יד אליעזר חלק ב לז

העשוי' להשתנות ועי' בש"ש שמעתא ג' פי"א מ"ש ע"ד מהרי"ט והאריך בזה

וכן ראיתי בהגהות ר' ברוך פרענקיל שהשיג כן ע"ד הנו"ב ועי' בפרמ"נ שם שהק' נמי כן ע"ד הנו"ב והביא ד' הר"ן בתשובה סי' ס"ו דמשמע שם דלצד בידוע לנו בודאי שדרכה להיות מימי' מתמעטים אלא אפי' א"י לנו שדרכה בכך רק שהוא דבר ההוה להיות לא אזלי' בתר החזקה בזה וכגון באדם שהוא בריא כעת ומספקי' אם הי' חולה מקודם לא אזלי' בתר חזקה דמעיקרא שידוע לנו שהי' בריא ולא בתר חזקה דהשתא שהוא עתה בריא ומשום דאותה חזקה עשוי' להשתנות דהחולי מצוי' בב"א כו' והאריך בד' הב"ש סי' ל"ז ס"ק ג' כו' וכ' וא"כ ה"ה כאן ביום וסתה כיון שידוע שדרכה להשתנות ביום זה אם נאמר דגם מה"ת אמרי' הך חזקה דארב"ב שוב נתבטלה חזקת טהרה דידה שהי' לה מקודם ואין לחשבה כלל כיון שהוחזקה להשתנות ביום זה דמי ממש לחזקת נערות כו' וא"כ הו"ל לטמאה ודאי מה"ת וכ' דזהו קושי' השואל בנו"ב שם סי' נ"ו דכיון דהשני' סותרת להראשונה ובאה אח"ז דוחה את הראשונה לגמרי והשיג על הנו"ב שם שדחה ד' השואל מד' התוס' קידושין מ"ה ב' כו' ועוד הק' על הנו"ב שכ' דאוקי חזקה נגד חזקה כו' א"כ יקשה לדעת הרי"ף והר"מ ועוד פוס' דס"ל דלמ"ד וסד"ר מותר לשמש עמה בבא מן הדרך אפי' אחר שעבר וסתה ולא שהתה זמן שתספור ותטבול ולהנו"ב הרי כאן ספד"א דלמא ראתה דנגד חזקת טהרה איכא חזקת אב"ב והוי ס' השקול כו' וכ' דצריך לדחוק דס"ל כהרמב"ם דספד"א אינו רק מדרבנן לחומרא וא"כ אין כאן חשש אי' רק מדרבנן וכ' דבזה א"ש ג"כ מה שהוצרך הנו"ב לומר דעל להבא חיישי' מה"ת משום דעל להבא לא מרעים להחזקה ולמה הוצרך לזה הא בלא"ה כיון דאיכא חזקה נגד חזקה הוי ספד"א אמנם לדעת הרי"ף והר"מ הנ"ל אכתי אין איסורו רק מדרבנן והנו"ב ס"ל דאסורה מה"ת סמוך לוסתה וע"כ הוצרך לומר דעל להבא לא מרעים להחזקה כו' והאריך בזה ואח"כ השיג על הנו"ב שכ' דהא דחיישי' בגיטין שמא ימות זהו נגד חזקת חיים של הבעל בזה אמרי' כו' אבל לשמא ימות חיישי' אבל נגד חזקת היתר דידה לא מהני לן מהא דחיישי' שמא ימות כו' והשיג עליו וכ' דסותר ד"ע כו' ועוד השיג על הנו"ב שכ' דהך ברייתא דה"ז גיטך תיכף אחר גירושין לא הי"ל שעה מבוררת להיתר שלה דמיד איכא למיחש שמא ימות אחר שעה אבל אם הי' אחר הגירושין באיזה זמן חזקת היתר מבוררת הי' מעמידין אותה בחזקת היתר דידה ולא היינו חוששין אפי' על להבא כו' וכ' עליו דמסוגיא דיבמות ס"ט ב' איכא תיובתא לדבריו דשם הגם שבא הזר עלי' עכ"ז לא נאסרה בתרומה אפ"ת דודאי נתעברה דעד מ' יום מיא בעלמא הוא כו' וא"כ עד מ' יום הו"ל חזקת היתר מבוררת ועכ"ז אתר מ' יום חזר החשש למקומו מפאת הריעותא הקודמת וכ"כ י"ל כאן כו' ועוד השיג ע"ד שכ' דלכאורה ד' ר"ת הם ד' רב אדא בגיטין שם וע"כ הק' על רש"י שם כו' והאריך בזה וכ' לבסוף דאין לד' הנו"ב שום שורש ועיקר בסוגיא ואנו אין לנו כ"א לאחוז בדרכם של כל הפוס' הנ"ל שהחליטו לומר דלפ"מ דקי"ל וסדר כ"כ פרישה סמוך לוסתה אינו רק מדרבנן ובד' הראב"ד והרשב"א מבואר דאפי' בשעת וסת ממש אינו רק מדרבנן זולת הרא"ה ס"ל דאסור מה"ת אמנם גם הוא מטעם אחר אמר כן וכמו שחילק בין קודם הוסת לאחר הוסת דאי' עונה שלפני הוסת כגון אם וסתה בסוף היום שאסורה כל היום זהו אינו רק מדרבנן למ"ד וסד"ר אבל אי' העונה שלאחר הוסת כגון אם וסתה בתחילת היום אסורה כל היום מה"ת הנה מבואר דגם הוא לא ס"ל כסברת הנו"ב הנ"ל עכ"ד. אך דעת היראים בעמוד עריות סי' כ"ו דפרישה סמוך לוסתה הוא מדאורייתא שכ' וז"ל ועוד יש תולדה אחרת והוא מדאורייתא כו' דתניא בשבועות כו' והזרתם כו' אזהרה לב"י שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן עכ"ל אע"ג דס"ל דסד"ר וכן משמע נמי מד' רש"י בהריות ח' ב' ד"ה פרוש שכ' וז"ל כלומר בסמוך לוסתה כדי שלא תהא רואה בשעת תשמיש דכתיב והזהרתם את ב"י כו' עכ"ל משמע דס"ל דהוי מדאורייתא דהא קאי על המשנה דקתני זו היא מ"ע שבנדה ועי' בתוס' הרא"ש שם הנדפס מחדש שהק' על רש"י דההוא קרא אסמכתא בעלמא דקי"ל וסד"ר ולק"מ דרש"י ס"ל דאף דקי"ל וסד"ר מ"מ פרישה סמוך לוסתה הוי דאורייתא וכהיראים הנ"ל אבל הרא"ש שם ס"ל דהוי דרבנן ועי' במקמ"ח שהביא ד' הנו"ב הנ"ל וכ' עפ"ד ליישב קושי' התוס' נדה ט"ו א' ד"ה אפי' כו' והאריך בזה ועי' בחתם סופר סי' קע"ה וסי' קע"ט שהביא ד' הנו"ב וד' הרא"ה הנ"ל והאריך בזה ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' ל"ו ובישוי"ע הי' קצ"ח בד' נכד המחבר ובשאילות שמואל בכלילות שמואל כללי ה"ו אות ג' ובס' באר משה חיו"ד סי' ל"ג ובאשכול הל' נדה סי' ל"ג בנחל אשכול שם אות י"ט מ"ש ע"ד הנו"ב הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ובעיקר דבר זה אי מהני חזקה או רובא להבא עי' בבאר יצחק חאה"ע סי' א' ובספרו עין יצחק חאו"ח סי' כ"ח וסי' פ' ובס' שאלות חיים חיו"ד סי' י"א י"ב מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ואכמ"ל בזה ועי' בשמלה ס"ק א' מ"ש בד' הרא"ה והרשב"א והנו"ב הנ"ל ובד' הר"ן בשבועות והאריך הרבה בזה

(ג) קריבות. עי' ט"ז ס"ק ג' שהביא ראי' מסי' שמ"ב שכ' הרא"ש להחמיר לענין אבילות בחבוק ונישוק כו' וה"ה הכא כו' ובאמת אין משם ראי' דבסי' שמ"ב לא אסר הרא"ש כלל חיבוק ונישוק ואדרבה הביא ד' הראב"ד שהתיר חו"נ ולא חולק הרא"ש שם על הראב"ד רק במה שהתיר היחוד ביום וגם המנח"י ס"ק ד' כ' ע"ד הט"ז דאין דבריו מוכרחים דש"ה דיצרו תקפו שלא בעל ולכך צריך שם ג"כ שמירה עכ"ד אלא ט"ס הוא בהט"ז וצ"ל סי' שפ"ג סעי' ג' בהג"ה שאוסר שם חו"נ והרי שם ג"כ הביאה אינה אסורה רק מדרבנן וגם כבר בעל אותה ועכ"ז אסרי' בחו"נ מחשש דשמא יבא עלי' וה"ה כאן וכ"כ בס"ט ס"ק ב' ובפרמ"נ במקשה זהב ס"ק ג' דראי' הט"ז הוא מסי' שפ"ג והאריך בזה ופ' דיש לאסור כאן בחו"נ והס"ט הביא ד' הרדב"ז סי' קס"ג שכ' בפשיטות להתיר ועי"ש עוד בש"ח ס"ק ו' מ"ש בזה ועי' בשמלה ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה והביא ד' הס"ט וכ' עליו דאין נ' לע"ד יעוש"ה

(ד) ביום. עי' ט"ז ס"ק ב' שהביא ד' האו"ז כו' וד' הב"י שכ' עליו דאין לחוש לזה כו' דאין אי' אלא ביום לחוד והביא ד' הב"ח שכ' דראוי להחמיר על זה ותמה עליו דאין להחמיר על מה שמפורש בתלמוד לקולא ועי' בנקוה"כ שהשיג עליו וכ' דמוכח בש"ס כהאו"ז והאריך בזה ובש"ך ס"ק ו' כ' דהאו"ז מיירי דרגילה לראות ביום רק שאין לה שעה קבועה כו' דבזה צריכה לפרוש כל לילה שלפניו ועי' במנח"י ס"ק ו' שכ' דאין דבריו מוכרחים כו' ועי' בס"ט ס"ק ג' ובישוי"ע ס"ק ב' ובפרמ"נ במקשה זהב ס"ק ב' וש"ח ס"ק ז' ובמי נדה מהדו"ק מ"ש ע"ד האו"ז והש"ך והאריכו בזה יעוש"ה. ובאמת מבואר להדיא באו"ז סי' שנ"ח כהב"ח שכ' וז"ל ומורי אבי העזרי אמר לי שרגילים לפרוש סמוך לוסתה כ"ד שעות שאם רגילה לראות ביום פורש ממנה כל הלילה שלפניו ואם רגילה לראות בלילה פורש ממנה כל הלילה והיום שלפניו עכ"ל ומשמע מלשון שרגילים לפרוש דלחומרא בעלמא הוא דנוהגין כן וכמ"ש הב"ח הנ"ל וכן הביא חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעימייטיץ ד' האו"ז וכ' ע"כ אין לחוש לחומרא זו אלא היכא דנהוג עוד הביאו הט"ז והש"ך ד' אביאסף שכ' דבתמוז וטבת בעי' חצי יום וחצי לילה כו' ועי' בפלתי ס"ק ד' ובס"ט שם ובמקמ"ח ובמי נדה שם ובמהדו"ת ובפרמ"נ במקשה זהב שם מ"ש