יד אליעזר חלק א רסו

ס"ס כו' ובדין ט"ו כ' לחלק בזה דהיכא דבא ע"י שני גופים כגון בנשבר הגף ונקיבת הריאה דנקב זה ע"י שבירת הגף הוא בא מתחלה צריך לדון אם נשבר הגף כלל וע"כ אתה צריך להתחיל בס' זה תחלה וכן בב' מקומות כגון בס' על ארי או לא כיון שא"א יכול לומר שנדרס אם לא שתאמר דעל ארי מתחלה צריך אתה לדון אם על כלל לא בעי' ג"כ מתהפך עכ"ד ועי' בפר"ח ס"ק י"ג מ"ש והאריך בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י"ד שכ' דלפ"ד הש"ך אלו מיושב קושי' הפר"ח ס"ק י"ג מה שהק' ע"ז והביא ד' המנח"י בקונה"ס אית כ"ב שכ' נמי כן ועי' בפלתי שכ' ראי' לד' הש"ך מד' התוס' ב"ק י"א וחולין ע"ז גבי שליא כו' ומד' התוס' כתובות ט' א' שהק' דהא איכא ס"ם ס' אונס כו' ס' בעולה ס' מ"ע כו' ומד' התוס' שם שהק' למה יפסיד כתובתה הא אית לה ס"ס ס' קים לי כו' דלמא באונס כו' והאריך בזה ומסיק וכ' דכך אני מורה ובא מקום שיש עוד סניפים להתיר כיון דצורך השמועה נוטין להורות כר' הרמב"ם דס' מה"ת להקל ובזה סמכי' אס"ס אף דאינו מתהפך הא עכ"פ בחד ספי' נדחה אי' של תורה ואין שיור רק אי' דרבנן ואין כאן רק ס' א' ומה לי מתהפך מה לי לא מתהפך אבל אם הוא במקום דאתחזק איסורא ס' שחיטה ס' דרוסה דגם להרמב"ם ספי' מה"ת אסור וסמכי' אס"ס כו' ואין להקל רק במתהפך דיש ב' ספי' מכל צד אבל במקום דלא מתהפך א"כ מצד א' אין כאן אלא ס' א' ואיך נתיר מס' א' אי' של תורה וכן נ"ל למעשה עכ"ד ועי' בב"י סי' כ' שהק' מלקמן סי' קפ"ז גבי רואה מ"ת דיש ס"ם ס' מן הצדדין ואת"ל מן המקור שמא מן המכה וכן מה שהק' הפר"ת מד' הר"ן פא"ט גבי ריאה הסמוכה לדופן כו' דאיכא ב' ספי' שמא מחמת דופן ושמא לא ניקבה הריאה ושם ג"כ אינו מתהפך דאם ניקבה הריאה כבר נטרפה כו' ושם ל"ש לומר דצריך להתחיל הס' שמא מחמת דופן דהא אפשר שהסירכא נעשית מחמת הריאה כו', וכ' דבאמת ד' הפר"ח מסתברים כו' וכיון דס"ס מטעם רובא הוא כל שניתוסף צד להקל מקרי רובא להתירא כו' אמנם במקום צורך ויש עוד סניפים להקל יש מקום לסמוך ולהתיר אף באין מתהפך וכ' עוד דמה שנסתפק הפרמ"ג ס"ק ט"ו אם יש ס"ס לחומרא דודאי אסור אם הס"ס אינו מתהפך אם יש לאסור לפמ"ש אין בזה מקום ס' דודאי אסור לכ"ע דעכ"פ נוטה יותר לאי' ומכ"ש לפמ"ש כו' דבס"ס משם א' או אינו מתהפך מדאורייתא הוי ס"ס גמורה והוי כרובא א"כ ודאי דלקולא ל"א הכי ושפיר מקרי רובא לאי' עכ"ד ועי' בפרמ"ג ס"ק ט"ו שכ' דממ"ש הרמ"ע בתשובה מבואר שם דדוקא באי' תורה בעי' מתהפך הא באי' דרבן כמו בדשיל"מ לא בעי' מתהפך כו' וסיים בצע"ג ועי' בב"י סי' י"ט שכ' דבאי' דרבנן לא בעי' מתהפך כו' והאריך בזה והביא ראי' דרואה מ"ת הנ"ל ויש לה מכה דמתירין מס"ס כו' ותמה הש"ך דהא אינו מתהפך אלא הא דרואה מ"ת משום דקבעה ווסת בכך והרי קיי"ל דווסתות דרבנן וא"כ שפיר סמכי' אהך ס"ס אף שאינו מתהפך כו' עכ"ד ועי' בדגול מרבבה שכ' לדייק מד' הרמ"ע הנ"ל שכ' ובכה"ג בדאורייתא אזלי' לחומרא א"כ לדעת הרמב"ם דמדרבנן לחומרא א"כ יש להקל בס"ס אף שאינו מתהפך עכ"ד והיינו כד' הפלתי הנ"ל ועי' בישוי"ע לעיל סי' א' ס"ק ד' וביד אלי' בכתבים אות ס' ענין ספי' מ"ש בזה ועי' בס' כפות זהב בעניני רובא וחזקה סי' ט"ו מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן ה כ' הש"ך בדין ט"ז דהיכא דיש כאן ס"ס בענין שהוא מותר מה"ת אלא שאסור מדרבנן ואיכא סד"ר לקולא מותר כו' וכ"כ הסמ"ק סי' ר"ה ובאו"ה כלל י"ג והת"ח כלל כ' דין ג' דציר דגים היכא שיש שמנונית טהור מה"ת ודגים מלוחים כו' מותרים מטעם ס"ם ס' אם נמלחו עם דגים טמאים ואת"ל נמלחו שמא לא הי' בהם שומן ואז צירם אינו אסור אלא מדרבנן עכ"ל ור"ל ומה"ת מיהת מותר מס"ס ואע"ג דמדרבנן אסור אף באין בהם שמנונית מ"מ הו"ל סד"ר שמא לא נמלחו עם הטמאים ולקולא כו' עכ"ד וכ"כ הפר"ח כלל ט' ועי' בב"י סי' כ"ה שכ' מקור לדין זה מהא דאיתא בפסחים ט' ב' ובנדה ט"ז ב' בחבר שמת כו' דמותרין דחזקה אין חבר מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן ופריך והא אין ס' מוציא מידי ודאי ומתרץ התם נמי ס' וס' הוא כו' והק' התוס' דהא עכ"פ מדרבנן אסור לאכול כו' ותי' ב' חי' הא' דבאמת מיירי כאן לבהמה ועוד תי' דגם לאדם מותר מטעם דיש ג"כ ס' שמא כבר עשר נמצא דלפי תי' ב' מבואר דין זה להדיא דהרי גם כאן יש ס"ס בדאורייתא וסד"ר ביחד אבל לפי תי' הא' משמוע דלא מהני וא"כ צ"ע על הש"ך דהחליט דין זה לדינא דנ' דהתוס' מספקא להו להאי דינא דלפמ"ש תחלה דמיירי בהני דחזו לבהמה משמע דלאדם אסור ואפשר לומר דאף דכל חד באנפי נפשי' שרו ס"ס באי' תורה וחד ספי' בדרבנן מ"מ תרי קולי בהדי הדדי לא מקלי' להתיר שניהם יתד וכן מצינו בכמה דוכתי עי' סוף נדה ס"ט לענין הרחקת חפיפה מטבילה וא"כ צ"ע למה סתמו הפוס' כו' כאלו הוא מוסכם ועוד דלדינא קי"ל דהעיקר כתי' הא' דכאן מיירי לבהמה שהרי בתי' הב' כ' דהך מתני' דאין חוששין כו' בלא ביטול דהוי דאורייתא ובאו"ח סי' תל"ד סתמו הפוס' כ' סתמא שאם יטלנו עכבר בפנינו יצטרך בדיקה משמע דאף בביטלו איירי וא"כ לפי תי' זה מוכח הדין להיפך והביא ד' הבית אפרים בשם בעל מנ"ש סי' ג' שכ' שהטעם הוא דכאן איכא חזקת אי' שהרי הי' כאן ודאי חמץ וכן בהא דתבני שמת כו' שהי' כאן ודאי טבל וס' אם תקנם ולכך אין ס' מוציא מידי ודאי אי' דרבנן דמקרי ספי' במקום דאתחזק אי' ואף שבתי' הב' שם מוכח דמהני כאן היינו משום דהוי ס' הרגיל כמ"ש התוס' שם והיינו שהוא עומד לכך להתקין וא"כ מתורץ שפיר וכ' דמ"מ אין לזה הכרח מד' הראשונים שמ"ש בשם סמ"ג וסמ"ק בד"מ כו' שם יש עוד סניף להתיר מטעם שיש פוס' דאפי' אם יש בשר שמנונית הוא ג"כ דרבנן וא"כ ל"ש כאן לומר ב' קולות ביתד דבכה"ג יש כאן לצרף דעת אותם פוס' ועוד נ' דשם יש עוד מקום להקל דאין לנו להחזיק אי' לומר דנמלחו יחד עם הטמאים כו' וראי' לזה מהא דקי"ל דאם נמצא כף של חלב בכלים של בשר וא"י מה נעשה בהן מותרים מטעם זה וא"כ אין לדין זה הכרח כל כך וצ"ע להקל במקום שאין הפסד, עכ"ד ועי' בשעה"מ פ"י מהל' מקואות בכללי סד"ר כלל ח' שכ' ע"ד הש"ך והפר"ח הנ"ל שדין זה שכ' משם הסמ"ק הוא תלמוד ערוך מההוא דפסחים הנ"ל דאמרי' דה"ט דחבר שמת משום דהו"ל ס' וס' כו' וכ' רש"י ותוס' שם דאע"ג דמ"מ הוי ודאי טבל מדרבנן מ"מ אתי ס' ומוציא מידי ודאי טבל מדרבנן וחשיבא להו בחזקת מתוקנים הרי מבואר דאע"ג דאיכא ס"ס בענין שהוא מותר מה"ת ואסור מדרבנן אפי"ה שרינן מכח סד"ר ואף לתי' הב' של התוס' היינו דוקא משום טעמא דאין ס' מוציא מידי ודאי הא לא"ה ס"ל דחשיב שפיר סד"ר ולקולא וכ' דזו ראי' ברורה ותמה על הש"ך והפר"ח שהוצרכו ללמוד דין זה מד' הסמ"ק אחר שתלמוד ערוך הוא יעוש"ה ועי' בישוע"י לקמן סי' ר"א ס"ק י"ב שכ' נמי דמד' הגמ' דפסחים הנ"ל לפי תי' הא' של התוס' יש ראי' להסמ"ק הנ"ל והיינו כעין ד' הב"י והבית אפרים הנ"ל והש"ך בדין י"ז י"ח י"ט הביא ד' או"ה וד' הרב בת"ח והעלה דבספי' אי' דרבנן יש ג' חילוקים והאריך בזה ועי' בפר"ח מה שהשיג עליו ועי' בב"י סי' כ"א מה שהק' על הש"ך ובסי' כ"ד מ"ש על הש"ך והפר"ח והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בשעה"מ פ"א מהל' יו"ט הל' ו' מה שהק' על האו"ה כו'