינתא שם אין קורבא שם:

על כס י"ה. ר"ל דכל זמן שו"ה חסר שם גם הכסא אינו שלם אבל מקום מקדשינו בשלימות אז כסא שלם:

איהו לגו. ר"ל גוף הכסא:

בנשמתא דאתלבשא. צ"ל כנשמתא:

דכסא עליון. ת"ת דבריאה. כסא רחמים כגרמין כו'. ד' דרגין אותיות השם:

נשיאי ישראל כו'. תשע מדות כסדר מכתר עד מל' ונביאים כולל נו"ה:

וקטרת כקרבנא. צ"ל דקרבנא:

(קי ע"א) ק"ו מנביאים. ר"ל דכל חד לפי דרגא דיליה:

והכי באורייתא כו'. ד' דרגין נגד הנ"ל לבושא וגופא וחיי המלך ולפני ולפנים:

(ע"ב) כלהו שם ה'. דכולן לשמו ובשמו:

(קיא ע"א) לההוא עבד עולם. ר"ל בשפחה בישא דהיא עבד למט"ט שהוא עבד של עולם בריאה:

דהוא עולמו של יובל. בינה מקנן בכרסייא:

ואי תימא כו'. ר"ל כיון דמגזעא חדא נפקו אמאי האי טוב והאי רע:

כוותי'. דחם:

וקב"ה אודי בברכתא כו'. דכתיב באורייתא ועוד כמ"ש בזוהר בא ברוך ה'. ה' זמין שני תיבות אלו בפיו של לבן:

דא ישמעאל כו' ועשו כו'. שני טיפין דזריק אדם כמ"ש למטה וכן להיפך אברהם ואליעזר:

בשפחה מחלת כו'. שישמעאל משפחה בא:

או בבת כו'. עשו שנתנכרו מעשיו:

דאינון רע. בישמעאל:

חשך. בעשו