יד אליעזר חלק ב רמז

ומהר"ם מינץ והד"ת והארי' דבי עילאי והפ"ת והאה"ש הנ"ל וכעת ראיתי עוד בס' א' מחכמי זמנינו נק' אבן שתי' סי' ק"א באשה ששמה פיגא והיא חותמת בב' יודי"ן והביא דעת השואל לכתוב בב' יודי"ן משום דדעת החא"ש שאם קורין בציר"י כותבין בב' יודי"ן ואף דלא קי"ל כן ח"מ כיון דחותמת ג"כ בב' יודי"ן בודאי צריכין לכתוב כן והוא השיג עליו וכ' דאנן בתר ד' הט"ג גרירן שדעתו דכל שאין קורין בפת"ח חריף רק בציר"י כותבין חד יו"ד כו' ואף אם היא חותמת בב' יודי"ן מ"מ כל כה"ג אין אנו משגיחין על החתימה כו' והאריך בזה ופ' כן יעוש"ה ולא הביא ד' המהר"ם מינץ והבית דוד והד"ח והארי' דבי עילאי והפ"ת הנ"ל והעיקר כדבריהם דאם חותמת עצמה בב' יודי"ן יש לכתוב ב' יודי"ן אף לכתחלה ואם אינה חותמת עצמה בב' יודי"ן לכתחלה יש לכתוב בחד יו"ד ובדיעבד יש להכשיר אם כ' בב' יודי"ן וכמ"ש וכן עיקר לדינא וח"ש בפ"ת שם להשיג על הב"ד סי' י"ח הנ"ל בענין הכרזה עי' לעיל סי' י"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' באבן שתי' שם סי' ק' מ"ש והאריך בזה ובסי' ק"ג שם מ"ש בענין הא דקי"ל דאין כותבין גט במקום שאין מכירין שמם אלא א"כ הוחזקו בשם וה בעיר לי יום כו' אי בעי' הני ל' יום דוקא רצופין או אפי' מפוזרין כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(מג) בחא"ש סי' קפ"ו בנדון הגט בשם פראדיל כו' וכ' דלא שמעתי שתהי' אשה נקראת פריידל שיהי' נרגש היודי"ן במבטא וכולם נק' בפת"ח סתם כו' דהעיקר שיהי' נכתב בגט כפי מה שנק' אצל העולם וכמ"ש גם בט"ג כן ובין פריידל לפראדיל הוי שינוי במבטא ומן הב"ש אין ראי' כי הוא כ' לפי הברת מדינתו כו' אך אם ידוע דהיתה נק' פריידל והי' נרגש היודי"ן במבטא ודאי כשר וע"ז לא אמרתי כו' ומבואר מדבריו שם דאף אם נק' פראדיל וכ' פריידל כשר הגט במקום עיגון יעוש"ה ואינו דומה להא דסי' הקודם דהתם מיירי בציר"י ויש לחלק בין היא חותמת עצמה בב' יודי"ן או לאו וכמ"ש לעיל

אות צ

(מד) בשם ארי ח"א בסוף הס' בתשובות שם סי' י"ד בגט א' מעיר יאמפלא שכ' שם האשה צפרה המכונה אלטא ונשלח הגט למאהליב ושם נודע ששמה צפורה בחול"ם ועכ"ז מסרו כגט כי גם שם צפורה נכתב בתורה חסר וא"ו והרב מיאמפלא ערער ע"ז כיון שהבעל צוה לכתוב גט לאשתו צפרה בחירי"ק וכן אמר הסופר א"כ לא נכתב לשם אשה זאת ויש חשש משום שלא לשמה והשיב כי מצד שלא לשמה אין לחוש דכן מוכח מתוס' והרא"ש דלא חששו בשינוי רק מחמת תשש לעו ולא חששו משום שלא לשמה דכיון דאמר כתוב גט לאשתי די ואין לחוש שאמר שמה בשינוי משום שלא לשמה רק מחשש לעז וכאן לא שייך לעז כיון דגם שם צפורה נכתב בנא וא"ו וחול"ם כו' והאריך בזה וכ' דכיון דנכתב בשביל איש ואשתו זאת שוב אין לחוש דלא בעי' דוקא לשם הנק' רק לעצם גופא זה נק' לשמה ובשינוי בשמותיהיהם באמירה ובכתיבה אין שינוי כמו בנד"ז דל"ש למפסל משום לעז כיון דנכתב כהוגן אין לחוש גם משום שלא לשמה כו' עכ"ד וכ"כ בסי' י"ג שם והאריך בזה ובח"ב סי' מ"ח מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(מה) בצ"צ סי' רמ"ד בגט שנכתב צפורה והיא נקראת בפ"כ רק ציפא וכן נק' מעריסתה אם ללמוד זכות משום שהש"ץ כותב תמיד על שם ציפא צפורה וכן נכתב בכתובתה וכ' דהנה ציפא י"ל דהוי שם דנערות או קיצה"ש מצפורה צפורה פורה כו' והאריך בזה וכ' ומיהו לענין לכתחלה אפי' אם מעריסה הי' שמה צפורה כיון שעכשיו אין קרו לה רק ציפא וגם אינה חותמת א"ע כלל לא טוב הי' לכתוב שם צפורה לבד וה"ל לכתוב ג"כ המכונה ציפא כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז כו' וכ' אמנם בדיעבד כיון שמהרא"י ורמ"א סעי' ל"א כו' ומהר"ם מינץ כו' מקילין אפי' לכתחלה מי ירים ראש כנגדן לפסול דיעבד וכן הב"ש בש"נ אות ב' הקיל בזה בדיעבד כו' ועוד כ' צד להקל כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מיהו כ"ז בוא בידעינן ששמה מעריסה הי' צפורה רק עכשיו הוא שנעתק לשם ציפא אבל אם גם מעריסה הי' שמה רק ציפא א"כ י"ל דאף מהרא"י וסיעתו יודו דאפי' כ' צפורה המכונה ציפא ה"ל כמו שינה שחה כיון שלא נק' מעולם צפורה וכש"כ כש"כ צפורה לחוד וכן נמצא תשו' כת"י למהרא"י כו' והאריך בזה וכ' אח"כ ומיהו אם אינו ידוע איך נק' בעריסה אפשר דיש להקל כו' והאריך הרבה בזה וכ' דלא הקלתי למעשה בנד"ז שידוע שלא נק' מעריסה צפרה כו' וסיים דע"פ הנ"ל אפ"ל אשה ששם העריסה יוטא ונק' בפ"כ איטא וכ' בגט יוטא יש להכשיר כיון דידוע לכל שאיטא שרשה יוטא וגם נק' כן מעריסה כו' עכ"ד יעוש"ה

(מו) בזכרון יעקב סי' מ"ב באשה שנק' בשם העריסה צביה איטא וכן נכתב בכתובה ובתנאים אך בפ"כ נק' בשם צביה לבד וכמעט שנעלם מאנשי עירה שיש לה עוד שם אחר וחקרתי אצל אבי' ואמה ואמרה שהם קורין לה תמיד בשם צביה לבר זולת לפעמים קורין אותה בב' השמות והוא מועט מאד שיקראו אותה בב' השמות כו' והאריך בזה וכ' לבסוף דהעיקר בזה לכתוב צביה דמתקרי צביה איטא ודי בגט אחד וכן עשינוי הל' למעשה בצירוף ב"ד דפה עכ"ד יעוש"ה ושם צביה כותבין בה"א בסוף ועי' באה"ש ס"ק ה' ו' ז' מיש והאריך בזה יעוש"ה

אות ק

(מז) בחא"ש סי' קצ"ח בגט שנכתב שם האשה קרינצא בלא יו"ד אחר הצד"י ובאמת היא נק' בדחיקת הסגו"ל הרבה והוא יו"ד אחר הצד"י וכ' דמ"ש רו"מ ראי' להיתר משם מלכה אם כ' בלא יו"ד דכשר אף דנק' בחירי"ק ואפשר לקראה בשם מלכה בפת"ח אין לו דמיון כלל דהיו"ד שבשם מלכה אינה שרשות רק דרך מלא וחסר דהרי יש חירי"ק ביו"ד ויש חירי"ק בלא יו"ד ת"ק וא"כ הקורא בגט שם מלכה בחירי"ק שצ"ם אינו טועה דכן הוא האמת וגם בתורה הוא חסר ואינו רק חשש פן יטעה א' לקראה בפת"ח אחר המ"ם בזה לא חיישי' לטעות אבל בשם קרינצא היו"ד שאחר הצד"י אינו בתורת מלא וחסר רק שרשיית ונרגשת בלשון ואם הקורא שם קרינצא בלי יו"ד יקראנה כאלו נכתב ביו"ד אתר הצד"י היא טועה דהרי אינו כ' כן והוי כקורא על פה וכלל גדול בידינו וכן ראיתי בט"ג כי העיקר בגט שיהי' נכתב כפי קריאת העולם בלי שינוי מן הקריאה בפי העולם ולכך דעתי תמיד מסכמת לפסול אם חסר בשמות כאלו היו"ד אך היות שכ' רו"מ דהוא מקום עיגון בזה יש להתיר כו' עכ"ד יעוש"ה

אות ר

(מח) בזכרון ועקב סי' מ"ג באשה שבני העיר קורין אותה ריבה רק אמה ובטלה קורין אותה בשם העצמי שלה רבקה וכן במי שברך ובכתובה נק' בשם רבקה לכן יש לכתוב שם רבקה לבד כי ידוע כי שם העצמי שלה הוא רבקה ולא כ' הט"ג רק היכא שאינו ידוע אם הי'