יהל אור קמא

ליקוטים על פ"ב דחגיגה השייכים לביאורו על ההיכלות בחגיגה (י"ב:

) הארץ ע"מ עומדת על העמודים כו'. הענין נגד ז' היכלות כנגד ז' מדורין והארץ אחריהן ואינה מן המנין כי ז' היכלות בו"ק והארץ השביעית מל' הפרטי כמ"ש בפ' בראשית בענין ההיכלות וכאן הן ממטלמ"ע. הארץ מל' הפרטי העמודים הן יסוד. וחכ"א על י"ב עמודים. שהן י"ב מזלות שהן ביסוד כידוע י"ב שבטים. וי"א ז' עמודים. הן ז' ככבי לכת שהן שם שהוא רקיע שבו כוכבים ומזלות ז' רועים. ראבש"א על עמוד א' וצדיק שמו. הוא צדיק עצמו והוא כלל כלם והוא כולל ג' גוונים והן הם ג' גווני הקשת כידוע. והן הכל כ"ב אותיות שביסוד וידוע שהיסוד וכל אשר בו נקראו עמודים. והענין בפשוטו שחכ"א שעל י"ב שבטים עומד העולם כמ"ש שהברית כרותה לשבטים וכמ"ש ונשא אהרן את שמותם גו' לזכרון. וי"א על ז' עמודים הן ז' רועים שהעולם קיים עליהם. ראבש"א על עמוד א' וצדיק שמו הוא כמ"ש ביומא (לח:

) אר"י ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור כו' אר"י אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר צדיק יסוד עולם כו'. והן צדיק א' שבכל דור ודור שאין העולם חסר מהן כמ"ש שם אין צדיק נפטר מן העולם עד כו'. עמודים על המים. מים הוא הוד מים חיים דשם אתפשטותא דבינה מרחובות הנהר כידוע וז"ש לרוקע הארץ על המים דאיהי בהוד. מים על ההרים. הרים בנצח שכל הר הוא בסט' דימין כידוע וז"ש (בתענית ה.) טבא תלגא לטורי כה' מטרי לארעא. והענין דתלגא הוא טיפת הזכר כידוע והוא בחי' יחידות יו"ד וגבורות גשמים הוא ה"ג נחלקין לחמש ה"א כידוע (וכמו שהארכתי בזה למעלה) וזהו כה' מטרי לארעא שהיא בהוד כנ"ל. הרים ברוח. רוח הוא ת"ת כידוע. רוח בסערה. סערה הוא גבורה כידוע בסוד רוח סערה עושה דברו [כמ"ש] בזוהר. סערה בזרוע של הקב"ה. זרוע הוא זרוע ימין חסד. הקב"ה הוא בינה וזהו זרועות עולם בינה שנק' עולם כידוע והן ז' מדורין כנ"ל והארץ קיימא עלייהו:

(שם) ז' רקיעים. כבר כ' רק קצת דברים מעטים. כאהל לשבת. היא נוק' מנשים באהל תבורך והנה כתפארת אדם לשבת בית וזהו לשבת כמ"ש לא תהו בראה לשבת יצרה. מעון שבו כיתות כו'. כאן הוא החשמ"ל עתים חשות ועתים ממללות. והענין כי כל שתיקה בסוד חסד ודיבור בסוד גבורה כידוע וכמ"ש בס"י מ' דוממת ש' שורקת וגבורה לעולם נכללת בחסד. ולכן כאן חשמל ולכן אומרות שירה בלילה סוד הגבורה וחשות ביום חסד כידוע וז"ש יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי שהשירה היא בלוים סט' דגבורה והשמן בחשאי סט' דכהנים ואסורין ביין כידוע. דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ. שבגבורה דז"א הוא דינא קשיא ובארץ הוא דינא רפיא וזהו בקש עליהם רחמים. ערבות שבו כו'. עשרה דברים עשרה סמכין שבה"א עילאה כמ"ש בפ' תצוה ק"פ ע"ב ואשתכחת האי ה"א ברזא דעשרה עש"ב. מאי חשמל חיות אש ממללות. הוא גבורה וזהו אש ממללות כנ"ל. במתניתא תנא כו'. בחסד כנ"ל. בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות. כמ"ש ויהי קול מעל לרקיע הוא קול הקב"ה בעמדם תרפינה כנפיהם. כאור היוצא מבין החרסי'. כבר פי' שהוא אור השמש במים. סנדלפון שמו. שהוא בארץ עולם העשי' שמקננא שם מלכות ארץ החיים. הגבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה. הוא יסוד שהוא אופן א' בארץ יסוד דנוק' ושם הוא ת"ק שנה ושם הוא ברכות לראש צדיק בסוד עטרה. לבן כפר שראה כו'. ר"ל שרואה את המלך בכפר ואין מאמינים לו שאין דרכו של מלך בכפר עד שאומר סימנים בכך וכך חיילות וכך הוא כסאו וכל סימנים עד שמאמנים לו וכן יחזקאל ראה אותו בח"ל שאין דרכה של שכינה בח"ל ולכן הוצרך לפרש כמ"ש בזוהר בפ' שמות (ב' ב') אית לשאלה אי יחזקאל נביאה מהימנא אמאי כו' (ע"ש כל המאמר) משא"כ בישעיה שראה אותו בכרך בא"י:

כא"א ודמות פניהם כו'. הענין כי ד' חיות הם חגת"מ ד' רגלי המרכבה וכרובים הם נו"ה אנפי זוטרי שהן נק' נערים וחג"ת אנפי רברבי כמ"ש בזוהר בראשית (י"ח:

) והן בדיקנא חתימי ואלו בלא דיקנא והבן ונו"ה הם כרובי זהב ירכתי צפון מסט' דשמאל לכן נהפך שור לכרוב. כא"א שש כנפים כו'. ענין הכנפים הן כינויים דאתכסי בהון קב"ה כידוע בסוד ולא יכנף כו' ועיין במעשה מרכבה בז"ח. והן ד' כנפים האל הגדול הגבור והנורא כמ"ש שם ובזוהר פ' בראשית ופ' פנחס ובזמן שבהמ"ק היו ששת כנפים לכל ו"ק ועכשיו אינן רק לד' הנ"ל ואמר רב אותן שאומרות שירה והן חו"ג שהן מעופפין כידוע במקום הידים וכמ"ש ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל. ורבנן אמרי אותן שמכסות רגליהן. נו"ה וכ"ה בזוהר לפי שאראלים שהן נו"ה כידוע צעקו חוצה. ומצאתי (כ"ה בליקוטי ש"ס להאריז"ל שם. הרד"ל) שש"ס הן ו' כנפים ונתמעטו קדשים וטהרות שאין נוהגין בזה"ז והוא כרבנן ודו"ק. ואמרו בתז"ח שש"ס הן מאכל חיות הקדש בסוד שש שעורים והבן שהוא סוד היצירה מטטרו"ן:

(שם) (טז.) ששה דברים נאמרו בשדים ג' כמלה"ש ג' כב"א כו'. כי הם מחציין ולמעלה דמות מלה"ש ומחציין ולמטה דמות אדם. ואמרו כי אמן של שדים נעמי הולידה אותן מהנפילים לכך חציין מצד אביהן דומה למלה"ש ומצד אמן לב"א. והענין כי הם מעה"ד טו"ר שעד חציו טוב ומחציו ולמטה רע וז"ש מפלגא ולעילא דהורמין ומפלגא ולתתא דהורמיז ולכן אותן ג"ד שנוגעין למעלה מחציין הן דומין למלה"ש. וג"ד שהן למטה מחציין הן דומין לב"א. וענין הג"ד כי אין קומתן אלא נגד הו"ק. שלמעלה עלמא דחירו. ולכך נקראו רוחין נגד הרוח שהוא בו"ק וגם נגד המל' אין להם כידוע ולכן אשה אין לה זקן וכן בסוד השערות דדכורא שחורות כו' כידוע (בע"ח שער אריך פ"ה כלל ב') ולכך אין להם גופות ונפשות וכל שליטתם ברע נגד נה"י שהן לבר מגופא כמ"ש בא"ר אתכללו בפרט וכלל ע"ש. לכן ג"ד נגד חג"ת הן כמלה"ש ונגד נה"י ג"ד כב"א:

ליקוט ד' רגלי המרכבה. אלוק חסד אלקים דין. הוי"ה אדנ"י קו האמצע כולל שניהם. והנה הוי"ה נטיל לימינא ואדנ"י נטיל לשמאלא. עתה חשוב אלוק במלוי יודי"ן רכ"ב ועם הוי"ה הוא רמ"ח מ"ע. ואלקים במילוי יודי"ן ש' ועם אדנ"י הוא שס"ה מל"ת. ובפשוטם גי' כוסי רוי"ה:

ליקוטים יקרים ונפלאים [ליקוט. לא כאברהם שקראו הר כו'. ג' הר שדה בית בנוק' בג' מקומות שהיא קבועה מלכות עטרה. יסוד. ת"ת. והן באבות כסדר מלמטה למעלה בסוד ואנכי נטעתיך שורק**(ר"ל ג' נקודות שורק. וזש"ש כלה זרע אמת. ר"ל מל' יסוד ת"ת כ"מ בס' ע"מ. ש"ל:

)** וז"ס אברהם בסיהרא צדק