יהל אור קמה

כי שם ה' כו' ואמרו זו היא תפילין של ראש וראיית שם ה' הוא בשי"ן של תפילין שהוא שם ה' ושי"ן מלא גי' שם ה'**(אצ"ל ר"ת שם יקו"ק נקרא. ש"ל:

)** וג' ראשין בה שכוללת ג"ר כח"ב או חב"ד ובה שלשה שארה כסותה ועונתה ר"ל הוי' בניקוד אלהים ואלוק וה' צבאות ולפי שצבאות הוא שתים צבא מעלה וצבא מטה שהן זו"נ של הדעת ונחלק בא' של צבאות לפיכך ג"כ שי"ן של ד' ראשין ובה המרכבה של אבות א'י"י' והוא שי"ן של ג' ראשין ועם דוד הוא של ד' ראשין ועל דמסטרהא כו' לכך יש ש' סבולת וכן מילואו רומז לזה והיא מהפכת יצחק לישחק ויין ישמח כו יין דחדי לכלא:

דמ"ת. בגבורה. כי היא יוצא קודם וכן במשכן זהב וכסף ונחשת וברקיעים מעון מכון כו'. דל"ת בגבורה. כי מצדה דלת בלא נהורא גוונין סתימין ואמרו לעולם יכנס אדם שני פתחים כו' שנאמר לשקוד על דלתותי כו' ואמר בזוהר שהן מעון מכון שאף שבחסד אות ה' מ"מ דלת הות אלא נתמלא אורה כמ"ש בספרא דצניעותא ובפרשה משפטים ק"ד א' ד"ה אמאי דא בהדי דא אלא ד' באתדבקו דרע בהדה איהו דלת מסכנא כו' ולבתר לצמחא בסטרא דטוב ולנפקא ממסכנו לעתירא וכדין ה' כו' והן אור וחשך ועיין בזוהר בראשית י"ז א וכמה דחשך תיאובתיה לאתכללא באור כו' ובג"כ אפיק דרגי' כו' ע"ש דאור אפיק יסוד יום בשלימות ובתוספות וחשך אפיק מלכות לילה בגריעות והן ג"כ שני דלתות יסוד ומלכות והן אי"ן י"ש מלמטה למעלה והוסיף בהן הדלתות אדנ"י שד"י והן שני דלתות שבאשה חותם בתוך חותם ציון וירושלים שערי צדק ותדע מה שאמרו שהתי"ו בגבורה היינו כשהיא ע"ק אבל בלא"ה היא במלכות וכן מ"ם ודל"ת המאירין בה הכל במלכות והוא ד' של אחד. מ"ם הוא מים שהוא גבורות גשמים ונידונו בה דור המבול ופרעה וסיסרא וכיוצא וכמ"ש במ"ר משל למלך שהיה לו לגיון קשה כו' וכמ"ש במים אדירים מים עזים ובמ"ם ב' ממי"ן על ב' מים מ"נ ומ"ד מ"ם פתוחה להשפיע ומ"ם סתומה לקבל ואין שלשי ביניהן כי מתחברין יחדיו ונעשין בשר אחד וירד מבול מ"ם יום וכן התורה שנתנה בגבורה למ"ם יום וכן האדם שנוצר ממים למ"ם יום. ת'. אמר בא"ר קכ"ט א' מהאי מצחא נהרין ת' בתי דינין כו' וכמ"ש והתוית תיו על מצחות כו' ואמרו ת' תחיה ת' תמות. ותחיה הוא כד אתגליא עת רצון וכלא משתככין ואתדן לחיים ואמרו הראשונים שת' הוא מה"ד הקשה ומתהפכת לרחמא ע"י קטורת כו' וכן אמר בפ' בראשית ב' ב' שריאת את ת' כו' הואיל ואנת זמינא למהוי רשים על מצחות כו' ועוד דאנת חותמא דמות הואיל כו' ואמרו שזה סם המות הנתון בקטורת סיומו באות ת' ומתהפכת כו' כנ"ל וכן בז"ח ש"ה כיון דאתפתח האי שית נפקא ברכאן לעלמא אימתי אתפתח האי שית כד אעדיאו מיניה חד עקימו דיתיב לרגליה וכיון דההוא שית אתעבר אתעביד שיר ואתפתח אוצר הטוב וידוע שאוצר הטוב בגבורה רק דאבנא ע"פ בארא וגליל האבן מע"פ הבאר אז יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ולכן מתעשרין בקטורת כי מצפון זהב יאתה הרוצה להעשיר כו' ואמרו שחתמו ת' של דם על מצחות כו' והוא אותיות דמ"ת דם וכן מת. וכן דת כמ"ש אש דת וכלן מתהפכין לחסד דדלת נעשה ה' כמ"ש בזוהר ויקהל רי"ט ב' קטורת קשיר קשירו נהיר נהירו אעבר זוהמא ד' אתעביד ה' כו' ע"ש וכן ת' אעדי העקימו כנ"ל ורזא דאות מ"ם עיין בפ' פנחס רל"ז בארוכה ואמר שם נחית וסליק כו' וכלא אתנהיר בקטורת:

הנ"ך. בחסד. בהיפוכו כהן הנך יפה רעיתי הנך כו' ויפה מצד החסד ויופי של האשה בשדים בהוד יפיה מקום החסד. ה'. בחסד כנ"ל כי אות ד' כד אתמלאת נהירא אור ה' של אברהם הא לכם זרע ונתברכו אברהם ושרה בה' אז הולידו וכל הולדה בחסד וכל האמהות ה' בשמותן לבד רחל לכן אמרה בא אל שפחתי כו' שיש לה ב' ההי"ן והיא הימין הפשוטה לקבל שבים כמ"ש למה כרעא דה' תלויה דאי עייל כו' וכמ"ש כל הבא לטהר כו' פתח קטן של הה' ובה נברא העולם כי עולם חסד יבנה ה' בהבראם וכן נ' כמ"ש באות ק' דאתנהירת בסטרא דחסד והנ' כתבו שהיא הנותנת נשמה לישראל כי שם אוצר נשמות שבגוף ועיין בפ' פקודי רנ"ג א' בגין דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל גופין כו' וכד יסתיימון כו'. ך' הוא הראשון מאותיות מנצפ"ך בה' ספירות הבניין ומתחלקת עד צ' בהוד אבל לפי שכאן הת' בגבורה בא המ"ם בת"ת עד שין ביסוד וא' במלכות כנ"ל:

וס"ם. בת"ת. ו' ידוע וכן ס' ששים גבורים מגבורי ישראל שתין כו' ס' אותיות דב"כ ס' רבוא דדיירין בגוה. מם סתומה כנ"ל:

זע"ן. בנצח. ז' כי שם מלחמת ישראל וכמ"ש ויז נצחם על בגדי מארי נצחין עביד גבורתא שם נצח ישראל כו' וכל נצחין בזיין כמ"ש ושם הוא בני ישראל כידוע והן ע' נפש ולכן הוא ע':

חפ"ף. בהוד. ח' בהוד כי שם רחובות הנהר על השמינית שם הוא פדות פורקנא באות פ':

טצ"ץ. ביסוד. ט' ידוע שנקרא טוב הרואה טי"ת כו' וכן צדיק ידוע וא' כנ"ל:

סוד ה"ק ט"ר י"ש. ג' עולמות בי"ע. בריאה כלו טוב. ויצירה ע"ה טו"ר. ועשיה כלו רע. ושורשן למעלה חו"ב שניהן רחמים וחו"ג ונו"ה שהן ג' הכללות ג' שמות שכוללן הכל. א"א ז"א ונוק'. אקי"ק והשם בכתיבתו ובקריאתו. וכן באדם ב' מוחין טוב. ב' לבבות טו"ר. ב' יצרים בבטן כבד וטחול רעים שהן כוללין הכל ראש בטן גויה. ג' עולמות גן עדן וגיהנם ועה"ז מורכב מטוב ורעי וכן ג' חלקי אנשים. צדיקים יצ"ט שופטן בשני הלבבות. רשעים כו' בינונים כו' והן מוכנים לג' עולמות הנ"ל. בג"ע רק צדיקים. בגיהנם שתי בנות הב הב שהוא חק בשני יצרים ששניהם רעים והם התאוני והכעסני שור וחמור והכלב מורכב מהם לכן צועק הב הב והגיהנם מחולק ה' מדורין בפ"ע ששם עולין וב' מדורין שאול ואבדון כן יורד שאול כו' רק לע"ל ממית ומחיה מוריד כו' כמו עדת קרח אבל אבדון אין תקנה וז"ס כרת והאבדתי כו' וז"ס ה"ב וכל המדורין הן כפולין כמ"ש בהיכלות הקדושים שבעה ושבעה מוצקות כן שם בסט' דדכורא ונוק' שהן ב' בנות הנ"ל כעס דכבד ושחוק דטחול ולכן ב"פ ה"ב. וי"ש זוכין הצדיקים בג"ע. אבל כ"ת הוא עין לא ראתה כ' דכסא ששם כל יקר שלכן אזדעזע עלמא בירידתה ובתוכה ת' עלמין דכסופין:

**(יתר הליקוטים יבואו אי"ה בח"ג.)** נשלם בעזה"י ליקוטי באוריו על ח"ב מהזוהר. בילא"ו: