יד אליעזר חלק א ח

אשכחן לרבנן דפליגי עלי' בהא עכ"ל וכ"כ הרמב"ן שם כד' הרא"ש אלו ועי' בחידושי הרשב"א תולין י"ב א' ד"ה ה"נ שכ' וז"ל ומיהו ה"מ היכא דמיעוטא ורובא תרווייהו תלו במעשה וכ"ש ברובא דלא תלי במעשה ומיעוטא דתלי במעשה אבל ברובא דתלי במעשה ומיעוט לא תלי במעשה שבקי' רובא דתלי במעשה וכדתנן בבכורות כ"ו ופריק לה רבינא כי אזלי' בת"ר ה"מ ברובא דלא תלי במעשה אבל ברובא דתלי במעשה לא כו' ומלתא דהויא ממילא שכיחא טפי מרובא דתלי במעשה עכ"ל הרי דס"ל דהל' כרבינא דברובא דתליא במעשה ל"א בתר רובא ועי' בר"ן בחולין שם שכ' נמי כד' הרשב"א הנ"ל דהל' כרבינא דברובא דתלי במעשה ל"א בת"ר וכ"כ הרמב"ן במלחמות בקידושין נ' ב' בסוגיא דסבלונות שכ' וז"ל ועוד דהאי רובא דאמרי' דלמא קדיש רובא גרוע הוא דהא תלי במעשה ול"א בת"ר דתלי במעשה כדמסיק רבינא בבכורות עכ"ל הרי דס"ל נמי דהל' כרבינא דברובא דתלי במעשה ל"א בת"ר ועי' בראש יוסף תולין י"ב א' שכ' לחקור אם מה"ת ל"א בת"ר ברובא דתליא במעשה או מדרבנן ל"א בת"ר אבל מה"ת אזלי' בת"ר אף ברובא דתליא במעשה כו' ובאמת מד' הרשב"א תולין ט' א' ד"ה מר סבר משמע דמדרבנן הוא אבל מה"ת אזלי' בח"ר אף ברובא דתליא במעשה שכ' וז"ל דרוב הפעמים רובן של סימנים נשחטים בשחיטת מומחה אבל באיסור דרובא דתלי במעשה ומיעוטא דאין תלי במעשה הוא ובכי הא ל"א בת"ר כו' מש"ה אוקמי' רבנן בחזקת אי' הראשונה עכ"ל ומשמע מדבריו דס"ל דהא דל"א בת"ר ברובא דתליא במעשה מדרבנן הוא וכן ראיתי בראש יוסף שם ט' א' ד"ה ואסור שהוכיח כן מד' הרשב"א אלו ועי' בבינת אדם שער רוב וחזקה סי' ד' שכ' נמי להוכיח כן מד' הרשב"א הנ"ל דס"ל דמדרבנן הוא דלא אזלי' בת"ר דתליא במעשה כו' והאריך בזה ועי' בפ"י בכתובות כ"ג א' ד"ה מאן דמתני שכ' בפשיטות דרובא דתליא במעשה לא הוי רובא מדאורייתא דכ' שם דרוב עכו"ם פרוצים בעריות לא הוי רוב גמור דמדאורייתא לא הוי רובא דהוי רובא דתליא במעשה ואף שהתוס' כ' דתשמיש לא הוי תליא במעשה היינו דוקא בתשמיש איש ואשתו שהוא מצוי ואמרי' בעלמא רוב ומצוי ליכא למ"ד אבל ביאת זנות ודאי מקרי רובא דתליא במעשה ולא הוי רובא אלא דמדרבנן עשאוהו כרוב עכ"ד וכ"כ בקו"א שם אות ע"ט ולא ראה ד' הרשב"א הנ"ל דמוכח מדבריו דס"ל דמדרבנן הוא דלא אזלי' בת"ר דתליא במעשה וכמ"ש הר"י והבינת אדם בד' הרשב"א הנ"ל ועי' בשבת י"ג א' כ"ג א' ובכתובות כ"ד א' ובגיטין ס"א א' דרוב ע"ה מעשרין הן והא הוי רובא דתליא במעשה וכן הק' במלא הרועים בענין רובא דתליא במעשה אות י' י"א י"ב והאריך בזה ליישב וכן הק' בהמקנה קידושין נ' ב' ד"ה מקדשי ולפ"ד הרשב"א הנ"ל ניחא דמה"ת הוי שפיר רובא אף דתליא במעשה ומש"ה שפיר אמרי' דרוב ע"ה מעשרין הם ומדרבנן החמירו בדמאי דלא אזלי' בת"ר וכ"כ בבינת אדם שם ליישב כן בהא דדמאי ועי' בגינת וורדים כלל ס"ב שהק' נמי קושי' זו מהא דדמאי וכ' ליישב דאם נאמר דלא הוי אלא מדרבנן א"ש ולא הביא ד' הרשב"א הנ"ל דס"ל דלא הוי אלא מדרבנן ועוד כ' ליישב דאם נאמר דבמיעוטא דמיעוטא אף שהרוב תלוי במעשה אפי"ה הוי רוב גמור א"ש עכ"ד ועי' בערוגות הבושם ס"ק ב' שהק' נמי מהא דדמאי הנ"ל וכ' ליישב דהא דלא אזלי' בת"ר דתליא במעשה אינו אלא מדרבנן כו' ולא ראה ד' הב"א והגינת וורדים הנ"ל שכבר הקדימו בזה וגם הוא לא הביא ד' הרשב"א הנ"ל דס"ל דלא הוי אלא מדרבנן ובד' הרשב"א הנ"ל מיושב נמי עוד קושי' המקנה שם מפסחים ד' א' דאמרי' חזקתו בדוק והא הוי חזקה דתליא במעשה לכן הק' הפ"י בפסחים שם ועוד הק' שמקנה שם על הט"ז ביו"ד סי' ס"ט שכ' באשה ששכחה אי מלחה קודם הבישול דסמכי' על רוב נשים מולחות קודם הבישול והא הוי רובא דתליא במעשה וכן הק' בבינת אדם שם סי' ה' ולפ"ד הרשב"א הנ"ל ניחא דמה"ת רובא דתליא במעשה הוי רובא רק מדרבנן לא הוי רובא והתם בבדיקת חמץ לא הוי רק מדרבנן דמה"ת בביטול בעלמא סני וכן בהא דהט"ז הנ"ל לא הוי רק מדרבנן דדם שבישלו אינו רק מדרבנן מש"ה אמרי' רובא אף דתליא במעשה ולק"מ קושי' הנ"ל וכן ראיתי בגינת וורדים כלל ס"א שהק' נמי קושי' הנ"ל מהא דפסחים וכ' ליישב משום דרובא דתליא במעשה מדרבנן לא הוי רובא והתם בבדיקת חמץ לא הוי רק מדרבנן ועוד כ' ליישב דהתם הוי מיעוטא דמיעוטא ועי' בנחל איתן פ"ו מהל' ברכות הל' ט"ו שכ' נמי ליישב קושי' הנ"ל מהא דחזקתו בדוק ומד' הט"ז הנ"ל משום דבדיקת חמץ לא הוי רק מדרבנן וכן דם שבישלו הוא מדרבנן והאריך בזה וגם הוא לא הביא ד' הרשב"א הנ"ל ועי' בס' המנוחה פ"ב מהל' חו"מ הל' י"ז בבית מנוחה שם שכ' נמי ליישב כן קושי' המקנה הנ"ל והביא ד' הראש יוסף והביא ראי' להראש יוסף הנ"ל מקושי' מהרי"ט אלגזי פ"ג דבכורות כ"ו והאריך בזה וגם הוא לא הביא ד' הרשב"א הנ"ל דס"ל כן דלא הוי אלא מדרבנן ועי"ש עוד מ"ש ליישב קושי' הנ"ל מהא דרוב ע"ה מעשרין הן כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בערוגות הבושם מ"ש ליישב בזה הקושי' מריש גיטין דאמרי' רוב בקיאין הן אף דהוי רובא דתליא במעשה משום דלא הוי אלא מדרבנן ומדרבנן באמת מחמירין בזה ועוד הק' שם מהא דרוב תינוקת מטפחין ובאמת לק"מ לפמ"ש התוס' בבכורות שם ד"ה רבינא וביבמות קי"ט א' ד"ה ר"מ לתי' הב' שם דלגבי אדם אין חשוב תלי במעשה אלא ממילא הוא בא שאדם נזקק לאשתו אבל בבהמה לפעמים צריך להרביע ולהכניס כמכחול בשופפרת וא"כ ניחא הא דרוב תינוקת מטפחין דהתם נמי הוי מידי דממילא דכן הוקבע בטבע של תינוקת לטפח בעיסה לפי' ר"ת שם וכן לפירש"י שם לטפח בשרצים וכן ראיתי בנודע בשערים ח"א בסוף הס' בכללי רובא וחזקה אות מ' ובטוב טעם ודעת מהדו"ק סי' קפ"ה שכ"כ ליישב קושי' זו עפ"ד התוס' הנ"ל ועי' בהמקנה שם שהק' נמי קושי' זו וכ' דמזה מוכח כד' התוס' הנ"ל דדוקא גבי בהמה אמרי' דתליא במעשה ולא בדבר הרגיל באדם וכ' עוד הוכחות לזה מכת הקושי' דרוב ע"ה מעשרין הן הנ"ל ומקושי' דחזקתו בדוק הנ"ל ומד' הט"ז דסי' ס"ט הנ"ל ומפ"ז השיג על הרמב"ן בקידושין שם גבי רובא מקדשי כו' שכ' דהוי רובא דתליא במעשה כו' והיינו דלא כהנודע בשערים והטוב טו"ד הנ"ל בכונת התוס' דלפ"ד בכונת התוס' עדיין אינו מיושב הקושי' מהא דרוב ע"ה מעשרין הן ומהא דחזקתו בדוק ומהא דד' הט"ז דסי' ס"ט הנ"ל עפ"ד התוס' הנ"ל ועי' בראש יוסף שם ט' א' שהק' על הרשב"א הנ"ל מהא דפסקי' לקמן סי' ש"א סעי' א' דהלוקח בהמה מן הנכרי ה"ז ספק בכור אפי' אמר הנכרי מסלפ"ת שבכרה לא מהני ואמאי כו' כיון דמדרבנן לא מהני רובא דתליא במעשה אבל מה"ת מהני ואמאי לא מהימן נכרי מסלפ"ת בדבר דרבנן כו' משא"כ להפוס' דנאמן אף בשאר אי' דרבנן קשה ע"כ קושי' והניח בקושי' וצ"ל דהרשב"א הנ"ל ס"ל דנכרי מסלפ"ת א"נ אף באי' דרבנן או אפשר דהרשב"א הנ"ל ס"ל דמש"ה א"נ הנכרי די"ל דלהשביח מקחו אמר כן ועי' בשערי תורה ח"ג כלל ט"ו פרט א' מ"ש ליישב קושי' הרא"י הנ"ל ומ"ש בד' הרשב"א הנ"ל ומ"ש להשיג ע"ד המקנה הנ"ל והאריך בזה וכ' לבסוף דמד' הרמב"ן במלחמות בקידושין הנ"ל משמע דס"ל דרובא דתליא במעשה מדאורייתא לא הוי רובא וכ' דכן משמע מד' הש"ך לקמן סי' שט"ז ס"ק ב' ובט"ז שם ס"ק ד' ומ"ש בפרט ד' שם יעוש"ה וכ"כ בבינת אדם שם דמד' הרמב"ן הנ"ל משמע דס"ל דלא הוי רובא מדאורייתא כו' והאריך בזה ועי' בתשובת רע"א סי' קס"ב שכ' דהתוס' בחולין ט' והרשב"א הנ"ל