יד אליעזר חלק א ז

חיים שם ובעצי לבונה בפתיחה ובשערי שמחה שער ז' סי' ץ' ובס' עונג יו"ט חיו"ד סי' נ"ג ובטוב טעם ודעת מהדו"ק הל' שחיטה סי' ב' וסי' ה' מ"ש ע"ד הפלתי והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג שהק' לר"מ דאית לי' בחולין ק"ב א' דאמה"ח אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד לא בחי' ועוף א"כ מאי פריך הגמ' בחולין פ"ו א' ל"ל למימר רוב מעשיהן מקולקלין אפי' מיעוטא נמי דסמיך מיעוטא לחזקה כו' והא בכיסוי הדם דאינו נוהג אלא בחי' ועוף ליכא חזקה כלל דמחיים הווין שרין לגמרי דאמה"ח לית בהו וזבחת לא הוי ציווי כ"א תיקון הלאו של אמה"ח ובחי' ועוף ליכא בהן אמה"ח וכדאמרי' לר"מ ע"כ קושי' ודחק בזה ליישב דילפי' מהיקשא כו' דאיכא איסורא בעלמא אף דליכא עשה או לאו דאמה"ח ועי' בחוסן ישועות בחולין שם ל"ז א' שכ' ליישב זה דאף הריצב"א ס"ל דהוי עשה אך מ"מ אם לא שחט אין הבשר אסיר בעשה כמו מ"ע דכיסוי כו' והשיג על הפרמ"ג והביא ראי' להריצב"א מהא דשחיטת עכו"ם נבילה כו' והאריך בזה ועי' בראש אפרים בסיף הס' בשו"ת סי' א' מה שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בעונג יו"ט שם סי' ע' שהוכיח מזה שיטת רש"י בחולין ט' א' ד"ה בהמה דס"ל דהא דאמרי' שם בחזקת אי' עומדת היינו בחזקת אי' אמה"ח כו' והאריך בזה ובאמת דאף לשיטת התוס' בשבועות ובביצה הנ"ל דס"ל בח"א הייני בח"א שאינו זבות נמי ניחא לפ"ד החוסן ישועות הנ"ל ואף לפ"ד הפרמ"ג דס"ל בדעת הריצב"א דוזבחת לא הוי, עשה מ"מ יש ליישב קושי' הפרמ"ג אף לשיטת התוס' הנ"ל וכמ"ש בשערי שמחה שער ו' סי' י' דבלא שחיטה ונחירה אסור אמה"ח ובשמה"ח מחמת אי' טרפה כו' וטרפה ודאי הוי אף בעוף וכמבואר במתני' אלו טריפות בעוף כו' ולכן לר"מ בעי שחיטה להתיר אי' דטרפה כו' והאריך בזה וגם בלא"ה ניחא קושי' הפרמ"ג הנ"ל וכמ"ש בהגהות מצפה איתן בחולין שם דהתם קאי אליבא דר"י ולר"י איכא אי' דבשמה"ח גם לר"מ דהא טעמא דר"מ דכתיב וזבחת כו' דסמוך לקרא דל"ת הנפש עם הבשר וקרא זה לא איירי לדידי' אלא באמה"ח ולא בבשמה"ח אלא נפ"ל מובשר בשדה טרפה והתם בכל מיני בשר איירי וא"כ א"ש הא דכאן דמ"מ אי' חזקה לאי' דבשר עכ"ד ועי' במנחת אהרן בסנהדרין נ"ט א' ד"ה ת"ר שכ' נמי כן ליישב קושי' הפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה וכעת ראיתי בחידושי רע"א לקמן סי' כ"ז שכ' נמי כן ליישב קושי' הפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה וא"כ ממילא דאין להוכיח מזה שיטת רש"י וכהעונג יו"ט אלא דשפיר ניחא אף לפי שיטת התוס' וכמ"ש השערי שמחה והחידושי רע"א והמנחת אהרן והמצפה איתן ומיושב שפיר קושי' הפרמ"ג הנ"ל, ולענין ב"נ אי נצטוו על הנחירה עי' בתוס' חולין צ"א א' ד"ה כמאן דס"ל בתי' הב' דנצטוו על הנחירה שכ' וז"ל א"נ פרע להם בית השחיטה היינו נתירה דנצטוו על הנחירה עכ"ל ועי' בראש יוסף שם שתמה על התוס' דלא מצינו בשום מקום שיהי' ב"נ מצווין על הנחירה כו' וכ' ליישב עפ"ד חידושי הרשב"א שם ובאמת מבואר להדיא בקרא דברים י"ד פ' כ"א לנר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וכן ראיתי בברית אברהם חיו"ד סי' נ"א שהק' כן על התוס' הנ"ל והאריך בזה וכן הק' בהגהות הרש"ש שם ולא ראה שכבר הקדימו הברית אברהם בקושי' זו ועי' בערוגות הבושם בפתיחה ובתשובות בית אפרים בהקדמה על יו"ד ובשערי שמחה שער ז' סי' ו' ובס' רביד הזהב פ' אחרי ד"ה ושפך ובפ' ראה ד"ה וזבחת מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) אפי' נשים. כן הוכיחו התוס' בריש חולין דלא כהלכות א"י מהא דתנן בפ' כל הפסולין כו' וקא' לשון דיעבד משום טמא במוקדשים ולא אמר משום נשים ש"מ דנשים אפי' לכחחלה ועי' בפלתי ס"ק ב' ובישועות יעקב ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ב' ובדעת קדושים ס"ק ח' ובגידולי הקדש שם ס"ק ו' ובעצי לבונה ובערוגות הבושם ס"ק א' ובפ"י בחולין שם ובראש יוסף שם ובנחלת עזריאל שם ובצל"ח שם ובלב ארי' שם ובחתם סופר שם ובחידושי הרי"מ שם ובבית דוד בסוף הס' בחידושיו לחולין שם ובבית שמואל אחרון חיו"ד סי' א' ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' א' ובפרדס דוד פ' נשא מ"ש ליישב ד' הל' א"י והאריכו בזה ועי' במקום שמואל בחידושי דינים ליו"ד מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז בדין ע"א נאמן באיסורין מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה והערוגות הבושם שם כ' ליישב עפ"ד הרמב"ם דס"ק הקודם דשחיטה הוי מ"ע וכיון דאסור לשחוט בשבח ויה"כ א"כ הוי מ"ע שהזמן גרמא כו' ולא שייכי נשים במ"ע זאת כו' והאריך בזה ועי' בספרו שם ארי' חיו"ד סי' י"ד וסי' ל"ז מ"ש והאריך בזה והישוי"ע שם כ' דהיכא דאתחזק איסורא דצריך ב' עדים דומה לעדות ממון דצריך שיהי' נאמנים בדיבור ול"מ להאמינם בתורת חזקה וכמ"ש הרמב"ן בב"ב צ"ב לענין מגו כו' הנה הוא כ' בפשיטות שדומה לעדות ממון ובדעת קדושים ס"ק ב' נסתפק בזה היכא דאתחזק אי' אי צריך שלא יהי' קרובים זה לזה כדין עדות ממון כו' ועי' בגידולי הקדש שם ס"ק ב' מ"ש בזה ועי' בב"י שהביא ד' הכל בו שכ' בשם ר"י דנשים שוחטות לעצמן ומשמע דלאחרים לא ותמה הב"י דמה חילוק יש בין שוחט לעצמו לשוחט לאחרים דכ"כ צריך הכשר לזה כמו לזה כו' ועי' בישוי"ע שם ובס"ק ב' ובערוגות הבושם שם ובתורת יקותיאל ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה ועי' בספרי שם מ"ש ליישב ד' הכל בו הנ"ל בדברים נכונים והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בפרמ"ג במשב"ז ס"ק א' מ"ש לענין ע"א אי נאמן נגד הרוב והניח בצ"ע ועי' בדעת קדושים ס"ק י"ג שהשיג על הפרמ"ג וכ' דעא"נ נגד הרוב והביא ראי' מנדה כ"ו והאריך בזה ועי' בגידולי הקרש שם ס"ק י"ג מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג ובס"ק י"ד מ"ש בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ט' שכ' בפשיטות דעא"נ נגד הרוב ועי' במקור מים חיים מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ג ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג והארכתי בזה והעליתי דברובא דאיתא קמן עא"נ וברובא דליתא קמן אין ע"א נאמן

יעוש"ה

(ג) ועבדים. עי' ט"ז ס"ק ב' וש"ך ס"ק ב' מ"ש ע"ד הטור שכ' משוחררים ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' ובמקום שמואל ובמראות הצובאות דיני עיגונא ס"ק י"ג ובעמודי אור חיו"ד סי' מ"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) שרוב כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ד' שהביא ד' הרא"ש והרשב"א במשמרת הבית וד' הרא"ה בב"ה שם מ"ש ליישב דאמאי לא אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה כו' ועי' במקמ"ח בפתיחה ובעצי לבונה ובערוגות הבושם ס"ק ח' מ"ש בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש בענין זה דסמוך מיעוטא לחזקה והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ו' ובשערי תורה ח"ג כלל י"ח פרט ו' מ"ש לענין סמוך מיעוטא למיעוטא והאריכו בזה ועי' בספרי שם מ"ש לענין סמוך מיעוטא למיעוטא והארכתי בזה יעוש"ה

(ה) הרגילין לשחוט כו עי' ש"ך ס"ק ד' שכ' דבחו"מ סי' ש"ו סעי' ז' מבואר גבי טבת אומן שקלקל דצריך להביא ראי' שהוא מומחה ול"א בכה"ג רוב המצויין כו' ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ד' שהק' דהא הוה מיעוטא דמיעוטא כו' ועוד אמאי מוציאין מטבת ע"כ קושי' והניח בצ"ע ועי' בעצי לבונה ובתרומת הכרי סי' ש"ו שם ובס' נחל יצחק סו' כ"ה ס"ק א' מ"ש בזה ועי' בספרי דחשק אליעזר בכללי תפיסה סי' ו' מ"ש בזה יעוש"ה

(ו) בחזקת מומחין. הנה בבכורות כ' א' מתרץ רבינא אפי' תימא רבנן כי אזלי רבנן כתר רובא ברובא דלא תליא במעשה אבל ברובא דחליא במעשה לא והרא"ש שם הביא הא דרבינא וכ' וז"ל וקי"ל בהא כר"י דלא אשכחן