יד אליעזר חלק ב רה

האח"ש וסי' ע"ג הנ"ל. עוד כ' שם דאם אירע כן באבי המגרש או באבי המגורשת והוא כהן או לוי אם חותם תיבת כהן או כ"ץ או הלוי או סג"ל יש לכתוב הכהן או הלוי אצל שם חתימתו ואם לאו יש לכתוב הכהן אצל שם זאב דמתקרי זאב הכהן או הלוי ועי' בחידושים שם שכ' דדעת האחרונים דלא כסדר הגט דמהר"ם כו' רק דעתם דצריך תיבת הכהן אחר שם שעולה בו לתורה דאז נק' השם בצירוף תיבת הכהן כנהוג ובנד"ז שחותם וואלף לבד או זאב וואלף לבד בלא הכהן ובודאי דעולה לתורה זאב הכהן או הלוי ע"כ בשכותבין שמותיו בגט נ' דנכון יותר לכתוב הכהן אצל שם זאב כמו שעולה כן לתורה מלכתבו אצל שם הראשון שהוא שם חתימתו ובאחת הוא אינו חותם הכהן או הלוי כו' ואם הוא חותם הכהן אז כותבין הכהן אצל שם הראשין והאריך בזה וכ' לבסוף דמה שכתבתי שם וועליויל ביו"ד קודם הלמ"ד הוא לפ"מ שמצאתי כן שם זה כ' בספרים ביו"ד ואמנם לפמ"ש בט"ג בכ"מ בכזה דתליא במבטא ובחתימה הי' יותר נכון לכתוב בלא יו"ד כי המבטא יותר נוטה לקמ"ץ או לסגו"ל ולא לחיר"ק או לציר"י שמשפטם ביו"ד וכן בתשו' בית שלמה סי' פ"ז הנ"ל הביא כ"פ שם זה בלא יו"ד אך כמדומני שהנחת השם באיגרות הוא ביו"ד וכבר הביא הט"ג בל"ש בשם הגאון מהר"י מליסא שהשמות בגיטין נכתבין כדרך שכותבין באיגרות ועכ"פ בדיעבד אין קפידא בזה ובודאי דאם המגרש זה חותם בלא יו"ד דיש לכתוב כן עכ"ד ועי' בביאורים שם אות ט' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(מג) בתשו' בית שלמה ביו"ד ח"ב סי' ס' ע"ד הגט ששם המגרש בנימין זאב ונק' בפ"כ וועלוולי והמסדר כ' בהגט המכונה וועלבל בב' וכ' להשואל כו' כי מסקנת האחרונים עפ"ד רמ"א סוף סי' קכ"ט לכתוב בשני ווי"ן כי בב' יש מקום לקרות בב' דגושה אמנם לענין דיעבד כו' נ' דכשר הגט וכבר כ' מהריב"ל ומהרי"ט הובא דבריהם בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' דכל שאפשר לקרות הכי והכי לא הוי שינוי כיון דאפשר לקרוא באופן דלא הוי שינוי רק דהוי כאלו לא נכתב כלל כיון דאפשר לקרותו באופן אחר ומש"ה מחלק בכה"ג בין שמו ושמה לשם אביהם או שם עירם וממילא דה"ה לחניכה כיון שבדיעבד כשר בנכתב עיקר שמו לבד ול"ד למ"ש הט"ג בש"א אות א' ס"ק ל"ו דשם ודאי הוי שינוי משא"כ בנ"ד כמ"ש עכ"ד

(מד) בקונטרס השמות אות ח"ה מי שעולה לתורה וחותם זאב וואלף ובפ"כ נק' וואלף יש לכתוב זאב וואלף דמתקרי וואלף ועי' בחידושים שם אות מ"ד שהביא ד' הט"ג בשם הגאון בעל חתם סופר בגט שכ' בו אליעזר ליפא דמתקרי ליפא וכ' הט"ג הטעם משום שהי' עולה וחותם בב' השמות יחד עי"ז נעשה גם שם של חול עיקר ועל שם העיקר שייך דמתקרי וה"ה כאן והביא ד' החא"ש סי' ר"ו וד' התשובות בית אפרים סי' ק"ה והאריך בזה ועי' לעיל סי' ז' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

עוד כ' שם ואם נק' בפ"כ וועלוויל יש לכתוב המכונה וועלוויל וכ' בחידושים שם אות מ"ה דזה מפורש בחא"ש סי' ר"ו כיון דנק' בשינוי קצת ממה שעולה וחותם שייך המכונה ולא דמתקרי אף שהשגתי עליו מטעם שגם בשם הראשון חציו חול הוי כמו בב' שמות של לעז דכותבין דמתקרי כמ"ש בתשו' ב"א אמנם דהיינו דוקא אם השני הוא ג"כ שם בפ"ע כמו זוסיא זוסמן דיש שנקראו מעריסה ג"כ זוסיא כו' משא"כ וועלוויל ידוע דהוא שם געגועים לשם וואלף ול"ש סברת הט"ג ח"ש כו' בטעמא מאי דכותבין על ב' שמות של לעז דמתקרי ע"כ כתבתי לכתוב המכונה וועלוויל עכ"ד ועי' לעיל בסי' הקודם שהבאתי ד' החא"ש סי' קצ"ז דס"ל דשם וועלוויל הוי שם בפ"ט ולא שם געגועים לשם וואלף וא"כ י"ל דיש לכתוב דמתקרי וועלוויל

(מה) בזכרון יעקב סי' ג' באחד ששמו מעריסה יעקב זאב וכן עולה בתורה וחותם א"ע ג"כ כזה ונק' בפ"כ יעקב וואלף וכ' דיש לכתוב יעקב זאב דמתקרי יעקב וואלף וכמ"ש בט"ג בלק"ש סעי' ו' גבי משה ליב שיש לכתוב חשה יהודא דמתקרי משה ליב עכ"ד וכ"ב בסי' נ"א שם שיש לכתוב יעקב זאב דמתקרי יעקב וואלף

(מו) בחא"ש סי' א' בגט שכ' בו שם המגרש זאב המכונה וואלף ואח"כ נודע ע"י אתיו וקרובו ששם העריסה שלו הי' בנימין זאב כי נק' מפי אביו ע"י א' מהקרובים אשר שמו הי' ידוע בנימין זאב והובא כמה מכתבים ממנו שנכתב שמו בחורם בנימין זאב ורק למטה שחתם על הכתבים לא חתם רק בשם א' פעם בהכינוי לבד ופעם זאב וואלף לבד וכן עלה לתורה רק בשם זאב לבד ויש לספק אם כשר הגט עפ"י ד"ת או צריכה גט אחר והביא ד' השואל שכ' דיש לחקור כיון דהוא לא חתם עצמו בשם זה הוי כשם שנשתקע וא"צ לכותבו או אפשר כיון דנכתב כן בתוך השטר לא נחשב כשם שנשתקע כו' וכ' כיון דזה כלל מוסכם דשם שנשתקע אין כותבין בגט כו' ואף אם מיעוט קורין אותו כך נמי צריך לכותבו היינו רק אם המיעוט הוי מיעוט תשוב עכ"פ אבל אם אין קורין אותו רק ב' וג' אנשים בשם זה ודאי מיעוט כזה הוי כמאן דליתא ואין כותבין כלל כו' והאריך הרבה בזה ומסיק דהעולה לדינא דאם לא הי' לפניו שטרות החדשים הנכתבין בשם בנימין זאב אז ודאי הי' נחשב שם בנימין כשם שנשתקע והי' די בגט א' כו' ולא לכתוב שם שנשתקע אבל כיון שיש לפניו גם שטרות שנכתבו מזמן קרוב הנכתבין בשם זה א"כ לא נחשב כשם שנשתקע דהוי כמעידין שמוחזק בשם זה כו' וכיון דבלא"ה יש מקום להחמיר אף בשה שנשתקע ולכך בצירוף ריעותא זו די"ל דלא הוי שם נשתקע נ' דאין להספיק בגט זה לבד רק צריך גט אתר ותחלה יתנו גט זה שנכתב רק זאב המכונה וואלף ולא יודיע כלל שצריך גט אחר ואתר הנתינה יאמרו לו ליתן שני ויכתבו בו זאב דמתקרי בנימין זאב המכונה וואלף כו' אך בדיעבד אם כבר הי' ניתן הגט כשר בזאב לבד בלא בנימין אבל אם לא ניתן הגט יש תקנא אחרת חוץ הנ"ל לכתוב בשם וואלף לבד דהוי חניכה שהכל קורין בו כו' וכ' דהיכי דכבר ניתן גט שכשר אין ליתן גט אחר דיוציא לעז על גט הראשון ואולי כבר נתקדשה לאחר ויהי' חשש. לעז על הקידושין ולכך כל כה"ג הוי כבר דיעבד ודי בגט א' לבד הניחן כבר כו' יעוש"ה ועי' בד"ח בשער התשו' שהשיג עליו במה שנסתפק כיון דנכתב שם הנשתקע בתוך שטרי הלואה וכ' ב' השמות אם נק' נשתקע וכ' עליו הנה רוב הפוס' הסכימו דצריך להיות דוקא נק' בשם זה ול"מ מה שנודע שיש לו ב' שמות וא"כ ל"מ מה שכ' בשטרות ב' השמות די"ל דהעדים כ' לפי ידיעתם אבל לעולם אינו נק' בשם זה אך הג"פ מגמגם לומר דאולי בידוע לא חירשה נשתקע ועל מ"ש החא"ש דאם מיעוט הוי רק ב' או ג' אנשים קורין בשם זה מ"מ הוי נשתקע כ' עליו צ"ע בזה דפורתא שרה משמע אפי' רק פורתא ועל מה שהסכים להשואל דאם כ' חניכא שהכל קורין אותו בו וכ' שם הטפל ג"כ ויש לו עוד שם אחר שהשמיטו פסול שיאמרו מדלא כ' שם הב' הקודש ש"מ דאין זה המגרש כ' עליו דז"א דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל כל שמותיו ודי בחניכה וכן נ' כמה פעמים באחרונים ועל מ"ש דהיכי דכבר ניתן גט שכשר אין ליתן גט אחר דיוציא לעז על גט הראשון כו' כ' עליו דבר זה אינו כלל דמבואר להדיא במהרא"י דאינו כלל חשש לעז על הגט רק על הב"ד וזה שייך דוקא באם עבר יום אחד