יד אליעזר חלק ב סד

דזה הוי פשיטא לי' דס' זה שמא מעלי' לא הוי ס' השקול רק דהוי סבר דס' זה שמא מעלמא הוי ס' השקול ויצטרף לס' זה האי ס' שמא מעלי' וה"ל רובא להתירא וע"ז תי' הכ"מ דגם ס' זה שמא מעלמא לא הוי ס' השקול דנוטה יותר לאי' מלהיתר דכיון דאין לפנינו דבר לתלות בו ובע"כ נצטרך לומר דעברה בשש"ט ולאו אדעתה כ"כ נוכל לומר דארגשה ולאו אדעתה ובהצטרף לזה המיעוט שרואות בלא הרגשה שאסורה לפי תקחז"ל ה"ל רובא לאי' וזהו שכ' הכ"מ דכיון דאין דבר לתלות החמירו חז"ל כאלו הוא מגופה ודאי ור"ל דלפי חומרת חז"ל לאסור בלא הרגשה ה"ל האי ס' דשמא מעלמא מיעוט ולא הוי ס' השקול וא"ש ד' הכ"מ ול"ק מה שהק' הס"ט עליו כו' עכ"ד. עוד כ' הפלתי להקשות על הכ"מ דהא הכל ס' אחד או מגופה או מעלמא או מעלי' דמ"ש מעלמא או מעלי' הכל ס' א' אי דם נדה או דם טהור ומה לי דם חוטמה או דם עלי' כו' וגם מתהפך לא הוי וכ' דנ' ברור כמ"ש לעיל סי' קפ"ז דכאן חזקת אשה דהעמיד אשה בחזקתה בחזקת טהרה מסייע עד שבעבור זה היא טהורה מה"ת א"כ בכל ס"ס דעלמא אפי' ס"ס כל דהוא מתירין דהא חזקה מסייע לה עכ"ד. ובאמת בלא"ה לק"מ לפמ"ש החו"ד לעיל סי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק י' ליישב קושי' הפלתי שם דכל היכא דלא חיישי' כלל להס' טרפה רק אם נמצא ריעותא ולא מצינו כלל לומר ס' טרפה עד דאמרי' הריעותא ואיכא ס' בהריעותא ס"ס גמור הוא וא"ל שום תנאי לזה כמו בס' מחט בחלל הגוף כו' עכ"ד. וכ"כ בהיד החזקה סי' י"ז ליישב כן קושי' הפלתי וכ' דכה"ג מחלק הש"ך גבי ס"ס שאינה מתהפכת א"כ יפה הק' הכ"מ הנ"ל כיון דבריעותא גופה איכא ספי' דשמא דם זה אינה מהאשה כלל דמיא לס' ע"ל והפלתי אזיל לשיטתי' בסי' ק"י דלא ס"ל כהחו"ד והיד החזקה ומש"ה הק' כן על הכ"מ אבל לפ"ד החו"ד והיד החזקה שפיר קושי' הכ"מ ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל ועי' לעיל סי' ק"י בכללי ס"ס סי' ו' מ"ש בענין זה דס"ס משם אחד והארכתי בזה יעוש"ה

וכן ראיתי בשמלה ס"ק ג' שכ"כ ליישב קושי' זו עפ"ד החו"ד וכ' עוד ליישב די"ל דהכ"מ כ' זאת לדעת הרמב"ם דל"ל סברת התוס' דשם אונס חד הוא וס"ל דפיתוי קטנה לאו אונס הוא כמ"ש המ"מ פ"ג מהל' א"ב ואח"כ הק' על תי' הב' של הכ"מ מהא דנמצא על שלה לאח"ז טמאין מס' אמאי הא איכא ס"ס שמא לא הי' הדם בש"ח ושמא דם עלי' הוא. וכ' ליישב כו' והביא ד' הס"ט לעיל סי' קפ"ז ס"ק ט"ו שכ' דהא דכ' הש"ך דלא מקרי ס"ס אלא היכא דאי' והיתר שוים ליתא להאי כללא אלא אפי' רק אם ס' א' שוה אע"ג דס' הב' איכא רובא כנגדו מ"מ אמרו סמוך מיעוטא להך פלגא ומפ"ז כ' בכאן ס"ק לדחות ד' הט"ז וש"פ ד' הכ"מ דהוי ס"ס כו' והביא דהס"ט נמי הק' קושי' זו והביא ד' האמרי אש שהק' נמי קושי' זו וכ' ליישב כו' והאריך בזה והביא קושי' התפארת צבי סי' כ"ה בהא דטמאין רק מס' כו' וכ' ליישב עפ"ד הר"ן בחולין ס"ג ב' דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא והוי ס' השקול כו' והביא עוד ד' האמרי אש שכ' להשוות ד' התוס' כתובות עם ד' התוס' נדה עפ"ד השימקו"ב כתובות ט' א' כו' דבעי' שיהי' המיעוט והמחצה מטעם אחד ויש לעומת המיעוט רובא כו' וכ' דממילא ניחא ד' הכ"מ והאריך בזה יעוש"ה. ועי' לעיל סי' ק"י בכללי ס"ס סי' י"ד ובספרי דברי אליעזר הי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש ע"ד הכ"מ והש"ך דסי' נ"ג והס"ט הנ"ל והבאתי ד' הריב"ש סי' שע"ב ומ"ש ע"ד השימקו"ב הנ"ל והארכתי הרבה בזה יעוש"ה. ועי' בברית אברהם חיו"ד סי' נ"ח מ"ש ע"ד הפלתי והכ"מ ובסי' צ"ג שם מ"ש ע"ד הכ"מ והאריך בזה. ועי' בפלתי בקו"א מ"ש ע"ד הכ"מ והט"ז הנ"ל ומה שהק' ע"ד מנדה נ"ט ב' כו' איש ואשה עומדים מה לי אר"מ כו' והאריך בזה ועי' במי נדה מהדו"ק מה שתמה על הכ"מ כו' וכ' ליישב והאריך בזה ומיושב נמי קושי' הפלתי הנ"ל על הכ"מ דהא הוי ס"ס משם א' כו' ועי' במהדו"ת שם שכ' דנעלם מהכ"מ והט"ז הנ"ל ד' התוס' נדה ס"ב א' ד"ה הטבילו דמבואר שם דל"מ ס' מעלמא לשוי' ס"ס להתיר מכח ס"ס לבד ומפורש כד' הכ"מ כו' עכ"ד. ועי' בחידושי שם ד"ה הטבילו וד"ה צפון וד"ה העבירו ועי' ב' ד"ה מכלל מ"ש והאריך בזה ועי' במקמ"ח שכ' נמי דהעלימו עין מד' התוס' הנ"ל כו' שכ' בהדיא כו' כתי' הב' של הכ"מ הנ"ל כו' והאריך בזה וכ' דלדעת הרמב"ם פ"ט מהל' א"ב דס"ל דמהני העברת ז' סימנים אף לבעלה כו' מוכרחים לומר דמחשבי' זאת לס"ס יעוש"ה

(ג) שנמצא בגופה. עי' תוי"ט נדה פ"ח מ"ד שהק' על הא דדרשי' דם ולא כתם ולא אסרו אלא מדרבנן להוי ספי' דאורייתא ולחומרא מה"ת לשיטת הרשב"א ותי' משום הא דשמואל דמדאורייתא בעי' דהרגישה דוקא והיא לא ארגשה אע"ג דאפשר דארגשה ולאו אדעתה לא הוי כשאר ס' דמדאורייתא לחומרא עכ"ד. ועי' בברית יעקב חיו"ד סי' נ"ח שהק' עליו לפמ"ש להוכיח דלהרשב"א דס"ל ספד"א מה"ת לחומרא אפי' היכי דלא הוי ס' השקול ושכיחי יותר להתירא מלאי' אפי"ה הוי מדאוריתא לחומרא מהא דהק' על הרמב"ם כו' מחולין י"א א' דיליף מרישא של עולה כו' ודלמא ניקב קרום של מוח אלא לאו משום דאזלי' בת"ר ואי ספד"א מה"ת שרי אינו מוכח דאזלי' בת"ר דלמא משום דספי' שריא מה"ת כו' דתקשי נמי לנפשייהו דאע"ג דנימא דלא אזלי' בת"ר היינו לדון בתורת ודאי אבל מ"מ לא הוי ס' השקול דאיכא יותר כשרות מטריפות א"כ שכיחי יותר להתירא מלאי' כו' א"כ לא הוי ס' השקול דאסור מה"ח וע"כ לדידהו דס"ל ס' מה"ת לחומרא אפי' היכא דלא הוי ס' השקול ג"כ מדאורייתא לחומרא ועל קושי' התוי"ט כ' ליישב דהכא התורה התירה ס' זה דקא' קרא דם והי' זובה מבשרה ולא כתם כדאמר ר"ע במתני' נ"ח ב' דלא אסרה התורה רק היכא דהוי ודאי מגופה דכתיב אשה כי תהי' זבה דם יהי' זובה מבשרה דם ולא כתם ודמי להא דס' ממזר דמותר מה"ת כו' דממזר ודאי הוא דלא יבוא הא ממזר ס' יבוא וכ' ומ"ש לד' הרמב"ם דס"ל כו' מה"ת לקולא ניחא הא דכתמים היא רק מדרבנן גם ז"א לפמ"ש במ"א דהיכי דהוי עיקרו דאורייתא ויש חשש אי' תורה לא הוי מקלי' כולי האי בכתמים ואדרבה לד' הרמב"ם קשה ל"ל קרא כו' דם ולא כתם כו' בלא"ה הוי כתמים דרבנן כיון דהוי ס' דלמא מעלמא אתי מותר מה"ת וע"כ צ"ל להרמב"ם הא דאמרה תורה דם ולא כתם הוא מטעמא דשמואל דאמר קרא בבשרה עד שתרגיש בבשרה וע"ז אמר ר"ע שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל דכתיב כו' דם ולא כתם ולאו מטעמא דכתיבנא דהתורה התירה ס' זה כמו ס' ממזר ולחוש דלמא ארגשה ולאו אדעתה הוי להרמב"ם ס' תורה דמה"ת לקולא רק מדרבנן לחומרא ועוד כיון דאשה בחזקת טהרה עומדת ע"כ מקלי' בכתמים כו' עכ"ד ועי' בס"ט ס"ק צ"ג שכ' נמי כעין ד' הברית יעקב והברית יעקב לא הביא ד' הס"ט והס"ט לא הביא ד' התוי"ט הנ"ל ועי' בבית מאיר בצלעות הבית סי' י"ג שכ' ליישב קושי' השב יעקב שהק' בדרשה דר"ע אטו כתם לאו דם הוא דהוי כעין דרשה דממזר ודאי ולא ס' ה"נ דורש דם ודאי ולא ס' כו' וא"ל לפ"ז לשיטת הפוס' דספד"א מה"ת לקולא קרא ל"ל חדא דכבר הק' כזה הפר"ח בסי' ק"י על שיטה זו ועוד דהכא י"ל לולא שגילתה התורה לא היינו עושים מזה ס' מפני שאין הס' קצת שקול הואיל שבשש"ט לא עברה הו"א האי דם מהיכי אתי קמ"ל דס' זה שרי ד"ת ובזה מיושב מה דקשה לפ"ד ה"א היכא דאתחזק התירא כ"ע מודו דס' א' מה"ת שרי וא"כ קרא ל"ל דהא אשה זו בחזקת טהרה עומדת א"ו כנ"ל עכ"ד, והיינו כד' הס"ט והברית יעקב