יד אליעזר חלק ב קפב

הלכות אבילות

סימן שמה

סעיף א (א) המאבד עצמו כו'. עי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' רפ"ב שהביא ראי' דהמאבד עצמו לדעת אין לו חלעוה"ב מפ' חלק דאמר ג' מלכים וד' הדיוטות אין להם חלעוה"ב כו' וכולם למד שם מקרא ועל אחיתופל לא הביא שם ראי' והיינו דעל אחיתופל כתיב בי' חטא מפורש ויצו על ביתו ויחנק ואיבד עצמו לדעת וא"כ לולי מעשה הראשונים עבור זה לבד אל"ח לעוה"ב וכיון דחטא זה הי' פשוט דאל"ח לעוה"ב לכך לא הוצרך להביא ראי' ע"ז כיון דהחטא מפורש בי' כו' עכ"ד. ובסי' רפ"ג כ' לענין גדר של הבית החיים שנטל איש א' הנסרים מהגדר וקבען בבית המרחץ כו' וכ' דלא ראינו מי שחושש בזה ותמיד נוהגין בו היתר והאריך בזה בטעמו של דבר וסיים דאין בזה בית מיחוש וכן נוהגין כל העולם כו' עכ"ד ועי' בחתם סופר חאו"ח סי קמ"ד מ"ש לענין אם נפל אסבה"נ והאריך בזה ובסי' רפ"ה כ' שנשאל על ב' נשים שמתו ואחת מתה ראשונה והיא מעוברת והשני' מתה אח"כ והמעוברת א"א לקברה ראשונה כיון דא"א ליקח ממנה הולד אם מותר לקבור השני' תחלה וכ' דכל שא"א באיזה ענין לקבור הא' מותר לקבור הב' תחלה כי מפני אנסו של זה אין לו לעכב השני' כו' והאריך בזה. ועוד כ' שם לענין אם שייך אנינות בנפל כיון דקבורת נפל דאורייתא כו' והאריך בזה ומסיק דאין שייך דין אנינות בזה יעוש"ה

סימן שסד

סעיף א (א) אסבה"נ. עי' בחתם סופר חאו"ח סי' קכ"ח שהביא דהגאון רע"א הק' להגאון מליסא דאיך הותר ליקח שכר מקבורת מתים דאסבה"נ דהא הוי כשוכר פועל לעשות עמו בי"נ ותי' לו דקבורת המת הוי למעט התיפלה וכ' דלפ"ז לפי הס"ד בפ' כ"ש דחדש אסבה"נ איך שומרי ספיחים נטלו שכרם מתרומת הלשכה כו' וכ' החתם סופר דלק"מ דדוקא היכא דרוצה בקיומו אסור מטעם תומר האי' ההוא אז שכרו אסור דהרי הפועל רבקי"ו לולי דהוי למעוטי תיפלה אבל מת אין אי' הנאתו גורם אי' של קיומו אלא משום בזיונו או כפרה ואלו לא הי' צריך כפרה ולא הי' שייך בזיונו לאו מצוה לקוברו אע"פ שאסבה"נ בזה שכרו מותר ועכ"פ חדש אפי' הי' אסבה"נ אין אי' בקיומו אדרבה הקב"ה רוצה בקיומו עד יום הנף כו' ומכ"ש המשומר לעומר דמצוה קעביד א"כ פשיטא ששכרו מותר עכ"ד ועי' בס' יהושע מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן שעא

סעיף א (א) אסור לכהן. עי' ש"ך ס"ק א' שהביא ד' הרוקח סי' שס"ו שכ' ז"ל אשת כהן שמעוברת מותרת לכנס באהל דס"ס הוא שמא נפל הוא או שמא נקבה היא עכ"ל ועי' במג"א סי' שמ"ג ס"ק ב' שהק' על הרוקח דהא בלא"ה מותר דטומאה בליעה אינה מטמאה ועי' באבני מלואים סי' פ"ב ס"ק א' ובטוב טו"ד סי' רפ"ז מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בגליון מהרש"א שהק' על מה שכ' הש"ך דהוי ס"ם דהא רוב אינן מפילות כו' וכוונתו דהא הש"ך לעיל סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק ל"ג כתב דהיכא דהוי האי' שכיח טפי לא נחשב ס"ס וכבר קדמו בקושי' זו בס"ט לעיל סי' קפ"ז ס"ק ט"ו ובפרמ"ג בא"א שם ס"ק ב' ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' כ"ז ובשאילת יעב"ץ ח"ב סי' קע"ז ועי' בטוב טו"ד שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש ליישב קושי' זו והארכתי בזה יעוש"ה

סימן שעב

סעיף א (א) בהג"ה כהן ששכב כו'. עי' בתומים סי' כ"ח ס"ק י"ב ובצל"ח ברכות כ' א' ובס' לימודי ה' לימוד ל"ב ובישוי"ע בד' נכד המחבר ובמגן גבורים באו"ח סי' י"ג בשה"ג ס"ק ה' ובארה"ח שם בא"י ס"ק ג' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' רפ"ח מ"ש בדין קברי עכו"ם והאריך בזה

סימן שעג

סעיף ב (א) האשה. עי' בספרי דברי אליעזר סי' נ"ה ס"ק ה' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בשאגת ארי' סי' ס"ו מ"ש והאריך בזה

סימן שעד

סעיף ג (א) מת מצוה. עי' בטוב טו"ד סי' רפ"ט מ"ש לענין אם יש שם מת ואין שם רק כהן אך יש נכרים ואפשר לעשות ע"י נכרים אם נחשב מ"מ והותר לכהן לטמאות והביא בשם הפחד יצחק שכ' שמותר לטמאות והשיג עליו וכ' כי הן אמת דלדבריו ע"י עכו"ם הוי בזיון אך מ"מ מנין לנו להתיר הרי עיקר היתר זה הוא ממ"ש חז"ל גדול כ"ה שדוחה ל"ת שבתורה והרי באו"ח סי' ע"ג מפורש דיש חילוק בין בזיון גדול לקטן וא"כ ה"נ דלמא לא התירה לכהן רק בבזיון גדול שלא יהי' נקבר כלל ומוטל ע"פ השדה אבל אם יהי' נקבר ע"י נכרים דהוי רק בזיון קטן לא הותר וכיון דעיקר היתר זה נלמד מקרא דלאחותו א"כ דלמא מיירי רק דליכא שום קוברין ולא בשיש נכרים כו' והאריך בזה וסיים דחס מלהזכיר מלהתיר זה וישתקע ולא יהי' נאמר עכ"ד ובסימן ר"צ רצ"א רצ"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן שעה

סעיף ח (א) במקום קרוב. עי' בספר יד אליהו בפסקים סי' ס"ב שכתב להסתפק באחד מן האבלים שבא מן הדרך שהיא רחוקה יותר מי' פרסאות אך אם יהיה הדרך מיושר לא יהיה רק ח' פרסאות כאשר נמדד עפ"י חכמת המדידה וכאשר מקוים שיתיישר ויתקצר הדרך הדרך ע"י תיקון הנקרא שאסיי אי הוי דינו כמקום קרוב או לא כו' והאריך בזה ומסיק דמקרי דרך רחוקה ובסי' ס"ג כתב להסתפק ברשע מומר לכל התורה שנהג קצת אבילות שעה קודם הרגל וחזר בתשובה אחר הרגל אם חייב לנהוג ז' מחדש אתר הרגל כו' והאריך הרבה בזה. ובסי' ס"ה מה שהקשה על הרמ"א בסי' שאחר זה סעיף א' שכתב אפילו מפני נשיא כו' והאריך בזה ובסי' קי"ח כ' להסתפק מי שישב לגלח ראשו ואמרו לו מת אביו דמשלים אם יש לחלק בין שמועה קרובה לשמועה רחוקה והאריך בזה. ועוד כתב שם להסתפק בשמע שמועה רחוקה דצריך לנהוג שעה אחת אם