יד אליעזר חלק ב רט

ב' שמות כגון יוסף ארי' או יוסף זאב והעולם קורין לו יאסיל לבד או יאסיא וואלף דבזה צריך לכתוב דמתקרי בשביל קריאת העולם דנק' רק בשם א' או בשביל וואלף או ליב צריך לכתוב המכונה בזה או דמתקרי טפי עדיף לכתוב כפי מה שנק' בפ"כ דהיינו יאסיל כיון דמתקרי זה בא לנו רק להודיע כפי מה שנק' בפי העולם והרי בפי העולם לא נק' יוסף רק יאסיל טפי עדיף לכתוב כפי הלשון שנק' בו מיהו בדיעבד אם כ' דמתקרי יוסף נמי כשר אבל לכתחלה העיקר לכתוב כמ"ש עכ"ד ועי' בסי' ל"ט מ"ש והאריך בזה דצריך לכתוב הכינוי יאסקא יעוש"ה ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו חמוה לי האיך נעלם ממנו פלפול גדול של גדולי האחרונים המובא בט"ג במקומו עכ"ד ועי' עוד בחא"ש סי פ"ג בא' שנק' שחו בפ"כ יאסיא ועולה לתורה בשם יוסף לבד רק דשם העריסה הי' אברהם יוסף וחותם עצמו כך אך חתימתו הי' מעט ב' וג' פעמים כל ימי חייו כו' וכ' דה עיקר נ' דיש לכתוב יוסף דאתקרי אברהם יוסף כמ"ש הג"פ והתו"ג לכתוב כאן בלשון דאתקרי ובזה יצאנו מכל החששות דחשש הט"ז אינו רק בכותב דמתקרי דמשמע דהשתא נק' כן ובחתימה לא שייך קריאה אבל בלשון דאתקרי על העבר זה אינו שקר דהרי כן נק' בעריסה וגם חשש דהט"ג איזה יקדים נ' רזה רוקא אם כותב בלשון דמתקרי אז יש חשש טעות דיאמרו דמתקרי אח"כ ואינו שם העריסה אבל אם כותב בלשון דאתקרי א"כ זה מורה דהוי שם העריסה רק דנשתקע קצת א"כ אין זה שינוי וכיון דבדיעבד ודאי דכשר באם הקדים איזה שיה' וכל החששות בזה אינו אלא לכתחלה לכך כדי לסמוך על סברא זו ולעשות כן פכ"ד ועי' בד"מ בשער התשו' מ"ש עליו על מה שהק' על הט"ז הן אחת שלכאורה נ' כן כמבואר בפנים אך אחר העיון ד' הט"ז נכונים דבגיטין הולכין אחר לשון בנ"א והנה לשון בנ"א אם אחד נק' לפעמים בשם התואר כגון הורוויץ או על שם איזה אומנות תו' בלשון בנ"א זה נק' הורוויץ אבל אם אינו נק' כן בשום פעם רק כשחותם על עצמו או' בלשון בנ"א זה חותם עצמו כן עכ"ד וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד. דסעמייטיץ כ' ע"ד החא"ש הנ"ל דנמשך לד' הבית מאיר וסברתו דחו"י מכל האחרונים לכן נראה שיכתוב אברהם יוסף דמתקרי יוסף עכ"ד

(סא) בטור האבן סי' ט"ז בגט שהי' כ' אנא יצחק דמתקרי צבי המכונה הירש כו' וחששו הב"ד כי שם העריסה שלו הי' יצחק צבי וגם חתם א"ע יצחק צבי ובפ"כ נק' יצחק הירש כו' ופ' דהגט כשר וגם לכתחלה ראוי לכתוב דמתקרי כו' והביא ראי' מגיטין פ"ז גבי ה' שכ' כלל כו' דלעולם כותבין במתקרי כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' ביד אלי' בפסקים סי' צ"א בגט שכ' משה דמתקרי דוב המכונה בער והמגרש עולה לתורה וחותם רק משה לבד רק בבית אביו הי' נק' בשם העריסה משה בער וסמכו על התו"ג והטור האבן סי' ט"ז להכשיר בדיעבד וגם יש מהרבנים שהסכימו על ידם לכתוב כן לכתחלה כו' וכ' דאין ראי' מד' התו"ג לנ"ד דע"כ לא קא' התו"ג אלא דאם נק' לתורה בשניהם יחד משה יהודא ובפ"כ נק' בא' יהודא לבד דכותבין משה דאתקרי יהודא משום דאע"פ דמשם שהזכיר על מה שעולה לתורה אינו כפי האמת לגמרי דהא עולה בשם משה יהודא מ"מ לא קפדי' בהאי רק כיון דשם יהודא שנק' נכתב כמו שהוא בלי יתור וגרעון אבל בנ"ד דנכתב בשינוי שם הקריאה דנכתב דמתקרי דוב והוא מעולם לא נק' בשם דוב לבד כ"א עם חשה ביחד כל כה"ג דמחסר או דמייתר בשם המכונה בשם קריאה לאו מלתא היא ושינוי שם ממש דהקורא קורא כדרכו ולא כמו שנכתב ברוב לבדו בין שיהי' סובב שם הקריאה על רוב העולם ובין על הקריאה של המיעוט עכ"פ צריך לכתוב שם המיעוט מכיון שנק' בשם המיעוט אבל אם משנה מקריאתם שינוי שם ממש הוא דבפירוש שם קריאה שינוי כל דהוא מעכב דכה"ג אמרו בריש עירובין דאין ללמוד להכשיר פתת כו' וה"נ משה דוב אקרי סתמא לא אקרי כלל ושינוי שם הוא משא"כ בשם משה שהזכיר תחלה אבל מה שנק' לתורה בשם משה יהודא לא אכפת לן כ"כ דהא לא קא' דשמו חשה לבדו ושנק' בשם משה כ"א דשמו משה ומ"מ מתקרי יהודא מעולם בין בעת שנק' חשה בעלייתו לס"ת ובין בעת שנק' בפ"כ יהודא לחודא ודמתקרי יהודא אתרווייהו קאי וממילא מוכח מתוכו דלפעמים נק' בשם יהודא לבד דאל"כ מ"ש דלשם משה קרא לו סתמא ועל שם יהודא כותב דמתקרי ומאן פלג לו אע"כ דבאמת נק' גם בשם יהודא לחודא אבל אם נאמר דגם אם נק' בב' השמות במיעוט העולם או בעלי' לס"ת לחודי' וע"פ הרוב נק' משה לחודא שייך ג"כ לכתוב משה דמתקרי יהודא דה"ק דמתקרי ג"כ יהודא עם חשה א"כ בא ערבוב וביטל חת השורה דאינו מוכח מתוכו ובכל כה"ג מה הועילו חכמים בתקנתם דמאן מפיס אם שמו משה ע"פ הרוב ולפעמים מתקרי ג"כ יהודא וכד' מע"כ בנ"ד או דשמו משה יהודא ולפרקים נק' רק בשם יהודא ודמתקרי אתרווייהו קאי דמתקרי יהודא בין בעת שנק' חשה לחודא ובין בעת שנק' יהודא לחודא וכד' הסדר גיטין ובאמת מד' התו"ג בסוף דבריו מ"ש בענין יהודא זלמן משמע כד' מע"כ אבל דבריו תמוהין דהא עיקר יסודו ע"ד סדר גיטין וכבר הוכחתי דליתא ואין שום ראי' כלל כו' ואח"כ השיג על הטור האבן שבנה יסודו טל תשובת הרמ"א סי' פ"ד כו' דיש לכתוב אהרן דמתקרי סעדי' כו' ומ"ש בדעת הב"י כו' וגם דחה ראיתו מגיטין פ"ז כו' והאריך הרבה בזה ואח"כ הק' על התו"ג אשר סמך על סדר גיטין סי' י"ט כו' וכ' דהסדר גיטין קאי אראשית דבריו שם דמיירי בנשתנה שמו מחמת חולי כו' והאריך בזה והביא ד' הט"ג שפוסל בפירוש באם כ' דמתקרי לחלק בין שמות אשר נקראו ביחד ואח"כ הק' על הרמ"א סעי' י"ח והאריך בזה יעוש"ה ועי' בצ"צ חאה"ע סי' ר"ג מ"ש בשם המגרש שנק' משה בער ועיקר שחו דוב וחותם כן רק שעכשיו גם לס"ת נק' לפעמים משה בער ונכתב בגט חשה דוב המכונה בער כו' והביא ד' הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד כו' וד' הנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט והאריך בזה ופ' דהגט כשר ובסי' קצ"ז שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ור' הצ"צ הוא רק בדיעבד אבל לכתחלה צריך לכתוב משה דוב דמתקרי משה בער ועי' לעיל סי' י"ב ובסי' י"ז מ"ש בזה יעוש"ה

(סב) ברמ"ץ חאה"ע סי' ל' בגט שם דר שאמרו שאבי האשה נק' בפ"כ אייזיק וכ' יצחק אייזיק המכונה אייזיק ובמקום הנתינה נתודע שנק' לס"ת יצחק משה כו' וכ' להכשיר הגט כ"א לא כ' שם אבי האשה כלל בגט כשר כמבואר בסי' קכ"ט סעי' ח' רק בשינה יש לפסול והיינו בשינה ממש אבל לא בכה"ג וכ' דיש ב' עינים שינוי כגון אם שמו ראובן וכ' שמעון אז בהכרח אנו רואין דאין זה המגרש אבל אם יש להמגרש ג"כ שם זה שנכתב בגט רק דהי' צריך לכתחלה לכתוב עוד כינוי או שם שעולה לס"ת מזה אין הכרת כ"כ דאין זה המגרש רק דספי' הוא ודי שנא' בזה דהוי כאלו לא נכתב שמו וכ"ז בשם המגרש אבל בשם אבי האשה דבלא כ' כלל שמו כשר ודאי דלא גרע אם נכתב שם א' דמ"ש מוכח קצת דהיא האשה המגורשת ובפרט באשה דהגט נפק חת"י והוי מוכת מתוכו והוי ג"כ ספירת דברים כו' וגדולה מזה כ' השבו"י ת"ג סי' קל"א דאם כ' שם אבי האשה אברהם ונשתנה שמו לשם אחר מחמת חולי וכ' להכשיר כיון דאם לא כ' שמו כלל כשר