יד אליעזר חלק א מב

ימים והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בראש אפרים סי' ב' שכ' להוכיח מדעת הרי"ף בפ' ר"א דמילה שם דס"ל דהוי אי' דאורייתא שכ' וז"ל תניא רשב"ג או' כו' לגבי אשת אח דמחייבי כריתות הוא אחמרו בה רבנן ולא ניבם אשת אח מספי' דכל ספד"א לחומרא כו' הרי להדיא דס"ל דספד"א הוא כו' והאריך בזה וכ"כ ביד יהודא שם דמד' הרי"ף אלו מוכח דס"ל דהוי אי' דאורייתא ועי' בד"ח שם מה שהשיג טל הראש אפרים והוכיח דהרי"ף ס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן כו' וכונת הרי"ף הנ"ל הוא לומר דבאי' דאורייתא אף דהחשש הוא רק מדרבנן אזלי' לחומרא כיון דגוף הענין הוא דאורייתא ואם באמת הוא נפל הוא אי' דאורייתא וכיון דהחשש הוא אי' תורה החמירו לומר דאזלי' לחומרא עכ"ד ולפ"ד נדחה נמי מה שהביא הראש אפרים שם סי' ג' מד' הבה"ג בהל' שבת כו' דס"ל דהוי אי' דאורייתא כו' ולפ"ד הד"ח הנ"ל אינו ראי' דהבה"ג כ' שם כלשון הרי"ף הנ"ל וכונתו נמי לומר דהאי' דאורייתא אף דהחשש הוא רק מדרבנן אזלי' לחומרא כו' וכמ"ש הד"ח בד' הרי"ף הנ"ל וא"כ שפיר י"ל דהרי"ף ובה"ג ס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן ועי"ש בשערי ציון מ"ש בד' הרי"ף והאריך בזה ומסיק דהרי"ף ס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן והיינו כהד"ח הנ"ל בדעת הרי"ף ועי"ש עוד בד"ח שכ' להוכיח מד' הרי"ף ביבמות קי"ט והרשב"א והריטב"א שם דס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד ביד יהודא שהביא ד' בעל העיטור בהל' שחיטה דס"ל דהוי אי' דאורייתא שכ' וז"ל וכיון דלא ידעינן אי שהה או לא שהה כו' חד ספי' הוי ס' חי ס' מת אסור והיינו ס' כלו ס' לא כלו ורובא ל"ל דכולן בחזקת אי' עומדת הוי ספד"א ולחומרא עד שיודע לך במה נכשרה עכ"ל וכ' היד יהודא עליו די"ל דדוקא בבהמה ס"ל הכי דמחמת חזקת אי' שאינו זבוח חשיב לי' לספד"א והגם דסמל"ח נמי אינו אלא מדרבנן מ"מ כיון דממילא חשו רבנן למיעוט זה אף היכי דליכא חזקה בבהמה דאיכא עוד חזקת אי' תו נחשב לספד"א עכ"ד ומד' הבעה"ע הנ"ל מבואר כהדגמ"ר והנו"ב והדעת קדושים והנחל איתן הנ"ל דגבי נפל שייך חזקת אי' ועל הב"ש אחרון והעונג יו"ט הנ"ל אין סתירה לדבריהם מד' הבעה"ע הנ"ל דהא כ' דזה תליא בין פירש"י לבין פי' התוס' בביצה כ"ה א' גבי בחזקת אי' כו' ולפי פירש"י שפי' בחוקת אי' אבר מה"ת כו' ה"נ גבי נפל הוי בחזקת אי' כו' והבעה"ע שם ס"ל כפי' רש"י הנ"ל בחזקת אי' אמה"ח ומש"ה ס"ל דגם גבי נפל הוי בחזקת אי' אך על הד"ח והתשובת הגאב"ד דפיעטרקוב בדעת חכמים הנ"ל דס"ל דבין לפי' התוס' ובין לפי' רש"י הנ"ל לא הוי חזקת אי' לגבי נפל יש סתירה לדבריהם מד' הבעה"ע הנ"ל דמבואר להדיא דהוי חזקת אי' גבי נפל עוד הביא היד יהודא שם ד' התשובת מיימוני הל' גירושין סי' כ"ד שכ' דרק חומרא בעלמא מחמירין דהי' לן לפסוק כרבנן דתמיד אזלי' בתר רובא ואף דשם קאי גבי אדם מיהו משמע דה"ה גבי בהמה עכ"ד והנה מד' הרשב"א בתשובה ופ' כן המחבר בסעי' ג' משמע דס"ל דהוי אי' דאורייתא שכ' דאין סומכין על העכו"ם בגדיים קטנים הנלקחים ממנו ואו' שהם בני ח' ימים לפי שאין עכו"ם נאמן אלא בעדות אשה לבד וכ"ש כאן שהוא או' להשביח מקחו עכ"ל וכ' הש"ך בס"ק כ' ולפ"ז אפי' העכו"ם מסלפ"ת א"נ כו' ואי נימא דס"ל להרשב"א דאינו אלא אי' דרבנן הא באי' דרבנן מהימן עכו"ם מסלפ"ת וכמבואר לקמן סי' צ"ח סעי' ב' וסי' קל"ז סעי' ו' וא"כ משמע דס"ל להרשב"א דהוי אי' דאורייתא וכן ראיתי בדרך חיים ס"ק ג' שכ' דמוכח מכאן דהוי אי' דאורייתא אבל באמת אינו מוכח כלום דשפיר י"ל דהרשב"א ס"ל דאינו אלא אי' דרבנן ואפי"ה פ' שפיר דאין העכו"ם נאמן משום דהרשב"א אזיל לשיטתי' דס"ל בסי' קי"ח ובסי' קצ"ז דאין עכו"ם מסלפ"ת נאמן לענין אי' ואף בדלא אתחזק איסורא ומשמע מדבריו שם דאף באי' דרבנן אין עכו"ם מסלפ"ת נאמן וכ"כ הפר"ח לקמן סי' ס"ט ס"ק מ' דהרשב"א ס"ל דאף באי' דרבנן אין עכו"ם מסלפ"ת נאמן והאריך בזה וא"כ הרשב"א אזיל לשיטתי' דס"ל דאף באי' דרבנן אין עכו"ם מסלפ"ת נאמן וכ"כ הפלתי ס"ק ג' דהרשב"א אזיל לשיטתי' כו' ועי' ברשמי שאלה שם סי' י"ב מ"ש בזה אך מד' המחבר משמע דס"ל דהוי אי' דאורייתא דפ' נמי בסעי' ג' כהרשב"א הנ"ל והמחבר ס"ל דבאי' דרבנן נאמן עכו"ם מסלפ"ת וכ"כ הפלתי שם אך הק' על זה דהא מוכח דלא הוי רק אי' דרבנן מהא דפסקי' דמה"ת א"צ חליצה וא"כ אמאי א"נ עכו"ם ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכן הק' הפרמ"ג בש"ד ס"ק ד' והבש"א שם וכ' הפרמ"ג ליישב דאף דלא הוי רק אי' דרבנן אפי"ה פ' המחבר דאין העכו"ם נאמן דאפשר דהכא מקרי אתחזק אי' דעד עתה היתה מעוברת עכ"ד וכונתו כמ"ש התוס' בב"מ ק' א' ד"ה הא מני דחזקת מעוברת הוי חזקה רק דחזקת מ"ק חשיבא טפי וכיון דהוי אתחזק אי' מש"ה אין עכו"ם נאמן ועי' בתפארת צבי חיו"ד סי' מ' שהק' נמי קושי' זו וכ' ליישב משום דהוי חזקת מעוברת כו' והאריך בזה ואינו ת"י וכ"כ בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ו' דכאן הוי חזקת מעוברת כו' ועי' בד"ח שם סי' ד' שהביא ד' המגיני שלמה בשבת ל"ד א' שכ' נמי דהוי חזקת מעוברת אך היד אברהם השיג על הפרמ"ג והתפארת צבי מאו"ח סי' תקי"ג גבי ביצים שמוכרין ביו"ט דמהימן עכו"ם מסלפ"ת החם נמי נימא דהוי חזקת מעוברת ובהדיא כ' הר"ן דביצה לא אתחזק אי' ש"מ דלא מהני חזקת מעוברת כו' והיינו משום דאמרי' העמד הולד בחזקת היתר שהי' לו במעי אמו וכה"ג כ' התוס' בבכורות כ' כו' עכ"ד אך זהו דעת ר"י בתוס' שם אבל לדעת ר"ת שם משמע דלא ס"ל הך חזקה וכן משמע מד' הגהות אשר"י פ"ק דחולין סי' ט"ז דר"ת לא ס"ל הך חזקה ועי' בהיד החזקה סי' י"א מ"ש והאריך בזה יעוש"ה אבל באמת אף לר"ת נמי ניחא דל"ש כאן חזקת מעוברת וכמ"ש בחידושי רע"א בתשובה דדוקא התם בב"מ דהולד הוא עיקר הפעולה ואנו דנין ע"ז אם בשעת משיכת הפרה היתה עדיין מעוברת או שכבר ילדה בזה אמרי' כיון דרגע קודם משיכת הפרה בודאי היתה מעוברת מוקמינן אחזקה דגם בשעת משיכה היתה מעוברת ומה דאנו רואין דילדה השתא הוא דילדה משא"כ הכא דהס' אם הולד הזה בן ח' אין חזקת מעוברת מכריע להסתעף מזה דאינו בן ח' כו' והביא ראי' לזה מד' התוס' ביבמות ס"ת א' ד"ה רישא וכ"כ בדרך חיים שם כעין זה דל"ש כאן חזקת מעוברת והשיג ע"ד הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' במשיבת נפש שם שכ' נמי דל"ש כאן חזקת מעוברת דמצינו למימר השתא הוא דילדה שלא כל"ח עד עכשיו אבל לומר עכשיו הוא דילדה בלא זמנה והפילה כדי להחזיק הולד בנפל זה לא מצינו כו' עכ"ד והיינו נמי כעין ד' החידושי רע"א הנ"ל ועי' בס' ראשי בשמים חיו"ד סי' ל"ה שכ' נמי כהחידושי רע"א דל"ש כאן חזקת מעוברת כו' וכ' דל"ש כאן נמי חזקת שאינו זבוח כו' והאריך בזה ועי' בתפארת למשה שכ' אבל ישראל נאמן לומר שהם בני ח' ימים אף דבדבר דאתחזק אי' אין עא"נ כו' הכא שאני כו' דאינה נגד החזקה דכל מעוברת יולדת וממילא אח"כ יהי' בן ח' ונאמן שכבר הגיע לח' ימים עכ"ד ואינו ת"י ובאמת הא התוס' בב"מ הנ"ל כ' דחזקת מעוברת הוי חוקה ואמרי' השתא הוא דילדה וא"כ אמאי עא"נ אבל לפ"ד הגאון רע"א והדרך חיים הנ"ל ניחא דלא דמי לד' התוס' ב"מ הנ"ל ול"ש הכא גבי נפל חזקת מעוברת ומש"ה ע"א ישראל נאמן דלא הוי נגד חזקה ועי' בדעת חכמים שם שכ' נמי כהדרך חיים הנ"ל דהתם בב"מ אנו דנים על האם כוי לכך יש לנו לאחר זמן הלידה דיש להאם חזקת מעוברת והשתא הוא דילדה משא"כ כאן באם אנו מסופקים על הולד אם יש לו כבר ח' ימים כו' הרי אין אנו דנין על האם