יד אליעזר חלק ב קכא

כלל אפשר משום אי' הבא מעצמו אינו חל רק ע"י כולל אבל באי' הבא מאליו אף בלא כולל חל מ"מ לקוברו בין רשעים והוא דוחק כו' אלא מדכ' צ"צ דאי' חע"א בכולל הא אף לא הי' כולל הי' חל לקוברו כו' רק לענין חטאת ומלקות אינו והא מיירי בזה"ז ואפשר הצ"צ עדיפא נקט דהוא כולי' ואף לענין מלקות חייב וגם יש נפ"מ לענין חשובה עכ"ד. וכעת ראיתי באבני מלואים בתשובות שבסוף הס' סי' י"ב שכ' נמי כן ליישב קושי' הפרמ"ג עפ"ד הגהות נו"ב הנ"ל כו' דבשבועה דרמי על נפשי' כו' מעולם לא חלה שבועה שני' כלל כו' והאריך בזה ופ' כהש"ך הנ"ל יעוש"ה וע' עוד בפרמ"ג סי' תפ"ה בא"ח ס"ק ב' שכ' נמי דאף דא"א חע"א ללקות ב' הא' ב' אי' רביע עלי' ומשמע דאף בשבועה כן דהא קאי החם אשבועה אבל לפ"ד הנו"ב שם שכ' דהא דמושבע ועומד הוא מטעם דא"א חע"א והביא ד' התוס' שבועות כ"ג, ב' ד"ה דמוקי דס"ל כן שפיר קושי' הפרמ"ג בפתיחה כוללת הנ"ל ועי' בחקרי הלכות שם סי' ו' שהביא בשה ס' בית הלוי סי' מ"ד שכ' דהא דאי' חע"א לענין אי' הוא רק בב' מיני אי' נפרדים אבל היכא דשניהם מאי' אחד כגון דנשבע ב"פ לא חלה השני' כלל גם לענין אי' והר"ז דומה לאשה שראתה דה ופס ולא טבלה ושוב חזרה וראתה כו' דאין עלי' רק אי' א' מנדה ולא הרבה אי' כיון דאין הגופין מחולקים ולא השמות מחולקין ליכא ב' אי' כלל והוא השיג עליו דא"ב אמאי מהני כולל גבי שבועה על שבועה כו' הא משם א' הוא מאי' הראשון ובשם א' בודאי למ' כולל כו' והאריך בזה וכ' אח"כ דבעיקר הענין שכ' דהא דאחע"א הוא רק לענין עונש אבל לענין אי' חל לא משמע כן מד' החו' יבמות ל"ג א' ד"ה אלא שהק' דהיכי הוי בב"א והא מיד כי נמלקה הוי נבלה ואי' זרות לא חל עד אחר זריקה שיש היתר לכהנים כו' ותי' דאי' נבלה נמי לא חל עד אחר הזריקה דנפקע אי' מעילה דלא חל אי' נבלה על אי' מעילה כו' ואפי' לבר קפרא דס"ל משנראה לזריקה נפיק מידי מעילה מ"מ אי' איכא עד שיזרוק הלכך לא תל אי' נבלה עד אחר זריקה עכ"ל והרי נ' כאן מד' התוס' דס"ל דאף על אי' גרידא א"א חע"א כמ"ש דלבר קפרא משום אי' לא חל נבלה עד אחר זריקה כו' וא"כ אי נימא דהא דא"א תע"א הוא רק לענין עונש אבל לא לאי' א"כ מאי תי' דאי' נבלה ואי' זרות בהדי הדדי קאתי משום דגם נבלה אינה חל קודם זריקה מחמת אי' מעילה הא רק לענין עונש לא חל אבל לענין אי' חל אי' נבלה אף קודם זריקה ואיך יחול אח"כ אי' זרות הא התוס' ס"ל כאן דגם על אי' גרידא אינו חל אי' על אי'. ואולי יש לחלק בין האי' דאף שכ' התוס' ראי' מעולה שקודם זריקה מונע מלחול עליו חיוב נבלה מ"מ האי גרידא של נבלה אשר חל אף קודם זריקה אינו מונע החיוב זרות מלחול כו' ואח"כ כ' לתמוה על הפרמ"ג בקונטר' אחע"א שכ' דבאלמנה מן הנישואין אינו חל אי' אלמנה לכה"ג על אי' בעולה הקדום לה וכ"ת דאי' בעולה נמי לא הוי חל מעיקרא על אי' א"א וכשמת הבעל תרווייהו בהדי הדדי בעולה ואלמנה חיילי הא ליתא ביון דאמרי' כו' דב' אי' רביע עלי' א"כ אי' בעולה חל מעיקרא ע"א א"א ותו כשנתאלמנה לא אחי חייל אי' אלמנה עלי' עכ"ד וחמה עליו שהוא נגד ד' התוס' הנ"ל גבי מליקה דבכה"ג מקרי דב' אי' האחרונים אתי בהדי הדדי כו' והאריך בזה ועי' בס' המנוחה פ"ב מהל' שביתות עשור הל' ב' בבית מנוחה שם שהביא ד' הש"ך לקמן סי' רל"ח ס"ק כ"ו בשם מהר"ם מינץ סי' מ' שכ' דהא דאמר רבא בב' שבועות אם נשאל על הראשונה עלתה השני' תחתי' כו' דוקא בהתרת חכם שעוקר הנדר מעיקרא אבל בהתרת בעל דמיגז גייז אף שהפר הראשונה אין השני' חלה כו'. והק' דהא אמרי' ביבמות ל"ב ב' כו' דב' אי' חלים וקוברין אותו בין רשעים גמורים ואמאי לא נימא ג"כ בשבועה הכי כו' ואם הפר הבעל שבועה א' אכתי נשאר האי' משבועה שני' עכקוש"י. ולפ"ד הבית הלוי הנ"ל לק"מ כיון דב' השבועות מאי' אחד מש"ה לא חלה השני' כלל אף לענין אי' ואין הס' בית הלוי ת"י. עוד הק' על הש"ך ס"ק ה' הנ"ל קושי' הפרמ"ג ולא ראה ד' הפרמ"ג הנ"ל שכבר הקדימו בקושי' זו וכ' ליישב והאריך הרבם בזה יעוש"ה. ועי' בברוך טעם שם שהביא ד' הפרמ"ג בפתיחה כוללת הנ"ל דס"ל להל' כו' דאף דא"א חע"א ז"א אלא לענין עונש אבל הוספת אי' דאורייתא איכא מחמת אי' השבועה וא"כ דעתו דבנשבע שלא יאכל נבילות דאין השבועה חלה בלא כולל מ"מ אי' דאורייתא יש גם מצד השבועה כו' והביא ד' הקצה"ח בסי' ע"ג שכ' דאף לדעת הרמב"ן דס"ל דליכא לאו מחמת השבועה בקיום המצוה מ"מ אי' איכא וה"נ גם בשבועה כו' יש הוספת אי' מחמת השבועה כו' וכ' דזה דלא כד' הא"מ סי' י"ב הנ"ל והאריך בזה וכן הוא מסקנת הנר תמיד שם דאף לענין שבועה ג"כ חל לקוברו בין רשעים גמורים ועי' באמרי בינה שם סי' כ"ע שכ' לדייק מד' המחבר סי' רל"ח סעי' ד' דשינה מלשון הטור שם דכ' אינן שבועה דמבואר דאינו חל כלל השבועה אף לענין אי' והמחבר כ' רק דאינו חייב נ' דעכ"פ אי' איכא וכמו דמוכח מנדרים ח' מנין שנשבעין לקיים את המצוה כו' וה ביא ד' הר"ן שם דלעבור בבל יחל בכל אופן עובר כו' והביא ד' הקצה"ח הנ"ל וגם הביא קושי' הפרמ"ג הנ"ל על הש"ך וגם הביא ד' הא"מ וכ' דסותר ד"ע מהא דכ' בקצה"ח הנ"ל והביא דבס' כהונת עולם תמה על הש"ך דסי' רל"ח דלא זכר מד' הר"ן הנ"ל כו' והביא ראי' והאריך בזה ופ' דאי איכא בנשבע שלא לעבור על ל"ת ואף דא"א חע"א מ"מ אי' יש וכ' דע"כ מה דכ' הטור בנשבע שלא לאכול נבלה דאינה שבועה היינו רק לחיובא אבל אי' שביעה איכא עכ"ד והיינו דלא כהבית מנוחה שם ועי' בעמק יהושע דרוש ב' שכ' נמי דאע"ג דאין שבועה מ"מ לא גרע מהא דאמרי' ביבמות ל"ב דאע"ג דא"א חע"א אפי"ה אי' יש לקוברו בין רשעים גמורים כו' ומיושב בזה קושי' מהרש"א בח"א נדרים ח' א' בהא דאמרי' ספ"ג דנדה דמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע מאי מועיל השבועה הא אין שבועה חלה על שבועה כו' והאריך בזה ועי' בשערי שמחה שם שע"ד ד' מ"ש והאריך בזה ועי' במנחת חינוך מצוה שע"ב אות א' שהביא ד' הא"מ הנ"ל והסכים עמו ופי' בכתב סופר חיו"ד סי' ל"ו שכ' בפשיטות דאע"ג דא"א חע"א היינו דליכא מלקות אבל אי' איכא והביא ד' הגמ' דיבמות הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' בס' עד חכמים בקונטרס דרך חשובה סי' י"א מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה. עוד הביא העה"ב שם ד' הבית הלל שהביא ראי' דנבלה בחלב אסבה"נ מהא דאמר בחולין קט"ו ב' דבי ר' אליעזר תני ל"ת כל נבלה אמרה תורה כשתמכרנה לא תבשלנה ותמכרנה ופירש"י ל"ח כל נבלה בסיפי' דקרא כתיב בב"ח לא תבשלנו בחלב ותמכרנו אלא אסבה"נ ואע"ג דהפוס' אינם מביאים דרשה זאת כו' מ"מ לדינא אין מחלוקת ביניהם דנבלה בחלב אסבה"נ רק משמעות דורשין א"ב עכ"ד והשיג עליו די"ל דתנא דבי ר"א ס"ל אחע"א באי' חמור מש"ה אבה"נ משום דאי' בב"ח חע"א נבלה אבל לדידן דא"א בב"ח ת"ע נבלה וחלב כו' א"כ י"ל דגם בהנאה לא נאסר ועוד השיג עליו והאריך בזה ועי' באמרי בינה מה שהשיג על הב"ה וע' בדגול מרבבה שהביא ד' הרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל דס"ל דחלב בחלב אינו אסבה"נ וכ' ואף שלד' התוס' בחולין ק"א שכ' שאיה"נ לא מקרי אי' מוסיף אין הכרת לד' הרמב"ם הנ"ל מ"מ לא מצינו להתוס' בפי' שיחלקו לדינא של הרמב"ם שהיכא שאין איסור באכילה משום בב"ח אינו אסבה"נ ולכן הסומך ע"ז במקום הפסד לא יפסיד עכ"ד. ובעה"ב הנ"ל לא הביא ד' הדגמר"ב אלו שס"ל דבמקום הפסד חלב בחלב אינו אסבה"נ אך הביא ד' הצל"ח פסחים מ"ו א' שכ' דלפ"ד התוס' דהנאה לא מקרי מוסיף היינו לענין שיחייב ב' באכילה אבל מ"מ אסבה"נ כו' ומשמע מד' הצל"ח שם דס"ל דהתוס' חולקים על הרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל דלא כמ"ש בדגמר"ב ועי' בחתם סופר שם שהביא המע"צ בספרו כנפי יונה שס"ל דאסבה"נ והביא נמי ד' הדגמר"ב וכ' דאי קמאי דידי אתי אני אוסר כהכנפי יונה והביא ד' הפרמ"ג הנ"ל בשם הרשב"א וכ' דכן הוא ברשב"א והרא"ה להדיא והאריך בזה ופי' דאסבה"נ וכ' דכן ראוי להורות ועי' במהר"ם שיק שם שהאריך