יד אליעזר חלק א סג

מס' מד' הרמב"ם פ"ט מהל' מלכים שכ' דבני קטורה חייבים ומ"ש הנו"ב דכאשר זמם ל"ש לגבי ב"נ חולק עליו הנח"י הנ"ל וס"ל דכאשר זמם שייך בב"נ ועי' במנחת חינוך מצוה ב' אות ג' מ"ש להשיג על הנו"ב בכונת הש"א ומיישב קושי' הש"א והאריך בזה ובמצוה ל"ז שם אות ג' כ' דכאשר זמם ל"ש בב"נ וכהנו"ב הנ"ל ובמצוה ע"ח שם האריך אי אמרי' לגבי ב"נ דאזלי' בת"ר יעוש"ה ואין כאן עמ"ל בזה וא"כ לפ"ד הערוגות הבושם הנ"ל תליא בדין זה אי אזלי' בת"ר וחזקה בב"נ או לאו ועי"ש עוד בערוגות הבושם מ"ש על הפרמ"ג שכ' דגם בתערובות חד בחד ואקבע אי' ג"כ י"ל דשרי לב"נ במילה כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בסי' ס"ב ובס' ברית יעקב חאו"ח סי' כ"א מ"ש והאריכו בזה ומ"ש הערוגות הבושם הנ"ל ללמד זכות במה שמוכרים הב"מ לעכו"ם כו' משום דרוב הקלקולים בשחי' הוי רק מס' כו' כ"כ הטוב טו"ד שם והאריך בזה ולפ"ד הטוב טו"ד לא תליא זה בדין אי אזלי' בת"ר וחזקה בב"נ וי"ל דאף אי נימא דאזלי' בת"ר וחזקה בב"נ אפי"ה מותר למכור הב"מ לעכו"ם ועי' בדע"ק ס"ק ב' מ"ש בזה ולפ"ד נמי אפי' נימא דאזלי' בת"ר וחזקה בב"נ אפי"ה מותר למכור הב"מ לעכו"ם ועי' בבנין עולם שם מ"ש להתיר למכור הב"מ לעכו"ם כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' י"ט שכ' דרוב נבילות שנערפו בשחי' הוי רק ס' נבילה דשמא במפרקת נפגם ולדידן איכא חזקת אי' שאינה זבוחה כו' א"כ לב"נ אדרבה בחזקת היתר קיימא ושרי למכור הב"מ לעכו"ם כו' והערוגות הבושם השיג עליו דל"א בת"ר וחזקה לגבי ב"נ והיינו כפי שיטתו הנ"ל והחתם סופר ס"ל כהנח"י הנ"ל דאזלי' בת"ר וחזקה אף בב"נ ועי' בד"ת ובטור האבן סי' כ"ב ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' י"ד ובפתח הבית דין אי' חל ע"א סי' ט"ז ענף י' ובעונג יו"ט חיו"ד סי' ס"ו ובעמק הלכה חיו"ד סי' ו' ובס' ברית עולם חיו"ד סי' כ"ו כ"ז ובס' עדות ביהוסף סי' ו' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בברית אברהם ובחתם סופר ובדע"ק ובמשיבת נפש חיו"ד סי' ל"ג מ"ש להתיר למכור הב"מ לעכו"ם באוזות שנטרפו מחמת נקובת הושט והאריכו בזה ועי' בחידושי רע"א מ"ש והאריך בזה ומסיק דאסור למכור הב"מ לעכו"ם ועי' ביד יהודא ס"ק ב' מ"ש והאריך הרבה בזה והביא ד' האשכול הל' טריפות סי' ט"ו שכ' דלא קחזינא לרבוותא דקפדי ומ"ש בד' הרשב"א יעוש"ה ועי"ש עוד בערוגות הבושם שהק' בהא דאמרי' דאסור הב"מ לב"נ היכא דנתנבלה בשחי' מהא דאמרי' בפסחים כ"ב א' והרי גיה"נ כו' ומשני כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה הותרה כו' א"כ גם בשוחט ונתנבלה איך אמרי' דאסורים הב"מ לעכו"ם משום אבר מה"ח ואמאי לא נימא דהתורה התירתו בכלל היתר נבילה דגם הב"מ בכלל נבילה הוא והתורה התירה כו' ואין בהם משום אבר מה"ח כו' ע"כ קושי' וכבר קדמו בקושיא זו בראש אפרים בח' התשובות סי' ט"ו ועי' בחתם סופר שם ובכתב סופר חיו"ד סי' י"ז מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בטוב טו"ד סי' צ"ב מ"ש להשיג על החתם סופר ועי' באמרי בינה דיני טריפות סי' ו' מ"ש והאריך בזה והערוגות הבושם האריך ליישב קושי' זו ומיישב עפ"ז עוד קושי' על הרמב"ם שפ' דמפרכסת מותרת לישראל ואסורה לב"נ מאי פריך הגמ' שם והרי אבר מה"ת כו' וחנן מנין שלא יושיע אבר מה"ת לב"נ וכוס יין לנזיר כו' הא לכלבים שרי ומוכת דמותר בהנאה ודלמא מיירי באבר מה"ח ממפרכסת דלישראל מותר אף באכילה ולב"נ אסור להושיט משום לפ"ע ע"כ קושי' והאריך בזה ליישב וכן הק' הפלתי ס"ק ב' ובס' ארבע שיטות למהרי"ש בפסחים שם קושי' זו וכ' ליישב ועי' בעמק הלכה שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה והנה לפמ"ש האמונת שמואל כי' י"ד דמה דלדידי' שרי אף דלהמקבל אסור לית בי' משום לפ"ע ניחא קושי' הנ"ל וגם מיושב בזה קושי' שני' של הפלתי שם שהק' לפ"מ דאמרי' בחולין ק"ב א' דבטמאה אין אבר מה"ת נוהו בישראל אבל בב"נ אסור א"כ דלמא מיירי באבר מה"ח מטמאה דלכלבים שרי ומשום לפ"ע איכא דהא לב"נ אסור משום אבר מה"ח ע"כ קושי' ולפ"ד האמונת שמואל הנ"ל ניחא כיון דלישראל שרי לית בי' משום לפ"ע וכן הק' הגאון רע"א בדרו"ח שם קושי' זו וכ' דלפ"ד האמונת שמואל הנ"ל ניחא וכ"כ הפרמ"ג בפתיחה לס' פורת יוסף ובאור חדש בפסחים שם בשם האורח מישור ובמקום שמואל בשער התירוצים בפסחים שם ובס' ברכת אברהם שם ליישב קושי' זו עפ"ד האמונת שמואל הנ"ל וגם מיושב נמי עפ"ד האמונת שמואל קושי' הריטב"א ביבמות פ"ד ב' שהק' בהא דקא' הגמ' דכל היכא דאיהו מוזהר איהי נמי מוזהרת נפקא לי' מדר"י כו' הא בלא"ה איכא לפ"ע כו' ולפ"ד האמונת שמואל הנ"ל ניחא דכל היכא דהמושיט אינו מצווה אינו עובר על לפ"ע אך הגאון רע"א כ' דהפר"ח לקמן סי' ס"ב דחה ד' האמונת שמואל לגמרי ועי' בפרמ"ג שם במשב"ז ס"ק א' וכן מבואר בתוס' ב"מ י' ב' ד"ה דאמר דלא כהאמונת שמואל שכ' וז"ל וי"ל דכהן מקרי בר חיובא הואיל ואי מקדשה לעצמו חייב אבל ישראל אע"ג דעובר משום לפ"ע כו' כשמקדשה לכהן כיון דאי מקדשה לעצמו לא מחייב לא מקרי בר חיובא עכ"ל הרי להדיא דס"ל להתוס' דאף דלדידי' שרי אפי"ה אית בי' משום לפ"ע וכן הק' במקום שמואל שם ובס' נחלת עזריאל בחולין ל"ג על האמונת שמואל מד' התוס' אלו וכן בברכת אברהם שם ציין ע"ד התוס' הנ"ל וכן הק' ביד אברהם סי' ס"ב מד' התוס' הנ"ל וכ' דגדולה מזו מוכת בתוס' חגיגה י"ג א' ד"ה אין מוסרין דאף היכא דאיכא מצוה על המעשה אפי"ה שייך לפ"ע כשמעשהו למי שאסור בה כגון מלמד תורה לעכו"ם כו' והביא בשם השושנת העמקים כלל י' שהרגיש מד' התוס' הנ"ל ותי' בשם הבני חייא דמחלק בין ההיא דמושיט לו ובין כשמאכילו בידים ומלמדו כמאכילו והשוה"ע כ' דלא ידענא מנ"ל חילוק זה וכ' היד אברהם דבזה א"ש סוגיא דפסחים הנ"ל דלא מוקי בטמא ומפרכסת כו' א"ו דבזה ליכא אי' הושטה וגם מיושב עפ"ז קושי' התב"ש על האמונת שמואל הנ"ל מחולין ל"ג א' גבי אין מזמנים עכו"ם על ב"מ כו' די"ל דמזמין לביתו הוי כמאכילו בידים ועי' בערוגות הבושם סי' ס"ב ס"ק א' דמתחלה הביא ראי' לד' האמונת שמואל מד' התוס' סוף נדרים גבי טמאה אני לך כו' ומד' רש"י ב"מ י' ב' כו' ואח"כ דחה זה וכ' דמד' התוס' ב"מ הנ"ל ומד' התוס' חגיגה הנ"ל מוכת דלא כהאמונת שמואל והאריך בזה וכן מוכח מד' הריטב"א הנ"ל דלא כהאמונת שמואל ועי' בטוב טו"ד שם סי' צ"א שהק' נמי על האמונת שמואל מד' התוס' ב"מ הנ"ל ומד' הרמ"א ביו"ד סי' ק"ס שכ' דאפי' ברבית דרבנן עובר משום לפ"ע כו' והאריך בזה ועי' בברכת אברהם שם שהק' נמי מד' התוס' בחגיגה ומ"ש ליישב ועי' במקום שמואל שם שהק' נמי מד' התוס' חגיגה הנ"ל ומד' הרמב"ם פ"ב מהל' רוצח והאריך בזה ועי' בקובץ על הרמב"ם פ"א מהל' ת"ת הל' י"ג מ"ש על האמונת שמואל הנ"ל וראיתי במים חיים חאו"ח סי' י"ז שכ' ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד הגמ' מנחות מ"ה א' כו' גבי כהנים הוא דלא יאכלו הא לישראל שרי סד"א הואיל ואשתרי מליקה גבייהו כו' ויש להקשות איך ס"ד דלכהנים מותר נבילות א"כ לדידהו לאו בשחיטה תליא מלתא ואסור להם ב"מ ומצינו דנותנים להם זרוע לחיים והקיבה והקיבה הוא ב"מ אך י"ל דיהי' כמו שנותנים להם ראשית הגז למכור ה"נ נותנים הקיבה למכור אך אי אמרי' דכ"מ שנא' לא יאכל ואחד אי' אכילה וא' אי' הנאה א"כ לא יכול למכור דהוי אבר מה"ח ואסור בהנאה והדרא קושי' לדוכתי' איך ס"ד דלכהנים מותר נבילות א"כ אסור להם ב"מ ואנו חזינן דנותנים להם הקיבה וא"כ ר' אבהו ודאי ס"ל דמפרכסת מותרת לב"נ וטעם דמי איכא מידי כו' ומקשה הש"ס שפיר עכ"ד ואינו מוכרח די"ל דר'