יד אליעזר חלק א צח

(ג) ואם לאו. עי' בשבו"י ח"ב סי' ס"ו שכ' דאם נאבדו המעיים ואח"כ לא נמצא המרה כו' כשרה דתולין שנתלשה עם המעיים בעת שניתקו מהכבד כו' ועי' בפר"ח ס"ק ב' ובכרתי ס"ק ו' וביד אפרים ובדע"ק ס"ק א' ג' ובמק"מ ס"ק ז' ובס' דברי אברהם ס"ק ט"ז מ"ש בזה ועי' בעה"ב ס"ק ג' מה שהק' ע"ז מלעיל סי' ל"ה סעי' ג' דנוהגים להטריף כשהורדא שינתה מקומה כו' וה"ה הכא דנמצאת המרה שלא במקומה כו' והאריך בזה ופ' להחמיר היכא שיש הכבד לפנינו ואין בו טעם מר רק שנאבד המעיים דאין תולין שהי' בהם מרה כו' דלא כהשבו"י וכ"פ עוד בספרו שם ארי' ח"א בסוף הס' בתשובות ההוספות סי' י"ב להחמיר בזה וכ"פ בדע"ק ס"ק ד' דאם נאבדו המעיים דאין תולין שהי' בהם מרה ועי"ש מ"ש בזה ובנאבד הכבד פ' בעה"ב שם להכשיר וכ' דכן נהנו להקל ועי' בפלתי ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ב' ובבאר יעקב ובעה"ב שם ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' מ"ש לענין נחסר כים המרה והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) טרפה. עי' בחכ"א כלל י"ז סי' ל' שכ' דאם נתקשה הליחה כאבן הוי לקותא וטרפה ועי' בדע"ק ס"ק ג' שפ' דכשרה דלא כהחכ"א ועי' במק"מ שם ס"ק ז' מ"ש בזה עוד כ' החכ"א שם במרה שהי' כיס שלה נפוח ר"ל גישוואלין דטרפה דהוי כבשר שהרופא גורדו וא"א בקיאין בזה וכ"ש אם הליחה הירוקה שבתוכו נהפך לעפשים ונרקב דטרפה שהרי עיקר טרפת המרה הוא בשביל הליחה עכ"ד ועי' בבינת אדם שם בשער או"ה סי' כ"ג שפ' נמי כן דטרפה והאריך בזה ועי' בנחלת דוד סי' ד' שהשיג על החכ"א וכ' להכשיר בנפוח המרה וגדולה אם רואין שהיא קשה במשמושה דכיון דאין הבשר נימוח ולא נרקב כלל לית בי' משים בשר שהרופא גורדו דלא חיישי' לזה רק אם חזי' קצת רקבון והפסד בבשר אבל בנפוח לבד אין לחוש כלל כו' וכ' דאף דחזי' שהבהמה מתה מזה מ"מ כו' דאין להוסיף על הטריפות וגמירי דאי בדרא להו סמא חייא כו' וגם בנשתנה הליחה לעיפושא השיג על החכ"א הנ"ל ומכשירו והאריך בזה ועי' בס' אדרת אלי' במקו"ח ס"ק כ' שהשיג נמי על החכ"א הנ"ל דהא גם בצוה"ג אסור בנתמסמס וכ' הש"ך בסי' נ"ו ס"ק י"א ובט"ז שם ס"ק ח' דהכל לפי הנפוח אם יש שם רקבון ונימוח אבל אין להטריף בנפוח בעלמא וגם בדקין נמצאו לפעמים נפוחים ואין שום מורה מטריף בזה עכ"ד והביא נמי ד' הנחלת דוד הנ"ל ועי' בלב"ש בחידושי דינים סי' ח' שכ' דאם חסרה המרה אסור החלב מס' תוך יב"ח עד ג' ימים קודם השחי' כו' ובס"ק כ' שם כ' דאין להתיר מטעם ס"ס שמא חסרה המרה כשרה ושמא ג"י ק"ש משום דהאוסרין חסרה המרה הם רוב מנין כו' ואין זה ס' השקול כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ד' שכ' דהוו ס' גמור אי חסרה המרה כשרה והביא בשם הת"ח שכ' דמש"ה סומכין עכשיו על טעימת הכבד וכן מכשירין ניטלה המרה עכ"ד הרי שכ' להיפך מד' הלב"ש הנ"ל ולא ראה הלב"ש ד' הת"ח והפרמ"ג אלו וא"כ יש להכשיר החלב תוך יב"ח וכ"פ חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ להכשיר החלב תוך יב"ח ועי"ש עוד בלב"ש מ"ש לענין החלב ביתר מרה והאריך בזה יעוש"ה

(ה) בהג"ה נוכל לסמוך כו' עי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש לענין טעימה באיסורין כו' ומ"ש דבר נכון בד' התוס' חולין צ"ז א' ד"ה ה"נ כו' והאריך בזה ועי' בבית יהודא ובעה"ב ס"ק ד' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ט (ו) בהג"ה מחט כו', עי' בפר"ח ס"ק י"ד ובתב"ש ס"ק ט' ובתוי"ק ס"ק ג' ובד"ח ובחידושי מהרא"ל ס"ק ט' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן מג

סעיף ב (א) בראש העב כו'. עי' פלתי בסי' שאח"ז ס"ק ח' שכ' דלפ"מ שפ' המחבר שם גבי כליות דאמרי' כיון שכבר נאסרה איך תחזיר להכשירה כו' ה"ה גב טחול דאם ניטל בחולי שנימוקה טרפה דהא מתחלה ניקב בסומכי' והיינו נרקב בשר שהרופא גוררו ומטרף ואיך תחזור לכשרותה ולכן באמת טרפה עכ"ד וכ"פ בכרתי ס"ק י"א והנה בעיקר הדין בנימוק הטחול כולה פ' נמי בתב"ש ס"ק ה' והפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט' ובסי' שאח"ז בש"ד ס"ק ט"ו ובחכ"א כלל י"ח סי' ח' דטרפה אך לפ"ד הפלתי הנ"ל ה"ה כשניקב הטחול ונטרפה אם אח"כ ניטלה כולה דטרפה דאין טרפה חוזרת להכשירה ובאמת מסתימת הפוס' לא משמע כן שכ' סתמא להכשיר בניטל הטחול ועי' בעה"ב ס"ק א' שהרגיש בזה וכ' דלפמ"ש הפרישה בשם הרנ"ש והכנה"ג בהגהות ב"י אות י"ב והפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט' והפלתי ס"ק ג' וס"ק ז' דטריפות דנקובת הטחול לא הוי מחמת עצמה רק משום דסוף הקרום לנטל ולעיל בסוף סי' מ"א מבואר גבי טרפש הכבד דמהני סתימה דע"י סרכא כו' כיון דאין הטריפות מצד עצמו רק מצד הכבד הרי דכה"ג דאין הטריפות מצ"ע שפיר יכול להחזיר להיתרו א"כ ה"ה בטחול כיון דאין הטריפות מחמת עצמו כו' שפיר יכול לחזור להתירו וא"כ כשניקב או נימוק ואח"כ ניטלה כולה י"ל דחוזר להיתרו כו' והביא ראי' לזה מהא דפריך הש"ס על רב עוירא מהא דתנן חותך מן הטחול כו' ומשני ואבע"א ניקב לחוד ונחתך לחוד והא תיכף שמתחיל לחתוך הוי כניקב ואם לא הי' חותך כל החתיכה כו' הי' אסור דהא הוי כניקב כו' א"כ תחזור להכשירה כשחותך כל החתיכה כיון שכבר נטרפה כשחתך כו' א"ו דבטחול כיון שאין הטריפות מחמת עצמו שפיר חוזר להיתרו כו' ומש"ה מכשירין בנחתך ומיישב עפ"ז ד' הט"ז ס"ק ב' בענין עגלים שנמצא נקב בטחול בסומכי' כו' והאריך בזה יעוש"ה אבל באמת מד' הר"ן בפ' בהמה המקשה גבי צוה"ג מבואר להדיא דבניקב הטחול ונטרפה אם אח"כ ניטלה כולה דטרפה שכ' וז"ל וא"ח א"כ נחתכו רגלי' במקום צוה"ג שהיא טרפה יחתוך למעלה מצוה"ג ותכשר לאו קושי' היא דנהי שאם נחתכו רגלי' מתחלה למעלה מצוה"ג כשרה כל שנחתכו במקום צוה"ג מחמת שהחתך מכאיב לה באותו מקום היא נטרפת בכך ושוב אין לה היתר ודכותי' נמי בטחול וכליות שאע"פ שאם נחתכו בתחלה כשרים ניקב הטחול בסומכי' טרפה וכן לקתה בכוליא אחת טרפה אלו ניטל אח"כ אינן חוזרין להכשרן שהנקב בטחול והלקותא בכוליא מכאיב הבהמה יותר מנטילתן עד שהיא נטרפת בהן ושוב אין לה תקנה ול"ל דאין ה"נ שאם נחתכו רגלי' במקום צוה"ג כל שחתך אותן למעלה מצוה"ג קודם שחי' חזרה להכשרה דא"כ ההוא בר טביא כו' למה לא חתכו רגליו למעלה מצוה"ג קודם שחי' כו' א"ו מכיון שנולדו בה סימני טרפה שוב אין לה היתר ועוד דבהדיא אמרי' בר"פ ס"ח ב' מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר עכ"ל הרי להדיא דס"ל להר"ן דבניקב הטחול ונטרפה אם אח"כ ניטלה כולה דטרפה וכן משמע מד' הריטב"א בשם הרא"ה בר"פ המקשה ד"ה שליא כהר"ן יעוש"ה וכן ראיתי בגיה"ק ס"ק א' שהביא ראי' מד' הר"ן הנ"ל דבניקב הטחול ונטרפה אם אח"כ ניטלה כולה דטרפה וכ' דמזה מוכת דניקב הטחול הוי טריפות מחמת עצמו כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ו' מ"ש ע"ד הפרישה הנ"ל והאריך בזה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ט' שכ' דמד' מ"ב סי' ס"א שכ' דתרי רואין לא אמרי' מוכח נמי דס"ל דטחול שניקב הוי טריפות מחמת עצמו וכן עיקר לדינא דטחול שניקב או. נימוק ונטרפה אם אח"כ ניטלה כולה דטרפה וכהפלתי וכדמוכח מד' הר"ן והריטב"א הנ"ל ודלא כעה"ב הנ"ל: