יהל אור קו

אמר אחרנין:

וארבע גלגלין כו' בגיניה דאמצעיתא. כנ"ל:

[קדשיאל כו' ענאל שמי'. כצ"ל]:

אלין דקיימא באמצעיתא ממנן בשירתא. ר"ל אלו הד' שהן באמצע הן ממונין על השיר:

ואלין דימינא כו'. ר"ל הגלגלים שבימין ר"ל לצד דרום:

סלקי רעותא לעילא. לגבי חיות דעלייהו:

ואלין דשמאלא כו' רעותא מתתא. כצ"ל. ר"ל עם האופנים שבהיכלא קדמאה:

אלין דקיימי לעילא כו'. ר"ל אותן שעומדין למעלה בצד ימין הם מתחברין עם ישראל המקדישין אותם דידעי לכווני. ואותם שבצד שמאל מתחברים עם אותם שבישראל שאינן יודעין לכוין. וכלם כלילין ומתקשרין זה בזה ביחוד אחד:

מאתר דא ינקי כל אינון כו'. שכאן הוא מפתחאן דחכמתא כמש"ל:

בגין דנביאים ינקי מלעילא. ר"ל מנ"ה דאצילות. אבל מארי דחלמא ודמראה ינקי מנ"ה דבריאה. וז"ש ואלין מארי דחלמא כו' מהכא:

וכד מתחברא כו'. ר"ל שלא תאמר שנביאים ינקי מעילא לבד לכן אמר וכד מתחברא כו'. ר"ל כאשר מתחברים נ"ה דאצילות עם נ"ה דבריאה אז משניהם יחד וכמ"ש בפ' בראשית דף מ"ה ע"א שאר נביאים נטלין תרי היכלין דלתתא תרין רוחין נגה וזוהר כו'. וכן לקמן דף רנ"ז ע"ב נביאין דאינון סט' עלאין תרין (סמכין) ירכין [דסמכין לאורייתא קדישא אינון נטלין היכלא דתרין רוחין בי' דאינון נוגה וזוהר] כו' אתכלילו דא בדא כדין אלין תרין סמכין דלתתא כד מתחברן באלין עלאין אתרשים בהו נבואה כו' לעילא נבואה הכא מראה וע"ד איהו דא כגוונא דא ודא כגוונא דא:

(רמח ע"א) ובג"כ אית משל במלייהו כו'. שמתלבש הנבואה בהיכלין אלו משא"כ במשה אע"ג דע"כ צריך לעבור דרך כל העולמות הוא דרך מעבר לבד כידוע:

בגין דכד נהירו נפיק כו'. ר"ל שנבואת משה הוא מבינה שמתלבש בנ"ה. וז"ש נביאים מבינה ואמרו משה זכה לבינה ואמר משה בנצח והוא שיוצא מבינה ומתלבש בנצח כנ"ל. ואע"ג דבכל הנביאים נו"ה צריך לקבל תחלה מבינה כנ"ל נביאים מבינה ומשם דרגא דנבואה כידוע בכ"מ וז"ש (ב"ב י"ב ע"א) חכם עדיף מנביא דחכמה למעלה מבינה ואמר בז"ח רות שלום לרחוק ולקרוב שהוא רחוק לחכמים וקרוב לנביאים רא"א איפכא קרוב לחכמים ורחוק לנביאים שרואין דמיונות שלמעלה כעין גוף. והנה למעלה חכמה למעלה מבינה אבל למטה נביאים למעלה מחכמה שנביאים בנו"ה וחכמה ביסוד דשם כל רזין דחכמתא והוא ההוא חיותא דכאן ועמ"ש בז"ח רות. ואמר בריש פ' שמות איבא דאילנא יהיב חיין לכלא קיומי' לעלם ולעלמי עלמין זכאה חולקי' כו' עד בעלמא דאתי ע"ש. ר"ל איבא דאילנא חכמתא דהוא אילנא דחיי והן שנקר' חי ובניהו כו' בן איש חי. ועיין בתי' ריש תי' כ"א א"ל אבא דיליה כו' ובלע מיא דימא כו' ואתון כו'. ועיין בר"פ בראשית ובניהו כו'. וזה ג"כ הענין שנבון עדיף מחכם הוא ג"כ כאן בנו"ה. כי כלם אינן מקבלים מהנהירו דנפיק מבינה רק מנו"ה שקבלו מבינה משא"כ במשה שקבל מנהירו דנפיק מבינה שנתלבש בנו"ה ומשם ואילך לא נתלבשו עוד אלא דרך מעבר לבד. משא"כ בנביאים שלא קבלו רק מנו"ה עצמן שנתלבשו בהיכלות אלו ומשם ואילך דרך מעבר לבד וז"ש משה בנצח ואף על גב דדרגי' גדול מאבהן שהוא זכה לאספקלריא המאירה משא"כ באבות ושמי ה' לא נודעתי להם כמ"ש בפ' וארא והענין שאבות זכו לחג"ת שנתלבשו במלכות תלת גוונין דילה כמ"ש שם והן בהיכלין דילהון רצון ואהבה וזכות כמ"ש בפ' בראשית מ"ה ע"א ולקמן דף רנ"ו ורנ"ז והן כגוונא דנביאים בנו"ה כנ"ל והחילוק ביניהם לבין הנביאים הוא שנו"ה אפילו באצילות גוונין דילהון אינן מאספקלריא המאירה שנה"י הם המאירים למלכות ואבהן זכו לחג"ת שהן גוונין דאספקלריא המאירה במקומן. וזש"ש בפ' וארא דף כ"ג ואלין אינון דאתחזיין לאבהן למנדע [כו'] מנו אלין דמזדהרי כו'. משא"כ למשה שנתגלה לו מתוך הבינה באצילות עצמן כמש"ש ואינון סתימין אתגליין לי' למשה בההוא רקיעא דילי' כו':

כל שאר נביאים אינון מאריהון כו'. ר"ל מאריהון דחלמא ודמראה יונקים מהיכלות אלו לבד ואינן יונקים מלעילא כלל ואינן יונקים מהיכלות עצמן רק שמתלבש בדרגא אחרא ביצירה בהיכלות דנצח והוד דשם. והכלל כי כולם צריך להתלבשות ואינן מקבלין מן דרגא דיליה במקומו רק בהתלבשו בדרגא אחרא. ואע"ג שבכולם יוצא הנבואה משורש השרשים מבינה אינן מקבלין משם כנ"ל. והמקומות שלמטה מדרגם דרך מעבר כנ"ל. וז"ש כמה דדרגא דנביאים דלעילא כו' ה"נ אלין דרגין כו':

בנין דנפקין מהאי היכלא כו' וכן עד כלהו דכמה אינון דנטלי כו'. זה קאי על החלום של כל אדם וז"ש וע"ד כד מטי לגבי דב"נ כו'. ולכן כשם שא"א לבר בלא תבן כך א"א לחלום בלא דברים בטלים. שמתערבין עמה ג"כ הס"א שהן מעורבין בעשיי' ובאוירין דהאי עלמא. וזה החילוק בין מראה דנביאים לחלמא שמראה אינו מתלבש רק בדרגא תתאה דלבר לבד אבל חלום מתלבש מדרגא לדרגא עד דמטי לב"נ ומתלבש בכלהו דרגין והחילוק שבין חלום של נבואה לחלום של כל אדם. שחלום נבואה נפיק מגו האי היכלא ומתלבש למטה אבל חלום של שאר בני אדם אין יוצא רק מדרגא תתאה ומתלבש למטה והוא החילוק שבין אדם לחבירו בענין החלום שזה מקבל עוד מדרגא תתאה יותר עד שיש שמקבלין רק מאותן דתליא באוירא אבל בכולם מתלבש עד למטה באוירא כנ"ל:

וע"ד לא צחצחא כו'. ולכן כל חלום צריך לפתרון. והן ד' דרגין חלוקין חלום דב"א וחלום ומראה דנביאים ונביאין עלאין ונבואה דמשה חלוקים במקומות כנ"ל. וכן חלוקים בענין כי חלום צריך לפתרון ואין משיגים הפתרון בעת החלום רק מדמה להם בעת החלום כאלו הוא הענין כמות שהוא רואה כמ"ש ויקץ פרעה והנה חלום. אבל בעת השינה לא ידע כלל שהוא חלום ומראה. וחלום של נביאים יודע שהוא מראה וחלום ויודע ג"כ הפתרון בעת החלום ע"י עצמו או ע"י מלאך כמ"ש מה אלה אדוני מה שני הזתים האלה כו' וידע שאינו כפשוטו רק מראה על דבר אחר והשיב לו הפתרון וכן בדניאל דניאל חלם חז' כו' חזה הוית כו' קרבית על חד מן קאמי' ויציבא אבעא מני' על כל דנ' ואמר לי ופשר מלה יהודוענני כו' משא"כ בנביאים שהשיגו הדבר בעצמן אע"פ שאמר בדרך חידה פעמים הבין בדבור בתוך החידה הדברים בעצמן אבל משה פא"פ אדבר בו ולא בחידות:

כד מתחברן אלין באלין אלין ארבע גלגלים בארבע אינון די באמצעיתא. ר"ל בארבע החיות הנ"ל:

כדין כלהו אקרון חמודות ואינון מאריהון דמראה. שהן מאריהון דחכמתא כמש"ל כל אינון מאריהון דחכמתא דקיימין כו' וכתיב הנחמדים מזהב ומפז ומתוקים כו' חכו