יד אליעזר חלק ב רל

דשם שבתאי אינו מצוי בינינו וע"כ לכל רואי הגט יוודע לו כי זה הוא הגט של שבתי ויתלו בטעות כו' וא"כ יש לדון להתירא בנ"ד ג"כ כיון דשם פעשיא אינו מצוי בינינו ע"כ יתלו זה בטעות ויבורר לכל ע"י כתב הגט דהאשה פעשא נתגרשה כו' ולפ"מ שהעליתי דבכתב בת איש פ' כשר אף דיש לו עוד בנות ולכ"ה הו"ל ספי' דדינא א"כ יש לנו ס"ס כו' והביא ד' החא"ש הנ"ל והאריך בזה ובסוף כ' דאף דהעליתי להתירא בכ' ב' פ' בשמות המתגרשות אף ביש לאביו כמה בנים אחרים בכל זה דעתי הל' למעשה שלא להקל בזה רק אם אין לו בנים אחרים מ"מ כו' היכא דיש צד היתר מצד אחר אז יש להצטרף למה שכתבתי לסניף להתירא אבל לא לעיקר דינא כו' עכ"ד ובסי' כ"ד שם בשם האשה בתיה מסדר צוה לכתוב בשם האשה באסי כו' הביא נמי ד' הרשב"א ומהר"ם פדוה הנ"ל וד' הג"פ הנ"ל והאריך הרבה בזה וכ' דהוי ס"ס כו' וגם הביא ד' הקרית חנה שכ' דיש להקל ולסמוך על החתימה מטעם שחותם א"ע כך אף שהחותם הי' מן עמא דארעא כו' א"כ יש לנו שלשה ספי' בדינא להתירא כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' במים חיים חאה"ע סי' ס"א בגט הנשלח מהוראדנא ונכתב שם האשה הענא ובמקום אשר האשה היא שם נק' בשם העניא היינו בהרגשת היו"ד אחר הנו"ן כו' והביא ד' החא"ש הנ"ל וכ' עליו דחלילה להעמיד עיקר יסוד ההיתר ע"ז ובמרדכי הארוך לא כ' זה רק לסניף בעלמא דהא גם בשינוי שם האב פ' המחבר בסי' קכ"ט שהוא פסול רק לענין אם נשאת הביא בשם יש מ"ש דלא תצא וע"ז כתב הרמ"א ודוקא אם החזיק בשם הב' אבל בלא"ה תצא וכן מסיים הג"פ בשם אחרונים דהגט פסול ותצא והאיך ניקום אנן בדבר הנידון מזה ע"פ סברא הנ"ל להורות שתנשא לכתחלה ודי לבא מן הדין להיות כנדון וגם במאי דדחיק לאוקמי הא דשינה שמו מיירי בדלא נזכר שם אביהן אכתי לפי סברא זו קשה טובא דעכ"ז אמאי בשינה שמו פסול כיון שנזכר שם האשה ושם מקומה כראוי הלא מכת מתוכו מי הוא המגרש דהא ודאי אין לה אלא בעל אחד גם האחרונים השמיטו זאת רק לענין חתימת עד כו' עכ"ד אך עי' בעין יצחק שם סי' כ"ג שכ' ליישב קושיתו עפ"ד הב"מ סי' קכ"ג סעי' א' גבי תונס שכ' תנס דפסול דזה מיירי בהי' להם עיר ששמה תנס כו' ואל"כ הוי זה דמי דלא כ' כלל שם העיר דכשר וה"ה בנ"ד כיון דאין קורין בשם זה במדינתינו דהוי זה כמו דלא כ' כלל שמו וע"כ מוכשר ע"י מה שכ' בן פ' אבל היכא דשינו שמו לשם אחר מה שקורין בשם זה במדינתינו בזה ל"מ אף דכ' בן פ' ע"כ שפיר אמרו שינה שמו פסול אף דכ' בן פ' כו' וכ' דבזה סרו השגותיו של המ"ח הנ"ל יעוש"ה. ושפיר ד' החא"ש ויש להתיר במקום עיגון באם כ' בן איש פ' היכא דיש עוד צד להתיר וכמ"ש החא"ש והעין יצחק הנ"ל וראיתי באהלי שם כלל א' ס"ק ג' שהביא ד' הרשב"א הנ"ל והביא ד' הג"פ ס"ק א' שכ' דמשמע דאם הי' מפורסם בעיר שהי' קורין אותו בן פ' כו' כגון בן זכאי ובן זומא וכגון שם הרופא הידוע בן סנה אפשר דמכשיר הרשב"א וכן יש להביא סמך מהא דתנן בהמגרש בן איש פ' עד כשר ושוב מביא ד' מהר"ם פדוה סי' ל"ה שמצא במרדכי הארוך שכ' להכשיר אם לא כתב רק בן פ' כשידוע שאין לאב זה בנים אחרים רק זה כמו בן פ' עד וכ' עליו דצ"ע איך נילף מחתימת עד לשם האיש והאשה בעד סימן בעלמא נמי סגי מדת כו' תדע דהא גם המרדכי אינו מכשיר אלא בשאין לאב זה אלא בן זה ובעד נ' דגם אם יש להאב כמה בנים אם א' מהם חתם א"ע בן פ' עד כשר וכן יש להוכיח מהא דמקשה בגיטין פ"ז ולתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד ולא משני כגון דאית ליה ליעקב עוד בנים אחרים לכן נ' ודאי אם הוא נק' כן בשם אביו לבד כגון בן זכאי וכדומה יש להכשיר דלא גרע מחניכה אבל אם אינו נק' כן אך שנסמוך על מה שאין להאב בן אחר זולת זה צריך ע"ג לפע"ד והביא ד' התו"ג ס"ק י"ג שתמה על מהר"ם פדוה הנ"ל כו' דכיון דלא כ' על אביו פב"פ יש לחוש דלמא יש אחר ששמו כך שיש לו ג"כ בן והוא גירש אם לא דמיירי בגירש בע"מ וכ' דנ' דגם אם כתב על אביו פב"פ כגון שכ' בן ראובן בן יעקב וגם נתנו לה בפני ע"מ צע"ג להכשיר לפ"מ דקי"ל דצריכין לכתוב שם האיש ושם האשה שיהי' ספירת דברים וא"כ נ' דבעי' דוקא השם שהאיש נק' בו והשם שהאשה נק' בו אבל אם כ' רק פב"ב לא הוי רק סימנא בעלמא ולא ספירת דברים כו' עכ"ד ומפ"ז פ' בפנים סעי' א' דהגט פסול אע"פ שכ' שמות אביהם ולא הביא ד' החא"ש הנ"ל דלפ"ד החא"ש יש להכשיר במקום עיגון אם ש לאביו בן אחר ולהעין יצחק הנ"ל יש להכשיר במקום עיגון אף אם יש לאביו בן אחר ובאמת מבואר להדיא בתשו' מהר"ח או"ז סי' קכ"ו כמהר"ם פדוה בשם המרדכי והג"פ הנ"ל דכשר באם כ' בן פ' ולא הי' לאב בן אחר שכ' שם וז"ל ואפי' אם לא כתב כלל שמו בגט אלא כ' בן איש פ' מגרש אשתו נ' דכשר כמו בבן איש פ' עד דכשר אפי' לר"מ וכן בשם הבעל לר"א אם כ' בן איש פ' כו' ולא הזכיר שם הבעל המגרש וידוע שאין לאביו שום בן אלא הוא הוי שפיר מוכיח מתוכו וכשר וה"נ כיון שידוע שאין לאביו בן אחר ששמו אלי' כשמו של זה המגרש לא מלא ולא חסר כו' הגט כשר והוי שפיר מוכיח מתוכו ומיהו בבן איש פלוני עד צ"ע אם לא נכשיר אלא היכי דאין לפלוני בן אלא זה העד עכ"ל הרי שכ' להדיא להתיר באם אין לאב בן אחר וגם צידד להקל גבי עד אף אם יש לו עוד אח אלא שהניח בצ"ע והביא ראי' בשם הבעל מבן פ' עד דגם אליבא דר"מ כשר והיינו לדוגמא בעלמא והיינו כהמהרמ"פ והג"פ הנ"ל ולק"מ קושי' האהלי שם הנ"ל ובהרשב"א הנ"ל לא הזכיר שאין להבעל שום אח וי"ל דמיירי שיש להבעל עוד את ובזה י"ל דאף מהרמ"פ והג"פ ומהר"ח או"ז מודים להחמיר אבל באין להבעל עוד אח י"ל דאף הרשב"א ס"ל דיש להכשיר והחא"ש והעין יצחק הנ"ל לא ראו ד' מהרא"ח או"ז שהרי לא הביאו ולהמ"ח הנ"ל אשתמיט לי' ד' מהרא"ח או"ז הנ"ל שכ' להדיא להכשיר באם כתב בן איש פ' באם ידוע שאין לאביו בן אחר וכן ראיתי בהסכמה של הגאון ר' שלום מרדכי הכהן על אהלי שם שהביא ד' מהר"ח או"ז הנ"ל וכ' דלפ"ד מיושב תמיהת אהלי שם הנ"ל וכ' די"ל דלא פליגי דאף הרשב"א י"ל דס"ל להכשיר באם אין לאביו בן אחר רק דמיירי באם יש לאב בן אחר ובאם יש לאב בן אחר י"ל דאף הם מודים להחמיר והביא תשו' איגרא רמא מהגאון ר' משולם ח"א סי' ג' בגט שכ' יצחק בן פ' והצד"י היתה מקולקלת ולא ניכרת והביא המרדכי והרשב"א והבין דפליגי וביאר דבכה"ג שרואין שנכתב שם הבעל אלא שנתקלקל אות א' וניכר שהוא ט"ס לכ"ע יש להקל וגם הוא לא ידע מתשו' מהר"ח או"ז כי לא נדפס בימיו וגם אם הי' הרשב"א. פליג הל' כבתראי והם רבים ובפרט במקום עיגון ובפרט די"ל דגם הרשב"א מודה ולכן בגירש לפני ע"מ יש להקל בכה"ג כו' עכ"ד יעוש"ה וא"כ באם אין לאביו בן אחר יש להכשיר במקום עיגון וכהמרדכי ומהר"ח או"ז ומהרמ"פ והג"פ הנ"ל וגם י"ל דאף הרשב"א נמי ס"ל כן וכמש"פ החא"ש והעין יצחק הנ"ל ודלא כהמ"ח והא"ש הנ"ל והיכא דיש עוד צד להתיר יש להקל אף היכא דיש לאביו בן אחר וכמ"ש העין יצחק הנ"ל די"ל דהמרדכי ומהר"ח או"ז ומהרמ"פ והג"פ הנ"ל מיירי באם אין עוד צד להתיר אבל היכא דיש עוד צד להתיר י"ל דאף הם מודים דיש להכשיר במקום עיגון אך אף שהמ"ח השיג על החא"ש הנ"ל מ"מ בעיקר דינא פ' שמותרת האשה להנשא בקבלת הגט שקיבלה כבר וכ' הטעם דאף שלכתחלה יש לכתוב העניא ביו"ד בתחלה על שם מקום הנתינה ודמתקריא הענא על מקום הכתיבה אמנם בדיעבד שכבר ניתן הגט והוא שעה"ד ועיגון יש להתיר ולומר דעבור שינוי היו"ד לא מחשב