יד אליעזר חלק ב קסא

גבי ס"ת רק דגבי מזוזה דרשי' הכי במנחות ל"ג ב' וגבי ציצית שם מ' ב' וגבי סוכה בסוכה י"א ב' י"ב א' ט"ו א' ל"ג א' אבל לגבי ס"ת לא מצינו בשום מקום דדרשי' הכי ואין הגה"מ ת"י ואפשר דס"ל דילפי' בגז"ש כתיבא כתיבה ממזוזה ובאמת במזוזה גופי' ראיתי כעת בקושי' מיושב מהגאון ר' ישעי' ברלין בחידושי הש"ס מנחות ל"ג שהק' דלא מצינו ענין עשי' רמיזה בקרא אלא רק וכתבתם על מזוזות והביא ד' רש"י שם ד"ה תלי דשא שכ' דגמרי' מציצית דכתיב בה תולמ"ה וכ' דמצוה להסביר מאיזה ענין ילפי' להקיש מזוזה לציצית והיכא רמיזא הקישא מזוזה לציצית ואדרבה לכאורה הוי ציצית וסוכה שני כתובים הבאים כא' וא"מ עכקוש"י וכ' דמצוה ליישב ועי' בתשו' סת"ם הל' מזוזה סי' א' שהקשה נמי כן והניח בצ"ע. וראיתי ברביד הזהב פ' ואתחנן ד"ה על מזוזת שכ' דסתם מזוזות נקראו ע"ש עמידתן ומפורש בקידושין כ"ב ב' דדריש הא דכתיב בפ' משפטים על הדלת או על המזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד וזהו פי' של תולמ"ה דלא מקרי מזזה כ"א מעומד ולמדנו מזה שדלת מושכב כו' אינה חייב במזוזה והביא ד' היראים שכ' מדכתיב וכתבתם על מזוזות משמע שיהי' מעומד ואח"כ יכתוב המזוזה וכ' דאין ספק שכיון להסוגיא דקידושין ותמה דלמה השמיטו המורים דין זה וכ' דאפשר שתופסים כפי' התוס' גבי תלי דשא כו' והאריך בזה ויש שם ט"ס שהביא בשם רש"י שכ' דילפי' מזוזה מסוכה כו' וצ"ל דילפי' מציצית וכ"כ באשכול הל' מזוזה סי' כ"ד דילפי' מזוזה מציצית דפסול תולמ"ה. ולפ"ד מיושב קושי' הגאון רי"ב דלא ילפי' מזוזה רק מתיבת מזוזות וכהיראים הנ"ל ובאמת זהו דחוק וכמ"ש הרביד הזהב שם ליישב בדוחק השמטת המורים ועוד דהא רש"י במנחות הנ"ל כ' בהדיא דילפי' מציצית שפיר קשה קושי' הגרי"ב הנ"ל וצ"ל דזה לא הוי ב"כ הבאין כאחד דציצית מסוכה לא ילפי' דמאי לסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים וכדפריך הגמ' בשבת קל"א וסוכה מציצית לא ילפי' דמה לציצית שכן נוהגת כל השנה ואע"פ שאינה נוהגת בלילה אפי"ה מקרי תדיר וכדפריך הגמ' יבמות ה' ב' גבי תמיד שכן תדיר שנוהג בכל יום אע"פ שאין מקריבין בלילה וא"כ לא הוי ב"כ הבאים כאחד ושפיר ילפי' מזוזה מציצית דפסול תולמ"ה וכמ"ש ברש"י הנ"ל ולק"מ קושי' הגרי"ב הנ"ל וא"כ י"ל דה"ה דילפי' ס"ת מציצית דפסול תולמ"ה וכמ"ש הגה"מ. וכן ראיתי בנחל אשכול הל' תפילין סי' ל' אות ה' שכ' נמי כן ליישב קושי' הגרי"ב והביא ד' רש"י סוכה י"א כו' דדוקא במקום ששם דבר נכתב קודם הפעל דרשי' כן גבי סוכה דכתוב סוכות ואח"כ תעשה ולא כתיב לעשות חג הסוכות אבל היכי דפעל כתיב ברישא כמו ועשית מעקה כו' לא דרשי' כן ובהכי ניחא מ"ש במנחות מ' ב' התורה אמרה תולמ"ה והך תעשה כתיב בכי תצא כו' והלא כבר כתיב בשלח לך ועשו להם ציצית והל"ל ועשו כו' אלא דלא דרשי' כן אלא כשנכתב השם קודם הפעל כו' והאריך בזה וכ' עוד דלא מפסל משום תולמ"ה אלא היכא שנגמר מעשה המצוה וא"צ להוסיף עליו בהא אמרי' שכולו נעשה בפסול ול"מ להסיר הפסול כו' והאריך בזה יעוש"ה. ומוכח מדבריו שם דבתפילין היכא דנגמר המעשה בפסול פסול משום תולמ"ה דילפי' מציצית כמו מזוזה לד' רש"י הנ"ל וה"ה בס"ת נמי ילפי' מציצית דהיכא דנגמר המעשה בפסול פסול משום תולמ"ה, וכמ"ש הנה"מ והחידושי רע"א הנ"ל ועי' במאיל המלאים פל"ג אות ה' שהביא ד' הגה"מ הנ"ל. וכ' דכן דייק לשון מס' סופרים פ"ב דובקינן בדבק וכותבין ע"ג מטלית כו' והאריך בזה וכ' אח"כ דגם בעיקר הדבר דשייך תולמ"ה בשאר מצות דלא כתיב בהו תעשה כמו בסוכה צ"ע דא"כ סנדל של ע"ז דאמר רבא ביבמות ק"ג ב' דאם חלצה בו חליצתה כשרה ואפי' אי איירי בסנדל נכרי כו' מ"מ תקשה הא עכ"פ איכא משום תולמ"ה בפסול וכן במצה של טבל שאפאה שאנו פוסלין דוקא אלא היכא דלא הפריש ממנה אבל אם הפריש התרומה יוצא בה ואמאי נימא תולמ"ה בפסול הלא נ' דבסוכה י"א ב' לא אמר אלא במילף לולב מסוכה קמפלגי ולא אמר למילף שאר מצות מסוכה קמפלגי א"ו אלולב קא' כיון דהוי ב' מצות הסמוכות זו בזו בתורה ונוהגין בזמן אחד י"ל דילפי' זה. מזה כו' אבל בשאר מצות לא נאמר כן אלא דבמנחות ל"ג ב' אמר אבל חתך והניח ולבסוף העמיד הוי תולמ"ה מזה נ' דילפי' גם שאר מצות מציצית וכמ"ש רש"י שם כו' וכן פ' הרמב"ם פ"ה מהל' מזוזה הל' ח' אלא שלא פי' בהדיא משום תולמ"ה אלא דסיים מפני שקדמה קביעת המזוזה. אמנם ראיתי ביראים שכ' משום דכתיב וכתבתם על מזוזות ולא שכבר כתב ומונח משמע דס"ל דמוכתבתם דריש לי' ולא משום דילפי' כל המנות מציצית ועי' בתוס' שם ד"ה תלי דדחו פירש ומצאתי כדבריהם הגרסא מפורש בה"ג עכ"ד. ולפ"ד הנחל אשכול לק"מ מהא דסנדל של ע"ז דכ"ו שלא נגמר הדבר ל"ש תולמ"ה וכן מהא דמצה של טבל נמי לק"מ וכן מה שהק' שם מס"ת שבלה כו' וגם מה שהק' שם מהא דועשו את האפד לק"מ עפ"ד הנחל אשכול הנ"ל יעוש"ה וא"כ כ' עיקר דאף בשאר מצות היכא דכתיב השם דבר קודם הפעל והיכא דגמר המעשה אמרי' תולמ"ה בפסול וכמ"ש הנחל אשכול הנ"ל ועי' בשאילתות פ' עקב שאילתא קמ"ה בהעמק שאלה שם אות ח' ואות י"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה, ועי' במגדול עוז הל' מזוזה מ"ש בזה

סימן רפא

סעיף ג' א' אשה כו'. עי' בתשובת מהר"ם לובלין סי' ס"ח שכ' דיש ליזהר ולהחמיר שלא לעשות שום תיקון הס"ת ע"י אשה הן לגרור המחקים והן לתפור היריעות ולחברם בדיעבד אם תפרה אם אפשר בקלות להתיר התפירות הוא יותר טוב וכן אם גררה הנגיעות בגוף האותיות עצמם כו' אפי' בדיעבד פסול הס"ת אבל אם הי' הנגיעות בין אות לאות והאשה הפרידה לא פסלה בדיעבד רק אם יודע הסופר המקומות מה שגררה יגרור ויתקן בהכשר וצריך לזרז עכ"פ הסופרים ע"ז כו' והאריך בזה הובא דבריו בבלת"י לעיל סי' קע"ח. ועי' במגן האלף בסוף הס' בקונטרס עשרים גירה שהשיג עליו וכ' דפסול אפי' בדיעבד אם תפרה האשה והביא ראי' ממגילה ת' ב' אין בין ספרים לתו"מ כו' וקא' הגמ' הא לתופרן בגידין כו' זה וזה שוים ואם איתא דחפירת ס"ת כשר ע"י נשים א"כ לימא דיש עוד חילוק ביניהם לענין תפירה כו' עכ"ד. ובאמת אין זה ראי' דמתני' לא מיירי אלא בגוף הדברים הצריכים בס"ת ותו"מ שבזה אין נפ"מ ביניהם אלא מאי דחשיב התם אבל באותם הכשרים לעסוק בהם לא מיירי מתני' כלל ועי' בתוס' שם ז' ב' גבי אין בין יו"ט לשבת שכ' נמי כעין זה דלא מיירי מתני' בשאר חומרי שיש ביניהם אלא בעיקר הדבר מה שאסור בשבת אסור ביו"ט ושפיר ד' מהר"ם לובלין. וכן ראיתי בבנין עולם חיו"ד סי' נ"ז שכ' נמי כן לדחות ראי' המגן האלף ועי"ש עוד במגן האלף מ"ש להשיג על מהר"ם לובלין והאריך בזה והביא שם הלק"ט למהר"ם חגיז שהשיג נמי ע"ד מהר"ם לובלין ופ' דפסול אפי' בדיעבד ועי' בבנ"ע שם מ"ש להשיג על המגן האלף והאריך הרבה בזה ופ' כמהר"ם לובלין דכשר בדיעבד ועי' בנחל אשכל הל' ס"ת סי' י"ד אות ח' שהביא תשובת כו' מי"ד שפ' דכשר בדיעבד אם תפרה אשה והאריך בזה וגם מ"ש לצרף לזה דעת הדרישה שכ'