יד אליעזר חלק א פה

שהוא מצומצם נגד אותו המקום של הנקודה אינו ראי' דלפי שהמקום ההוא כבר העור נחלש לכן בקל נעשה נקב שם דמקומו מקולקל ודי בראית עין היטב ובדיקת פושרין כו' עכ"ד והיינו כהדע"ק והזית רענן והגאון ר' אברהם תאומים הנ"ל וא"כ כיון דלא נזכר דין זה בגמ' וברמב"ם ובטור וגם המחבר והרמ"א לא הביאו דין זה רק השמל"ח בשם הרמ"ץ ועולת יצחק וגם על זה תמה הר"א הנ"ל דלא מוכת מידי דין זה מד' הר"ץ ועולת יצחק הנ"ל לכן נ' דבהפ"מ וצורך גדול יש לסמוך על בדיקת פושרים שאינו מבצבץ וא"כ נקב למראית העין וא"צ לקלוף הקרומים וכמ"ש הדע"ק והזית רענן והגאון ר' אברהם תאומים והמאמר מרדכי הנ"ל וכעת ראיתי בס' אחד מחכמי זמנינו נקרא שערי ציון חיו"ד סי' כ"ג שכ' להחמיר בזה וכ' מתחלה דאין שום עצה רק באופן שהשו"ב ידחוק באצבעו יפה על העור מבחוץ ואז ידבק הדם על הבשר וישאר העור לבן ואז מהני בדיקה וכ"ז שאין העור לבן אינו מועיל בדיקה כו' וכ' וכעת נתחדש שבא לפנינו הרבה ריאות עם כמה וכמה נקודות גם טרם שנדחק העור ובצבץ כי רובא דרובא הם נקבים ממש והרבה פעמים מתראה הנקב קטן מאוד ואינו עמוק ונדמה שזה רק בעור העליון ואעפ"כ בצבץ גם טרם שנדחק העור לכן אין להקל בזה בשום אופן רק ע"י דחיקת העור עד שיחלבן או לברר יפה את הבשר והאדמומות בהעור מפנים ולראות לעין השמש בהעור אם אין שם נקב היינו לקלוף את העור ולגרר את הדם הנדבק מן העור אבל זה בדיקה קשה עכ"ד

(ו) מאלו המראות. עי' ט"ז ס"ק ה' שכ' דגם בעוף פוסלים המראות כמו בבהמה ועי' בבאר יעקב שהביא ראי' להט"ז מחולין נ"ז ב' דמפרש הש"ס דאין ריאה לעוף לא לינפל ולא ליתמר ולא קא' נמי לענין מראות כו' אלא ברור דטרפה הוי אף בעוף עכ"ד

סעיף ה (ז) כמו נתק. עי' בעצ"ל ובר"א בח' החשובות סי' כ"ח ובקונטרס הראיות אות ל' ובשם ארי' חיו"ד סי' ז' ובצ"צ חיו"ד סי' ל"ו ובס' אורי וישעי סי' מ"א מ"ש והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

סימן לט

סעיף א (א) מן הריאה. וכתב הש"ך ס"ק ב' הטעם שעלול לטרוף מפני הסרכות ושאר טריפות דשכיח בה עכ"ד מד' הש"ך אלו מבואר דאף משאר טריפות צריך לבדוק ולא דוקא מסרכות ועי' פרמ"ג בפתיחה ובש"ד ס"ק ב' מ"ש בזה והביא ד' הרמב"ם והמרדכי כו' והאריך בזה ובאמת מבואר כן להדיא באשכול הל' טריפות סי' כ"ו בסדר י"ח טריפות בקצרה והובא דבריו בראב"ד בתמים דעים סי' קנ"ב דאף משאר טריפות צריך לבדוק שכ' וז"ל ואע"פ שלא נמצא שום סרכא בריאה צריך הטבת להוציאה ולעשות בה נפיחה משום יבשה ומשום מראות הפסולות בה וע"י נפיחה מתברר הכל, היבשות והמראות עכ"ל הרי להדיא דס"ל דאף בשאר טריפות צריך לבדוק ולא ראה הפרמ"ג הנ"ל ד' התמים דעים אלו שהרי לא הביאו ועי' בפלתי ס"ק ב' מ"ש בזה וגם הוא לא ראה ד' התד"ע הנ"ל וכן ראיתי באמרי בינה טריפות סי' ד' שהביא ד' התד"ע הנ"ל וכעת ראיתי באו"ז הל' טריפות סי' חי"א שכ' בשם בה"ג וז"ל לשון ה"ג שנכתבו בבבל האי בר ישראל דבעי למזבן בשרא אי רישא אי מזבן בשרא מחיותא דעכו"ם כולהון צריכין לאפוקי לריאה לבראי דכי נמי בדקה טבתא מגואי ולא הוי סרכא איכא ספי' אחרינא כגון דיבשה או דלא אהדר לה זיקא לכולא ריאה והוי לה חסרה א"נ נימוקה או מוגלא הלכך צריכה להנפיקה ומבדקה בנפיחה ואי לא עביד הכי ספק טרפה היא ואסור למיכל מן ההיא בשרא עכ"ל ה"ג עכ"ל הרי להדיא דס"ל דאף משאר טריפות צריך לבדוק ולא ראו הפרמ"ג והפלתי והאמרי בינה ו' האו"ז בשם בה"ג אלו ועי' בעה"ב ס"ק א' מ"ש והאריך בזה ועי' עוד בפרמ"ג בש"ד ס"ק ג' שכ' דמיעוט המצוי לא הוי רק ורבנן והשיג על מי שאו' דהוי ד"ת ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ו' ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' י"ד ט"ו מ"ש והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

(ב) לבדוק. עי' בכנה"ג לעיל סי' כ"ט שכ' בשם בדיקות כו' הטעם דאין מברכין על הבדיקה משום מצות ל"ת ואין מברכין על הלאוין כו' וכ"כ באו"ה כלל נ"ח דין ק"ד וז"ל ומה שמברכין על הטבילה ולא על הנעלה היינו משום שהטבילה היא מ"ע והגעלה מצות ל"ח שלא לאכול נבילות והוי כניקור גיד וחלב שאין מברכין עליו מלבד לאו דעריות שמברכין עליו אגב עשה דקידושין עכ"ל הרי שס"ל להדיא דאין מברכין על הלאוין אך קשה על זה מטבילת נדה דמברכת הא התם הוא ג"כ תיקון הלאו דנדה דהא קי"ל לקמן סי' קצ"ז דטבילה בזמנה לאו מצוה היא וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ב' שהק' כן על הבדיקות כו' הנ"ל והאריך בזה ליישב דאמאי אין מברכין על הבדיקה ועי' בר"א ס"ק י"ט ובמא"ע שורש א' ענף ב' ס"ק י"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) וחי'. מלשון זה מבואר דבעוף א"צ לבדוק וכן מבואר מד' הרמב"ם פי"א מהל' שתי' הל' י"ב וביבין שמועה שחיבר הרשב"ץ אבל אם נמצא בה סרכא טרפה ועי' בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' מ"ש ע"ד הכנה"ג ס"ק א' בזה וכ' דבנסרכה לצלעות הסכימו להקל כי הצלעות הם חזקים ומגינות עלי' עכ"ד

סעיף ב (ד) בהג"ה ויש מחמירין, עי' ש"ך ס"ק ח' שכ' דבדיקת הריאה אינו אלא מדרבנן כו' ולפ"ד מיושב קושי' הפלתי לקמן סי' נ"ח ס"ק ה' שהק' דאיך אפשר לשחוט בהמה של קדשים דהא צריך לבדוק ריאה דהוא מיעוטי דשכיחי והא א"א במקדש לבדוק משום הקריבהו נא לפחתך ע"כ קושי' ולפ"ד הש"ך הנ"ל מיושב קושי' זו כיון דבדיקת הריאה אינו אלא מדרבנן לא שייך בזה לפסול משום הקריבהו נא לפחתך ועי' באמרי בינה סי' ה' מ"ש והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ובד"ח מ"ש והאריכו בזה ומ"ש על הפלתי ס"ק ב' ועל הלב"ש ס"ק כ"א ועי' באמרי בינה שם סי' ד' מ"ש על הפלתי והאריך בזה ועי' בחוי"ק ס"ק א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ד (ה) של"כ טרפה. עי' ש"ך ס"ק י' שהביא ד' הב"י שהעתיק דאונא חברתה סותמת והשיג עליו בזה דכבר דתו התוס' שם ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' ובמקמ"ח מ"ש ליישב ד' הב"י וכ' עוד במקמ"ח דהא דאמרי' אין סרכא בלא נקב לא הוי ודאי אלא יש סרכא בלא נקב ויש סרכא בנקב כו' והאריך בזה והביא עפ"ז סמך למנהגן בענין מיעוך ומשמוש כו' עוד הביא סמך למנהג מסוף ביצה דקא' הגמ' משום סרכא דמשכי' מפי' הרי"ף והרמב"ם בפי' המשנה והש"ך בשם אביו כו' ועי' בביאורי הגר"א ס"ק כ"ה שכ' נמי כן ולא הביא המקמ"ח ד' הביאורי הגר"א ועי' בס' עין יצחק חיו"ד סי' ט' מ"ש והאריך בזה ועי' בד"ת מ"ש סמך להמנהג והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בפרמ"ג בפתיחה ובספרו ראש יוסף בתולין מ"ו ב' ובלב ארי' שם ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' ט"ו ובעין יצחק שם ובבנין עולם חיו"ד סי' י"ז מ"ש אי סרכא הוי ודאי טרפה או רק ס' טרפה ומ"ש לבאר שיטת הפוס' והאריכו בזה ועי' בפלתי ס"ק ד' ובחוי"ק ס"ק ב' מ"ש הנפ"מ שבין הני דיעות ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ובגיה"ק ס"ק ג' מ"ש והאריכו בזה ועי' בס' ראש יוסף בפתיחה שני' מ"ש לבאר ד' הפוסקים בזה ומ"ש הנפ"מ שביניהם והאריך הרבה בזה יעוש"ה: