יד אליעזר חלק ב קסג

פ"ט מהל' תמידין ומוספין הל' ב' שפ' כן ועי' בט"ז באו"ח סי' תרפ"א ס"ק א' שכ' דיש לנו לפסוק דתדיר קודם כיון שהוא כלל בתורה ואין לנו דבר ברור להוציא מן הכלל עכ"ד ודבריו תמוהים דהוא נגד ד' הרמב"ם שפ' דאיזה שירצה יקדים. וכן ראיתי בהגהות מעשה רוקח ובש"א סי' כ"ח שכ' על הט"ז דנעלם ממנו ד' הרמב"ם ועוד השיגו עליו דהא דכל המקודש מחבירו הוא נמי כלל בתורה ומקראי ילפי' לה שלהי הוריות אך ראיתי בהרע"ב על משניות זבחים פ"ו מ"ו שכ' דנ' דתדיר קודם מן המקודש והיינו כהט"ז ולא ראה הט"ז ד' הרע"ב אלו שהרי לא הביאו וחולק על הרמב"ם ועי' בתוי"ט שם מה שהשיג על הרע"ב ופ' כהרמב"ם הנ"ל ופי' בתפא"י שם שכ' כהרע"ב והט"ז ועי' בארצה"ח שם שהביא ראי' להט"ז והרע"ב מהירושלמי נזיר פ"ז הל' א' כו' והאריך בזה ובסי' כ"ו בא"י ס"ק א' ובש"א שם ובסי' כ' כ"א כ"ב ובסי' ס"ב ובחוט המשולש שם ס"י ה' ז' ובנחל אשכול שם ובפ"י ברכות ר"פ אלו דברים ובצל"ח שם ובמעון הברכות שם ובנו"ב מהדו"ת חאו"ח סי' ל"ט ובערעא דרבנן מערכת אות ת' סי' תרמ"ד ובעפרא דארעא שם אות פ"ה ובמלוא הרועים אות ת' ענין תדיר ובס' ארץ צבי חאו"ח סי' כ"א ובס' בית הלוי סי' ובס' מהר"י הכהן מהדו"ת חאו"ח סי' מ"ו ובס' אורח לחיים חאו"ח סי' א' מ"ש לענין תדיר ומקודש והאריכו בזה יעוש"ה ואכ"מ להאריך בזה ואי"ה בחיבורי על או"ח אבאר ענין זה באריכות. ועי' בנחל איתן פ"א מהל' תפילין שהשיג על הגאון רע"א שם שכ' דאפשר דמזוזה עדיפא כו' וכ' עליו דאין זה מחוור דודאי סוכה עדיפא ממזוזה משום דהוי קום ועשה עכ"ד ועי' בתשו' סת"ם הל' תפילין סי' כ"ח מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בד' הגאון רע"א שכ' דנשים פטורות מתפלת מוסף כיון דנשים לא הי' שוקלות אין להם חלק בקרבנות צבור והביא כן משם הבשמים ראש סי' פ"ט וכ"כ הצל"ח ברכות כ"ו א' והאריך בזה ועי' בעמודי אור סי' ז' ובבאר יצחק סי' כ' מ"ש והאריכו בזה. ועי"ש עוד בבית ארי' אות ד' שכ' דנ' אם הבית בשותפות לאיש ואשה בודאי מזוזה קודמת דהיא חייבת במזוזה ולא בתפילין ולדידי' עכ"פ גם חיוב מזוזה עליו וכן אם הבית היא לטומטום ג"כ מזוזה קודמת דבמזוזה מחויב בודאי משא"כ בתפילין הוי רק ספק ונ' דה"ה לאנדרוגינוס דמזוזה קודמת דלאו זכר ודאי הוא והביא ד' המג"א סוף סי' ל"ח שכ' כו' דתפילין אפשר בשאלה ומ"ש עליו והאריך בזה ועי' בפ"ת ס"ק ב' מ"ש בזה וכ' עוד צ"ע דאם יקנה תפילין יתבטל מב' מנות מצות מזוזה וציצית שדמיהן מועטים ולא אפשר לו תפילין בשאלה איזה מהם קודם עכ"ד ועי' בבית ארי' שם שכ' עליו דנ' משום דבירושלמי סוף מגילה איתא תפלה ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת וי"ל אמאי נקט הלשון תפלה ומזוזה לשון יחיד דמשמע חד תפלה ולא נקט תפילין ומזוזות נ' כיון דתפלה של יד אינה מעכבת של ראש וש"ר אינה מעכבת ש"י א"כ חשיב ב' מצות נגד מזוזה וס"ל דבזה אפי' לשמואל תפילין קודמין דחשיב ב' מצות לגבי מזוזה דהוי חד לכך נקט רק תפלה אחת וא"כ פשוט דב' מצות קודמין וא"כ י"ל כיון דב' תפילין חשיב כב' מצות הדרינן לכללא דתפילין קודמין עכ"ד

ובפ"ב אות א' כ' ליישב תמיהת הב"י על רש"י מנחות כ"ח א' ד"ה ב' פרשיות שכ' שמע והיא"ש דהא מלתא דפשיטא היא וכ' דכונת רש"י דיכתוב מתחלה שמע ואח"כ והא"ש דשל"כ פסול במזוזה ואח"כ כ' לענין מ"ע שמתן שכרה בצדה דאין ב"ד מוזהרין עלי' כו' אם יש לכפותו בדברים כו' ומיישב קושי' התוס' ב"ב ח' ב' ד"ה אכפי' כו' והאריך בזה ואח"כ הביא הירושלמי דהא דאין ב"ד מוזהרין עלי' היינו שאין נענשים כו' אבל אם רוצים הב"ד יכולין לענוש הובא במרדכי פ"ק דב"ב כו' וכ' ליישב קושי' הט"ז לעיל סי' ר"מ מפ' כל הבשר כו' הואיל ובהשבת העבוט יש ג"כ ל"ת וס"ל להירושלמי חילוק דהיכא דיש רק עשה לבד אין מוזהרין כלל דאפי' אם רוצים לענוש אינם יכולין משא"כ היכא דיש ג"כ ל"ת אזי ברצון הב"ד תליא מלתא ולזה בכבוד אב ואם דליכא ל"ת שפיר אמר שבקוה וכ' דבזה יש ליישב הא דלא הביא הרמ"א בסי' ר"מ דאם רצו לכפות בכבוד דיכולין ובחו"מ בהשבת העביט פ' דיכולים לכפות אם ירצו ולפמ"ש מיושב דבכבוד ליכא ל"ת ועוד כ' ליישב די"ל דהא דאמר הירושלמי דאם רוצים יכולין לענוש היינו היכא דיש לחוש דעוד יעבור שנית על המ"ע אז אע"פ שעל הקדום שעבר אין לענוש דאין מוזהרים מ"מ הואיל ויש לחוש שעוד יעבור יכולים לענוש אבל התם גבי מעשה דרמי איירי שכבר מת אביו ואמו ורצו לענשו רק עבור העבר לזה למר שפיר שבקוהו כו' ואח"כ הק' בהא דאמרי' בחולין קמ"א ב' גבי ההוא גברא דגזינהו לגפה כו' דנגדי' ר"י כו' ומסיק דהוי רק מכות מרדות מדרבנן והא שלוח הקן הוי מ"ע שמשב"צ ואין ב"ד מענשין עלי' וכ' ליישב עפ"מ שנ' מרש"י שם דגרם דתלשינהו לגפה וא"כ י"ל דס"ל צער בע"ח דאורייתא ומה"ט נגדי' משום צער בע"ח דתלש אגפי' וכ' די"ל דמזוזה לא חשיב כלל מ"ע שמתשב"צ דדוקא היכא דכתיב השכר בלשון יחיד כמו כבוד אב דכתיב למען יאריכון ימיך וכן שלה"ק וכדומה בזה חשיב מתשב"צ כיון דהשכר להאי יחיד נאמרה משא"כ גבי מזוזה דכתיב השכר בלשון רבים למען ירבו ימיכם והוי השכר בלשון רבים לא חשיב מ"ע שמתשב"צ דהא רש"י כ' בחולין ק"י ב' לכך פירש שכרה לומר אם לא תקיימה מה עונשה וא"כ י"ל דוקא רבים שאין עושין מזוזה אבל ביחיד אפי' עונשים כו' פכ"ד ועי' לעיל סי' ר"מ ס"ק ג' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה. ועי"ש עוד מ"ש ליישב קושי' המג"א סי' צ' ס"ק כ"ט על הרשב"א כו' והאריך הרבה בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' ט"ו ס"ק ג' מ"ש בזה יעוש"ה

סעיף ב (ג) בהג"ה יניח ידו. עי' בתשובת רע"א סי' כ"ח שכ' דאם אין המזוזה בתוך תיק לא נכון להניח ידו עלי', כמ"ש התוס' שבת י"ד א' ד"ה האוחז דכל כתבי הקודש אסור ליגע בידו ערום ופשיטא דגם מזוזה בכלל וגם באו"ח סי' קמ"ז בהג"ה כ' דטוב להחמיר בכל כת"ק שלא לאחוז ערום ומה שאין נזהרין בתפילין לאוחזם ערום היינו דאין מצותן בכך וא"א בע"א ואם רצונו להניח ידו טוב להוריד מלבושו אשר על אצילי ידיו להניח על המזוזה עכ"ד הובא דבריו בפ"ת ס"ק ד' ועי' בבית ארי' שם אות ה' שהשיג עליו וכ' דהרי סתמא אמרו בע"ז י"א חזא מזוזתא אותיב עלה משמע דעל המזוזה גופי' אנח ידי' דלא מפרש שהיתה כרוכה כו' והאריך בזה ובאיל המלאים פ"נ אות ב' השיג עליו דמזוזה הוי כמו ספר עזרה כיון דהוי משום סרך תרומה מי יתלה תרומה במזוזה הנקבע במזוזת הבית בשליש העליון ועוד דל"ש בזה גזירה שיבואו שמה עכברים כו' והאריך בזה יעוש"ה

סימן רפו

סעיף א (א) ושערי חצרות. עי' בתשו' סת"ם הל' מזוזה סי' א' שכ' לענין אם שער החצר שלפני הבתים והחצר אינו מקורה דחייב במזוזה והבית ראי' מד' הגמ' יומא י"א אחד שערי חצרות וא' שמרי מדינות ושערי עיירות חייבים במזוזה כו' ושערי מדינות ודאי אין להם תקרה כו' וחייבים במזוזה ומה דקי"ל דבית שאין לה תקרה פטור כ' דתליא בב' לשונות של רש"י שם כו' והאריך בזה ופ' דיש לקבוע מזוזה אבל לא לברך עוד כ' שם בהקדש שיש שם חדר מיוחד שמונח בו המת לאחר מיתתו ויושבים שם שומרים המשמרים אותו דפטור מן המזוזה והאריך בזה יעוש"ה: