יד אליעזר חלק ב קפח

הי' קורין אותו בשם בעריל ובכתיבת אגרת אליו כתבו לו דוב בער וכן הי' חתימתו וכ' לכתוב דוב המכונה בעריל כו' והאריך בזה וסיים ומכ"ש בשם אבי המגורשת דכשר עכ"ד יעוש"ה, ולפ"ד ה"ה אם עולה לתורה דוב בער נמי כן הוא דיש לכתוב. המכונה והיינו כמ"ש בסי' קע"ז הנ"ל להשיג על הט"ג ולפ"ד הש"א הנ"ל לכתחלה צריך לכתוב דמתקרי בעריל רק בדיעבד אין קפידא וחותני הגאון מ' צחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיש כתב על הגליון של חא"ש ול"נ דצריך לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל והיינו כהט"ג והש"א הנ"ל ועי' בדברי אברהם בסוף הס' בקונטרס השמות אות מ"ג בחידושים שם שהשיג נמי על החא"ש וכ' עליו דזו שגיאה דבין שעלה דוב לבד ובין שעלה דוב בער כמו שחותם עכ"פ צריך לכתוב דוב בער כמו שחותם ובפרט בכל גלילותינו ששכיח להיות עולה בב' השמות של קודש ושל חול ביחד ושכיח טובא בכה"ג להיות עילה בשם דוב בער יש חשש פסול אף בדיעבד כיון דבשום פעם לא נק' בשם דוב לבד וגם צריך לכתוב על שם שבפ"כ דמתקרי בעריל וכמ"ש בתשו' בית אפרים דאם בשם הראשון יש שם של חול אף דחציו קודש צריך לכתוב דמתקרי כמו בב' שמות של לעז דכותבים בניהם דמתקרי כו' והאריך בזה וסיים ע"כ יותר נכון לכתוב דמתקרי ודמתקרי במקום המכונה ודאי כשר עכ"ד יעוש"ה. וכן נ' עיקר לדינא דלכתחלה ודאי כותבין דמתקרי בעריל דלא כהחא"ש הנ"ל אבל בדיעבד אין קפידא וכמ"ש הש"א הנ"ל וכעת ראיתי בס' אורי וישעי סי' צ' שהביא ד' החא"ש סי' קי"א שכתב דאם כ' יצחק אייזק דמתקרי אייזק דאף בדיעבד יש לפוסלו וכ' עליו דפלא גדול הוא זה דבאמת כך כשר אף לכתחלה כו' כמו בענין אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' ומד' כולם נשמע דכשר אף לכתחלה כו' עכ"ד. והיינו כמ"ש לענין שם דוב בער דיש לכתוב לכתחלה דוב בער דמתקרי בעריל וה"ה לענין שם יצחק אייזק דיש לכתוב לכתחלה יצחק אייזק דמתקרי אייזק ועי"ש עוד בסי' נ"א מ"ש בזה. עוד ראיתי שהביא בשם חכם אחד שכ' בשם אליעזר שיש לפסול אף בדיעבד אם לא כ' המכונה ליזר וכ' אלא דאין זה כלום דדעת הט"ג בש"א אות ל' דאף לכתחלה אין לכותבו דקיצוה"ש הוא וכ"כ בלק"ש אות ל"ט ובביאורו ס"ק מ' והביא ד' תשו' ברכי יוסף סי' פ' דהעלה בבירור לפסוק כן דאין לכתוב שם ליזר כלל ודי בשם אליעזר לחוד ואם לומר דלא לפסול אם כ' אבל לא לפוסלו אף דיעבד אם לא כ' דבר זה אין לו שחר עכ"ד ובסי' צ"א השיג נמי ע"ד החכם הנ"ל וכ' ואם אנו חוששין לד' החא"ש לכתחלה אבל לא לפסול אף בדיעבד כאשר כ' כבודו חלילה לומר כן עכ"ד, ועי' לעיל סי' ה' שהעלתי דלכתחלה יש לכתוב הכינוי ליזר אם נק' בציר"י אבל בדיעבד אין לפסול יעוש"ה. ועי"ש עוד בקוה"ש אות מ"ד שכ' מי שעולה לתורה וחותם דוב בער ובפ"כ נק' בעריל יש לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל בחידושים שם אות מ"ד הביא ד' הט"ג בגט שכ' בו אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' וכ' הטעם משום שהי' עולה וחותם בב' השמות יחד נעשה גם שם חול עיקר ועל שם העיקר שייך דמתקרי והביא ד' החא"ש סי' ר"ו במי שהי' עולה לתורה וגם חותם בשם זוסמן בצירוף עם עוד שם אחד קודש והי' נק' בפ"כ זוסיא והורה לכתוב המכונה וכ' דאף דמד' הט"ג הנ"ל מוכח דיש לכתוב דמתקרי היינו דוקא אם הי' א ממש כמו שעולה וחותם אבל היכי דהוי שינוי קצת משם החיל שעולה וחותם יש לכתוב המכונה ולפ"ד בנד"ז דעולה וחותם דוב בער ובפ"כ נק' בעריל דהוי שינו קצת שייך לכתוב המכונה לפ"ד וכ' דלא ראה ד' התשו' ב"א סי' ק"ה שכ' דאם בשם הראשון חציו חול ושם הב' כולו חול יש לכתוב דמתקרי כמו בב' שמות של לעז דכותבין ביניהם דמתקרי כו' וכ' דד' הט"ג הנ"ל תמוהים דלפמ"ש הוא עצמו בסי' ק"ה לא הי' צריך להטעם שכ' כו' משום שנעשה שם העצם ע"י העלי' והחתימה רק בפשיטות כיון שהי' צריך לכתוב שניהם ביחד כמו שעולה וחותם בהם כמו מי שנקרא בב' שמות ביחד דצריך לכתוב שניהם בלא דמתקרי ושוב הי' צריך לכתוב דמתקרי על שם ליפא שנק' בו בפ"כ כיון דגם בשם שעולה וחותם יש בו חציו חול ויש ג"כ נפ"מ לדינא דלפי הטעם שכ' הוא משים שנעשה עיקר אם נק' בפ"כ בשינוי קצת כמו בנ"ד שעולה וחותם דוב בער ונק' בעריל שוב שייך המכונה וכמ"ש החא"ש הנ"ל אבל לפמ"ש משום דבשם הראשון חציו חול כו' גם בכה"ג יש לכתוב דמתקרי וכ' דאיך שיהי' הכלל בידינו בכל ס' לכתוב דמתקרי לזה כתבתי לכתוב דוב בער דמתקרי בעריל עכ"ד. עוד כ' שם דאם עולה רק דוב לבד יש לכתוב דוב בער דמתקרי דוב המכונה בעריל וכ' בחידושים שם כ"כ נמי באות ט' במי שחותם זאב וואלף עולה לתורה בשם זאב לבד ובפ"כ נק' וועלוויל דיש לכתוב זאב וואלף דמתקרי זאב המכונה וועלוויל כו' והביא שם ד' החא"ש סי' ק"א וסי' קצ"ו קצ"ז ודברי הבית שלמה חאו"ח סי' א והאריך הרבה בזה יעוש"ה. וה"ה הכא עוד כתב שם ם ואם הוא באבי המגרש כו' והוא כהן או לוי יש לכתוב הכהן אצל השם שעולה בו לתורה אפי' אם הוא אחר דמתקרי וכותבין אח"כ עוד המכונה עכ"ד ועי' בחידושים שם מ"ש בזה

(ח) בחא"ש סי' ח' באחד שהי' חותם עצמו בשם ארי' יהודא וכשעולה לתורה נק' בשם ארי' ובפ"כ נק' ליב והביא ד' השואל שכ' דיש לכתוב ארי' יהודא דמתקרי ארי' המכונה ליב כו' עפ"ד הט"ג בלק"ש אות ל"ד במי שהי' שמו אלי' אהרן כו' והאריך בזה. והחא"ש כתב עליו דיפה דיבר בזה אך לא מטעמי' רק בלא"ה נ' ברור דהיכי דהחתימה ועלי' לס"ת מכחישין זא"ז דאיזה שירצה יקדים כו' וכן נ' מד' התו"ג שכ' אם החתימה ועלי' לס"ת מכחישין אזלי' בתר הרוב אם חותם יותר או עולה לס"ת יותר כו' משמע אם הי' שוין ובפרט אם אין ידוע איזה מהם הרוב איזה שירצה יקדים כו' ואף דהתו"ג שם כ' דהיכא דשלשתן מכחישין זא"ז מקדימין השם שקורין אותו רוב העולם נ' דהיינו דוקא באם מה שקורין העולם הוי נמי שה"ק אבל אם הוא שם לעז ובפרט דבר שהוא כינוי לשם הק' ודאי דמקדימין לשה"ק תחלה כו' ולכך ראו להקדים העלי' והחתימה לקריאת העולם ובהן עצמן נ' דהחתימה הוי כאן הרוב נגד עלי' ועוד כיון דהכינוי הוי ליב והכינוי הזה נוטה יותר דהוי כינוי לשם ארי מלשם יהודה דכן הוא הפי' של ארי' הוא ליב כו' וא"כ אם יכתוב אח"כ שם ארי' יהודא המכונה ליב לא יצאנו מידי דעת הב"ש דס"ל דהכינוי קאי על השם ולא על האדם ולא ס"ל כהנו"ב דקאי על האדם ואולי הוי ליב לשם ארי' ולא לשם יהודא כו' וא"כ לא יהי' המכונה שייך לשם ארי' רק ליהודא ולכך צויתי לכתוב שם ארי' לבד אח"כ ואח"כ המכונה ליב להיות שפיר הכינוי ליב לשם ארי' כו' ולכך יש לכתוב ארי' יהודה דמתקרי ארי' המכונה ליב כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' באורי וישעי סי' צ' צ"א מ"ש בזה ע"ד החא"ש וע"ד התו"ג שהביא החא"ש הנ"ל ודייק מדבריו דאם הם שוין כו' איזה שירצה יקדים עיין במים חיים חאה"ע סי' נ"ט בתשובת הגאון בעל ישוי"ע שהביא ד' הכנסי"ח שכ' בפשיטות דהחתימה חשיב עיקר נגד הקריאה לס"ת והביא ראי' מכתובות כ"ד ב' מהו להעלות משטרות ליוחסין והיינו כשחותם עצמו אני פ' הכהן עד וקא' מאן קמסהיד עלי וכ' הפוסקים דלתרומה דיש בע"א ובמסלפ"ת בחותם עצמו פ' הכהן עד מהני ומקורו מד' הר"ן שם ש"מ דחתימה מהני לתרומה שאר דברים רק דליוחסין אינו מועיל ושם כ"ה ב' אהא