יד אליעזר חלק ב רח

הנה לא מבעיא לפי האמת שאין עדים בדבר רק שהבעל מערער כן ודאי דאף אם הי' בזה חשש פסול א"נ לפסלו לאחר מעשה ואין זה ענין לדין א"א משים עצמו רשע דאף אי נימא באין בו מלקות משים עצמו רשע מ"מ מה כחו להיות מערער בגט כשר לפסלו אחר שיצא הדבר בהיתר ולא גרע מפועל שלא אמר לו בשעה שמצאו רק אח"כ דא"נ ואף שאר עד נ' דא"נ אחר שכבר יצא הדבר בהיתר ופקעה אי' א"א א"נ אח"כ לערער רק בעינן ב' עדים ומ"ש בנ"ז דאף אם הי' עדים כדבר מ"מ כיון דהוי חנוכה שהכל קורין בו ודאי דכשר ומה גם שם אביו שאין החסרון פוסל בו רק שינוי וגם זה אינו ברור פשיטא שאם כ' שם שהכל קורין בו לא נק' שינוי רק חסרון כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מה שראיתי שכ' חנה בה"א הן אמת שנמשך אחר ס' ט"ג אך אין דעתי נוחה בזה כיון דכל העולם כותבין תנא באל"ף רק שם אשה כותבין בה"א וא"כ ודאי דאתי למטעי בשם אשה ואף אם יונח כדעת הט"ג נ' דהיינו דוקא בשם המגרש עצמו דאז לא יטעו לקרות בשם אשה כיון דמפורש בי' שהבעל או' כן לאשתו ירגישו כי הוא שם איש ואשה שוה אבל בשם אביו אין הדבר ניכר מתוכו כי יאמרו שכ' שם אמו והוא בן אשה חנה כמו מרי בר רחל לכן בשם אביו ודאי יש לכתוב חנא באל"ף כו' ולדעתי הוא ברור ונכון עכ"ד יעוש"ה ועי' מ"ש לעיל סי' נ"ג

אות ט

(נו) בשם ארי ח"א בתשו' שסוף הס' י"ת באיש א' שנק' בפ"ט טאליא ובקריאה לתורה וחתימה שמו נפטלי הירש וניכר דשם טאליא הוא קיצר מנפתלי דהוא שמו העיקר וכ' בגט נפתלי הירץ דמתקרי תליה וטעמם הי' לכתוב באות תי"ו לקרבו אל אותיות עיקר השם וגם כ' הא' בסוף מפני שיוצא משם הק' וא' מערער ע"ז שהי' צריכין לכתוב בב' אלפי"ן תאליא מפני שנק' בקמ"ץ וכ' דהנה בשם שארקה נכתב באל"ף בב"ש והט"ג כ' דיותר נכון לכתוב בלא אל"ף ובנ"ז י"ל דגם הב"ש מודה כיון דנכתב גם עיקר השם דנק' בקמ"ץ א"כ מוכת מתוכו דגם תליה נק' בקמ"ץ דיוצא מעיקר השם והביא ראי' מהא דיצחק תקן כו' דמוכת דא"צ לכתוב אל"ף כיון דניכר דיוצא משם יצחק לכן אין קפידא אם כ' תלי' בלא אל"ף וכן מ"ש הא' בסוף ג"כ נכון אף שאין בעיקר השם הא' וכה"ג אין קפידא לכתוב דוקא הא' כמ"ש בט"ג מ"מ אם כ' הא' ג"כ נכון בפרט בכ"מ שכ' הא' במקום אל"ף כשר לכן הגט כשר בלא שום פקפוק עכ"ד יעוש"ה

(נז) בחא"ש סי' קע"ט באיש א' שנק' אנטשל בטי"ת ונרגש כן במבטא וכ' בגט אנשל וכ' הנה אם ברוב העולם נק' ונרגש במבטא הטי"ת ודאי הוי שינוי השם דעיקר בגט להיות נכתב כמו שנק' ברוב העולם יהוי שינוי השם ופסול הגט אך אם רק מקצת קורין כך ומקצת כך אפי' אם הם שוים כשר הגט דאנשל הוי כקיצור השם משם אנטשל עכ"ד ושם אנטשיל מן הסתם יש לכתוב ביו"ד אתר השי"ן אם לא כשאו' שרגיל לחתום בלא יו"ד אחר השי"ן וכ"כ בט"ג ש"א אות מ"ט יעוש"ה

אות

(נח) בחא"ש סי' ג' בגט שהי' אבי המגרש יעקב לעלי' לס"ת ולחתימה אך נק' בפ"כ יאציא וכ' בגט יאציא ביו"ד אחר הצ' כו' ואח"כ אל"ף ואח"כ נתעורר דאולי יש לכתוב בצ' שבורה דהיינו בטי"ת ושי"ן והי' ראוי לכתוב יאטשא וכמ"ש בט"ג בש"נ בשם ציזע ובש"א אות א' בשם אנשיל וכ' עליו דאין לו שום דמיון כלל משם אנשיל כו' וגם דתה הראי' משם צוזע והאריך בזה וכ' ומכ"ש בנ"ד דהוי בשם אבי המגורשת והאריך בזה בענין שם אבי המגורשת ומסיק דהעולה לדינא בנ"ד דאית לאצטרופי הך סברא דהוי בשם אבי המגרש הגט כשר וא"צ גט אתר והיכי דנזדמן כזה בשם עצמו אז אם הוא חותם בו בשם הכינוי יש לכתוב כפי חתימתו בצ' או בטי"ת שי"ן ואם שינה פסול ואם אינו חותם בשם הכינוי יש לכתוב לכתחלה ב' גיטין ובדיעבד אם נכתב בצ' או בטי"ת שי"ן ויצא הדבר בהיתר נמי כשר אך זה אני אומר להלכה ולא למעשה עד אתיישב עוד בדבר כו' אך בנ"ד דהוי בשם אבי המגרש כו' מצטרף עמו להכשיר הלכה למעשה ולא ינתן גט אחר בשום אופן עכ"ד יעוש"ה. ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו דלפד"נ דאם נק' יאטשא וחותם יאציא יש לכתוב יאציא דמתקרי יאטשא וכל להיפך ומ"ש לענין שם אבי המגרש כו' כ' עליו הנה אם הי' רואה דברי מהרח"ש ומהרי"ט כו' שהחמירו בזה להצריך גט אתר אם לא ניסת בודאי לא הי' עומד על דעתו שלא ינתן גט אחר כי הגדולים הנ"ל החמירו למאוד והרח"ש מחמיר אפי' במקום עיגון ועוד השיג עליו יעוש"ה

(נט) בחא"ש סי' נ"ג באחד ששם לעז שלו הוא אינו עשוי לכינוי שה"ק שלו כגון שנק' לתורה בשם יצחק והלעז הוא הירש אם יש לכתוב המכונה הירש או דמתקרי כיון דמשמע מן הב"ש גבי משה ליב דהמכונה קאי על השם שיש לו כינוי זה וכאן אין הכינוי להשם אך מד' הב"ש בסדר שמות אות נ' גבי נתנאל המכונה סענדר משמע להיפך ותמה על השואל שלא הביא ד' הנו"ב מהדו"ת שחולק על הב"ש וס"ל דהמכונה קאי על האדם דוקא ואף לפ"ד הב"ש נ' דאינו מכחיש דאפשר לאמרו על האדם רק דס"ל דהיכי דאפשר לפרשו על השם אז מפרשי' טפי דקאי על השם אבל היכי דא"א לפרשו על השם מודה דשייך נמי מל האדם ועיקר הטעם מה שכותבין על שה"ק דמתקרי ועל שם הלעז המכונה היינו דשם הלעז הוא שם הטפל אל עיקר שה"ק לכך יש לכתוב המכונ' אבל באם שניהם שה"ק זה כזה לכך שייך לכתוב דמתקרי א"כ ה"נ כל דהוי שם לעז ויש לו שם אתר הקודש יש לכתוב על שם לעז המכונה והט"ג העתיק ד' הב"ש בשם נתנאל כו' ולא נתעורר בזה מידי והביא ד' השואל שתמה דא"כ למאי נפ"מ האריך הב"ש לכתוב הכינויים לומר דכינוי זה שייך לשם זה וכינוי זה שייך לשם זה ממ"נ אם נק' בשה"ק הרי מחויב לכתוב כן ואם לא נק' אף עתה אין לכתבו וכ' עליו דאין מזה ראי' דהרי נפ"מ אם הוי הכינוי דומה לשה"ק דא"צ לכתוב הכינוי אבל אם יש לשה"ק הזה כינוי אחר או דיש לשם כינוי זה ש"ק אחר דצריך לכתוב הכינוי גם נפ"מ לשיטת הב"ש דהמכונה קאי על השם ולא על האדם א"כ מי שיש לו ב' שה"ק וב' כינוים כגון יהודה צבי ונק' הירש ליב אז צריך לדעת לאיזה שה"ק יכתוב הכינוי הזה ולאיזה יכתוב הכינוי הב' גם לפעמים יש נפ"מ לדעת באיזה אותיות ונקודות יש לכתוב הכינוי כעין שכ' הב"ש בשם גאטליב כו' ועוד יש למצוא נפ"מ אחרות כו' והעיקר לכתוב המכונה כו' וגם בב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ט בשם זעמיל מוכח נמי כן כו', וכ' דראה בט"ג ח"ב בכללים גבי עוזיאל דמתקרי לאביש נ' דס"ל דיש לכתוב בכה"ג דמתקרי אך בתשובותיו סי' פ"ו ראיתי שכ' דיש לכתוב בכה"ג המכונה כדברי וסתרי דבריו אהדדי והעיקר כמ"ש בתשובותיו ואני או' דיש לכתוב בזה המכונה והוא ברור עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו עי' בתשו' גאוני בתראי דהב"ח ס"ל בכה"ג לכתוב דמתקרי ולדידי' אם כ' המכונה פסול אך באמת, משמעות ד' האחרונים לא כד' הב"ח עכ"ד

(ס) בחא"ש סי' ע"ט כ' דאף שכ' הפוס' דא"צ לכתוב יוסף המכונה יאסיל היינו דוקא אם אין לו שם א' וא"צ לכתוב דמתקרי כלל אז כיון דעכ"פ לתורה עולה בשם יוסף וכותבין יוסף א"צ לכתוב יאסיל אבל אם יש לו