יד אליעזר חלק א מא

הסמ"ג עשין רי"א דאינו אלא אי' דרבנן שכ' נמי כד' התוס' הנ"ל דמיעוט נפלים הוי מיעוט המצוי אך מד' הרמב"ם פ"ד מהל' מכא"ס הל' ד' משמע דס"ל דהוי אי' דאורייתא שכ' וז"ל ואסור לאכול מן הבהמה שנולדה עד ליל ח' שכל שלא שהה ח' ימים בבהמה ה"ז כנפל ואין לוקין עליו עכ"ל ומדכ' ואין לוקין עליו משמע דס"ל דהוי אי' דאורייתא ועי' במ"מ שם דמשמע כן מלשונו וכן ס"ל להמשל"מ בדעת הרמב"ם וכן ראיתי בראש אפרים בת' התשובות סי' ב' שכ' נמי כן דדעת הרמב"ם הוא דהוי אי' דאורייתא ותמה על התב"ש דאמאי לא הביא דעת הרמב"ם הנ"ל וכן ס"ל להגאון ר' אליעזר יצחק שם ובסי' ל"א שם דדעת הרמב"ם דהוי אי' דאורייתא והביא ראי' מד' הרמב"ם דהל' מכא"ס הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"ש אחרון שם סי' י"א ובמשכנות יעקב חאה"ע סי' מ' ובנחל איתן בהל' מכא"ס שם וביד יהודא ס"ק ז' ובעונג יו"ט סי' ס"ה ובדעת חכמים בתשובת הגאב"ד דפיעטרקוב שם ובס' ארץ צבי חיו"ד סי' ח' שכ' נמי דדעת הרמב"ם דהוי אי' דאורייתא והאריכו בזה יעוש"ה ובטעמא של הרמב"ם דס"ל דהוי אי' דאורייתא ול"א בח"ר כ' בנחל איתן שם משום דאמרי' סמוך מיעוטא לחזקה לחזקת שאינו זבוח ומיישב בזה קושי' הפלתי ס"ק ג' על המחבר כו' וכ"כ ביד אברהם שלו כאן ליישב קושי' הפלתי וקושי' הבינת אדם על הפוס' דס"ל דהוי אי' דאורייתא דאמאי ל"א בח"ר כו' וכ"כ בעונג יו"ט שם דזהו טעמא של הרמב"ם הנ"ל משום דאמרי' סמל"ח והיינו כהדגמ"ר והנו"ב הנ"ל שמחלק כן בין המה לאדם דגבי בהמה אמרי' סמל"ח ועי' בישוי"ע שם שכ' נמי כן מתחלה דזהו טעם האוסרים אפי' בדיעבד משום דאמרי' סמל"ח כו' והאריך בזה וצ"ל לפ"ד הנחל איתן והעונג יו"ט הנ"ל דאף דהא דאמרי' סמל"ח אינו אלא מדרבנן מ"מ הכא כיון דהוי מיעוט המצוי ודבר ההווה בהא אמרי' סמל"ח מדאורייתא וכ"כ בנו"ב שם או י"ל דס"ל להרמב"ם הנ"ל כמ"ש הרשב"א בתוהה"א שער א' דאף לרבנן דר"מ אמרי' סמל"ח מדאורייתא והובא בעונג יו"ט שם סי' ס"ה וראיתי ברשמי שאלה חיו"ד סי' י"ד שהק'. על הדגמ"ר הנ"ל דאמאי ל"א ג"כ גבי יבמה סמל"ח דבתי' בחזקת אי' לשוק היתה עומדת ע"כ קושי' ולא ראה ד' הנו"ב שם שכ' דגבי יבמה ליכא חזקה כנגד הרוב דתיכף כשנולד הולד שוב פסק ממנה חזקת אי' יבמה לשוק דאמרי' מסתמא בר קיימא הוא ואפי' קודם שנולד גם בשעת עיבורה שוב ל"ש חזקת אי' יבמה לשוק והביא שם מ"ש במהדו"ק חאה"ע סי' ס"ט דמעולם ל"ש חזקת אי' יבמה לשוק ואפי' תיכף אחר הנישואין דאמרי' רוב נשים מתעברות ויולדות ועי' בבית שלמה שם מה שהק' על הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' כ"ז מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ומה שהק' עוד הרשמי שאלה שם דאם באנו למדה זו דסמוך בלא"ה לק"מ קושי' התוס' בתולין ונדה הנ"ל דאמאי לא נימא דאזלי' בת"ר ולדות כו' משום דאמרי' סמל"ח ולק"מ ע"כ קושי' לק"מ דהתוס' שם קאי לשיטת ר"י דס"ל דל"א סמל"ח לרבנן דר"מ ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ו ס"ק כ"ב מה שיישבתי עפ"ז קושי' מהרח"ש בקו"ע ע"ד התוס' הנ"ל והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי' במשכנות יעקב שם ובדעת חכמים שם ובס' עדות ביהוסף סי' ד' מ"ש והאריכו בזה ולהפוס' דס"ל דאף לרבנן דר"מ אמרי' סמל"ח שפיר יש ליישב קושי' התוס' הנ"ל ולק"מ קושי' הרשמי שאלה הנ"ל וא"כ שפיר י"ל כהנחל איתן והעונג יו"ט דטעמא של הרמב"ם הנ"ל הוא משום דאמרי' סמל"ח אבל באמת כ"כ לעיל דגבי נפל ל"ש לומר סמל"ח משום דל"ש גבי' חזקת שאינו זבות ועי' בראש אפרים שם סי' ג' שהביא ד' השואל שכ' נמי ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל משום דאמרי' סמל"ח כו' והראש אפרים שם השיג עליו דל"ש גבי נפל לומר סמל"ח כו' והאריך בזה יעוש"ה אך יש ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל לפמ"ש הפלתי שם ליישב קושי' התוס' דאמאי ל"א בת"ר גבי נפלים עפ"ד הר"ן בחולין ס"ג ב' כו' דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא כו' וה"נ איכא תרי מיעוטא דלמא במקום נקב קשחיט ועוד מיעוט דלמא נפל הוא כו' עכ"ד וכן ס"ל להרמב"ם הנ"ל וס"ל דהא דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא הוי אי' דאורייתא ומש"ה ס"ל דאי' נפל הוי אי' דאורייתא ועי' בב"ש אחרון שם שכ' כן ליישב קושי' הפלתי הנ"ל על המחבר והביא קושי' זו בשם הרב מאוליינאב והאריך בזה וה"נ יש ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל ועי' בעדות ביהוסף שם מ"ש ליישב עפ"ז ד' הגמ' בשבח שם דפריך מימהל היכי מהלינן כו' והאריך בזה וס"ל נמי דהא דאמרינן סמוך מיעוטא למיעוטא הוי אי' דאורייתא אך הפלתי כ' דהא דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא אינו אלא אי' דרבנן וכ"כ בערוגות הבושם לקמן סי' י"ז ס"ק ג' דהא דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא אינו אלא מדרבנן ועי' בחמדת שלמה בחידושיו לב"מ ו' ב' שהניח בצ"ע אי הוי אי' דאורייתא הא דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא וגם לפמ"ש הראש אפרים שם ל"א בכה"ג סמוך מיעוטא למיעוטא דל"א סמוך מיעוטא למיעוטא אלא היכא דהוי מענין אחד אבל לא מב' עניינים והשיג על הפלתי הנ"ל וכ"כ בברית אברהם חאה"ע סי' ס"ה וסי' ע"ו והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר שם שכתבתי שכן הוא העיקר והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בארץ צבי שם מ"ש והאריך בזה וא"כ ל"ל דזהו כונת הרמב"ם הנ"ל ועי"ש עוד בבש"א שכ' ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל משום דהוי ס"ס לאי' ס' נפל ואת"ל אינו נפל שמא טרפה וס"ל להרמב"ם דס"ס עדיף מרוב וא"כ שפיר ד' הרמב"ם דאסור מדאורייתא ומיישב עפ"ז קושי' הפלתי הנ"ל על המחבר והאריך בזה יעוש"ה ולא ידענא מאי קא' דלא הוי ס"ס בכה"ג דהא בב' הספי' הוי מיעוט נגד הרוב דס' נפל לא הוי ס' דהא רוב בהמות בני קיימא נינהו וס' הב' דשמא טרפה היא הוי נמי נגד הרוב דרוב בהמות כשרות נינהו ולא הוי ס"ס בכה"ג ובאמת אין ראי' מד' הרמב"ם הנ"ל דס"ל דהוי אי' דאורייתא וכמ"ש בדברי חיים שם די"ל דהרמב"ם מיירי כשנולד בן ח' וא"י אם הוא בר ו' חדשים רק דאשתהי עד ח' במעי הבהמה או שהוא בר ח' והוא נפל דזה ודאי הוא ס' דאורייתא כיון דנודע דלא כלו חדשיו ונולד לח' חדשים כו' וכ' דאף דהנקוה"כ כאן והתב"ש לעיל סי' י"ג ס"ק ט"ו ס"ל דבבן ח' לא מהני ח' ימים מ"מ התוס' בשבת קל"ו א' ד"ה מימהל והמ"מ פ"א מהל' יבום הל' ה' כו' ורש"י ביבמות פ' ב' ד"ה אינו והרשב"א ביבמות שם ד"ה ואקשינן ס"ל דאף בבן ת' מהני ח' ימים כו' וכן הדגמ"ר שם סי' י"ג חולק על התב"ש כו' והאריך בזה וא"כ שפיר י"ל דבס' בן ט' אף הרמב"ם הנ"ל ס"ל דלא הוי רק אי' דרבנן ודלא כהראש אפרים והאחרונים הנ"ל דס"ל בדעת הרמב"ם דס"ל דהוי אי' דאורייתא ובזה נדתה נמי מה שהביא הראש אפרים שם סי' ג' והיד יהודא שם ראי' מד' הרמב"ם פ"ב מהל' אה"ט הל' ו' דס"ל דהוי אי' דאורייתא כו' די"ל דהרמב"ם מיירי בבן ת' וכמ"ש בד"ח שם אך הראש אפרים שם כ' דל"ל דהרמב"ם מיירי בבן ח' כו' והאריך בזה ומש"ה ס"ל בדעת הרמב"ם דהוי אי' דאורייתא אבל לפמ"ש הד"ח שם שפיר י"ל דס"ל להרמב"ם דבס' בן ט' לא הוי רק אי' דרבנן ועי' ביד יהודא שם מ"ש והאריך בזה ועי' בס' שערי ציון חיו"ד סי' י"ז מ"ש להשיג ע"ד הבית אפרים בדעת הרמב"ם ודחה ראיתו מד' הרמב"ם פ"ר מהל' מכא"ס הנ"ל ומד' הרמב"ם פ"ב מהל' אה"ט הנ"ל והאריך הרבה בזה ומסיק דדעת הרמב"ם דלא הוי רק אי' דרבנן ועי"ש עוד בראש אפרים ובמשל"מ שם ובשעה"מ פ"א מהל' יו"ט הל' ו' וברשמי שאלה שם סי' י"ב י"ג ובערוגות הבושם ס"ק ג' ובאמרי בינה שם ובחידושי מהרא"ל סי' י"ב ס"ק ו' ובבית שלמה שם סי' ל"ד ובבגדי כהונה חיו"ד סי' א' ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' ע"ג מ"ש לענין בן ח' אי מהני א'