יד אליעזר חלק א עה

לגבה לא הוי אורתא והוי יתר וכנטול דמי וטרפה כו' והאריך בזה יעוש"ה

(יד) להכשיר יתרת כו'. עי' בד"ח שכ' דדוקא היכא דעומדת למעלה במקום דרי דאוני בכה"ג הוא דאיכא מנהגא להכשיר אבל שלא במקום דרי דאוני למטה בהא לכ"ע טרפה אף ביתרת מקמא וכ' שכ"כ הב"ח בשם מהרש"ל וכ' שכן מוכח נמי מד' הרי"ף שיש שינוי בד' הרי"ף מד' הגמ' דברי"ף כ' אהך דלית הלכתא כרבא ביתרת אלא אי משכחת יתר כשרה וה"מ דקיימי בדרי דאוני וה"מ מגווה אבל אגבה כו' וכ' דכן נמי משמע מד' הרמ"א כו' וגם כ' דזהו מקור בש"ס לד' מהרי"ו שס"ל כן בפירוש לחלק בהכי כו' וגם כ' דלפי גרסת הרי"ף ניחא דאף דמכשירין יתרת מקמא אפי"ה מטרפינן ב' ורדות כו' והאריך הרבה בזה וכ"פ בתורה אור ס"ק י"ג דשלא בדרי דאוני אף יתרת מקמא טרפה ועי' בס' מנחת הזבח כלל א' בעשרון ס"ק ו' מ"ש לחזק ד' הד"ח והביא שכן מצא בסיף ס' מא"ע בהגהות מהגאון ר' צבי תן טוב שכ' נמי כהד"ח והאריך בזה ועי' בעצי לבונה שהביא ד' הד"ח הנ"ל בשם מורה א' והשיג עליו והאריך בזה ופ' דאף שלא בדרי דאוני כשר יתרת מקמא וכהתב"ש וכ"פ במא"ע שם שורש ב' ענף ב' דאף שלא בדרי דאוני כשר יתמ"ק וכן משמע מד' האו"ז כהתב"ש ולא כהר"ח הנ"ל שכ' בהל' טריפות וז"ל ושאלנו לגאונים לענין אונא יתירה דקא' ה"ד מקמא וה"ד מגבה והשיבו מגבה ע"ג הריאה מלעיל מקמא מלפנים ל"ש אגב אוני ל"ש אגב אומי אפי' כט"ד טרפה עכ"ל ומשמע דמקמא דומיא דמגבה דל"ש אוני ול"ש אומי דהא קאי על הא דקא' אבל מגבה ומשמע דאף באומי כשר יתרת נוקמא ודלא כהד"ת הנ"ל וכן עיקר לדינא דאף שלא בדרי דאוני כשר יתרת נוקמא

סעיף ה (יד) הפיצול נופל. עי' בפר"ח סעי' ס"ד שכ' דאם נתפצלה האונא בעובי ונראה לעין שאין זה יתרת פיצול מגוף האונא כמו שנ' לפעמים באונא ארו"ע שהבשר הבולט בה נוקמא כמו הר הוא מתפצל ממנה קצת ואין לה תואר ארו"ע כראוי וכשמצרפין לה הפיצול אז חוזר עלי' תוארה כראוי לה אע"פ שאין שם גומא יש להטריף ואם אין נ' לעין שהוא פיצול ויש לתלות שהוא יתר כו' כיון שאין גומא תחתיו תולין לומר שאינו פיצול רק יתרת מקמא שמכשירין כו', עכ"ד ועי' בראש אפרים שם ס"ק פ"א שהביא ד' דודו הגאון ר' סענדר שכ' בתשובה להטריף בזה אע"פ שאין שם גומא וקרא תגר על השוחטים שהכשירו בזה וקראו לזה שם נחלק לשנים ואין לו דין פיצול הואיל ואין לה גומא כו' והאריך בזה להטריף וכמ"ש בפנים בפר"ת הנ"ל וכ"כ עוד בספרו בית אפרים חיו"ד סי' ז' ת' י' להטריף בכה"ג והביא חשובות פרי תבואה סי' ל' וסי' ע"ז שסותר את ד"ע והשיג עליו והביא ד' דודו הגאון ר' סענדר הנ"ל והאריך הרבה בזה להטריף היכא דניכר מעניינו שהוא פיצול ואף שאין גומא יעוש"ה והשוחטים שהביא הגאון ר' סענדר הנ"ל שהכשירו הוא הבעל זבת שמואל שכ' להכשיר בכה"ג היכא דהשורש של הפיצול עב וחזק ועומד על חוד ארו"ע והולך ברוחב של ארוכה עד החצי' וזה א"י להתפרק מחמת שהשורש חזק שהוא עב למטה כו' וכ' שכן הסכימו הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק ליסא וב"ד עמו והכשיר שם אף שיש בו כיס ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ל"ז שכ' להסתפק היכא דמושרש יפה אף שיש גומא תחתיו אפי"ה אין סופו להתפרק והניח בצ"ע ומד' הז"ש הנ"ל משמע דס"ל בפשיטות להכשיר אף ביש גומא תחתיו ועי' במא"ע שורש ב' ענף ג' אות ה' שהביא ד' הז"ש הנ"ל והשיג עליו והאריך בזה ופ' דלא כהז"ש ופ' שם בפנים בדין ג' דאף אם הוא מושרשת יפה והוא עב וחזק אפי"ה טרפה והיינו כהב"א והגאון ר' סענדר הנ"ל שהשיגו על הז"ש הנ"ל ועי"ש עוד בראש אפרים ס"ק פ' מה שהשיג על הז"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' במאיר נתיבים סי' מ"א שכ' דהיכא דאין גומא תחתיו ונחלקה לשנים בין באורך בין ברוחב בין בעובי אין להחשיבו לפיצול אלא לנחלק כל שהרואה יראה לעינים שהוא דומה לתמונת נחלק כו' והאריך בזה והובא דבריו בלב"ש סעיף כ"ב בהג"ה והוא דלא כהב"א והגאון ר' סענדר הנ"ל ועי' ביד אפרים שהביא ד' המאיר נתיבים הנ"ל והשיג עליו והיינו כפי שיטתו בראש אפרים הנ"ל ועי' במים חיים חיו"ד סי' ו' שהביא ד' המאיר נתיבים והראש אפרים והגאון ר' סענדר הנ"ל והשיג עליהם וכ' דהעיקר כהמאיר נתיבים הנ"ל דדינו דפיצול היינו כשיש גומא תחתיו דכן משמע מד' הש"ך בס"ק ל"ז כו' דעיקר פיצול הוא כשיש גומא תחתיו וטעם הדבר דלדעת הרמב"ם דמטריף חסרון מבחוץ ממילא הבהמה טרפה מחמת הגומא ואפי' לדידן דקי"ל דלא כהרמב"ם מ"מ בודאי דהגומא ריעותא מקרי והמקום תלוש ולכך הפיצול העומד שם בהגומא אין שורשה חזק כו' וסופו שתפול ותתפרק ובזה נדחה נמי ד' הפרמ"ג ס"ק ל"ז כו' דכיון דיש גומא תחת הפיצול מה בכך דמושרש יפה כיון דהמקום חלוש כו' בודאי דשורש של הפיצול העומד שם על הגומא אינו חוזר וסופו להתפרק כו' ולפ"ז אם תתפצל האונא בעוביו ואצל האונא אין גומא וא"כ יכול להיות שהשורש חזק אף שהוא פיצול ואינו אפי' תרתי לריעותא וכשרה וגם לענין עיקר הדין כיון דכל הדין דפיצול מקמא אינו לא ברי"ף ורמב"ם ורא"ש רק מן מצא כתוב וא"כ למה לא נסמוך על המאיר נתיבים שהביא הלב"ש דבריו ואינו חולק עליו גם הב"א בעצמו הביא שהרב דק"ק אמשטרדם הורה כד' השוחטים הנ"ל גם פשטות לשון התב"ש מורה כהמ"נ כו' עכ"ד ומ"ש דכיון דכל הדין דפיצול מקמא הוא רק מן מצא כתוב למה לא נסמוך על המ"נ כו' יש לדחות וכמ"ש בתשובות ב"א שם כי לילי שהמציאו היתר בדין פיצול מגבה קרוב הדבר שהיינו מטריפין מלבד טעם היתרת אלא מחמת שהרי לפנינו שינוי בריאה זו להיות מפורד מה שדרכו להיות מחובר והיינו חוששים שמא איזו חולי גרם שנתחלקה האונא ושוב קרם עליו עור מלמעלה והוי קרום מחמת מכה כו' רק האחרונים הוציאו מסברתם להכשיר בזה דגם כה"ג רביתי' הוא שיתפצל וינוח בגומא שתחתיו והם אמרו דמקמא שאין לו מקום תחתיו לנוח בו סופו להתפרק כו' וא"כ כל שאינו יתרת ממש דל"ל עליו דאורחא בהכי אנן מאיזה טעם נכשיר עכ"ד ועי' בפלתי ס"ק ד' שכ' דפיצול מקמא הוי אי' תורה אך התוי"ק ס"ק ג' כ' דדין זה דפיצול מקמא אינו לא בש"ס ולא בפוס' ראשונים רק מהאחרונים כו' והיינו כהמים חיים הנ"ל ומ"מ בעיקר הדין ס"ל להמ"ח כהמ"נ ולא כהב"א והגאון ר' סענדר הנ"ל ועי' בעצי לבונה דיני תרתי לריעותא אות קמ"ג שכ' נמי כהמ"נ ולא כהב"א והגאון ר' סענדר הנ"ל והאריך בזה וכ' דלכאורה י"ל דלא פליגי אהדדי דהמ"נ מיירי דאחר הנפילה הי' מחובר ומהודק יחד דאז לא הוי פיצול כלל אף להב"א להכי קרא שמו נחלק ומתיר בהפ"מ אך ז"א דכפי הנ' מד' המ"נ שם הוא מתיר בזה אף דיש לה כיס בפ"ע כו' ולהב"א הנ"ל דיש לה כים בפ"ע טרפה לכ"ע דמזה מוכת דהוי פיצול ממש כו' וסופו להתפרק וקשה להקל נגד הנך גאונים שמביא שם בתשובה להטריף בזה וצ"ע רק באין לה כים יש להקל בהפ"מ בעובדא הנ"ל באם שאחר הנפיחה הוא מהודק התחתון להעליון או שנחלק מראשו לשנים ולא באמצע עכ"ד הרי דפ' נמי כהמ"נ הנ"ל ולא כהב"א והגאון ר' סענדר והיינו כהמ"ח והתשובה במ"ח שם הוא להבעל עצי לבונה ועי' בערוגות הבושם בסוף הס' בקונטרס התשובות לסי' ל"ו שכ' דנהגו להכשיר בנחלק עפ"ד המ"נ והלב"ש ולא כהב"א וא"כ לענין דינא נ' עיקר דיש להכשיר בהפ"מ באין גומא תחתיו כל שמראהו דומה לתמונת נחלק וכהמ"נ והלב"ש והמ"ח והעצי לבונה והערוגות הבושם הנ"ל ועי' בדע"ק ס"ק ט"ו ט"ז