יד אליעזר חלק א רסה

לה מכה בס' מכה ס' צדדין לא הוי ס"ס משום דהוי משם א' וכ' דל"ד להא דמשמע מתוס' נדה י"ח דהוי ס"ס בכה"ג דאמרי' סמוך מיעוטא לפלגא כו' וכן ביבמות כו' וכ' דדוקא בדבר ההוה ורגיל כך שייך לומר כן כגון במעוברת דידוע דנשים שבעולם יולדות נקבות וגם מקצתן מפילות וא"כ רוב היולדות לאו זכרין יולדין הוי ממש ככל אזלי' בת"ר דבש"ס כמו רוב בהמות כשרות כיון, דרוב, העולם הוא כך וכן בנדה בשליא שם כיון דבכל היולדות שבעולם בשעה שיצא מהן מקצת שליא ברובן אין בהמקצת רוב ולד בהשליא כיון דבמיעוט נשים אין ולד כלל בשליא ובאותן שליות שיש בהן ולד אין בהמקצת רוב ולד אמרי' מקצת שליא זו שאירע הס' אזלי' בת"ר מקצת שליות שבעולם דליכא בהו רוב ולד משא"כ בדבר שאינו בהוה ורגיל רק במקרה כגון באשה שיש לה מכה או באשה שזינתה או בנשבר רגל העוף ל"ש לומר אזלי' בת"ר דרוב המזדמנין מזדמנין כך דבמה שהוא במקרה ל"ש לומר רוב דמקרה נופל לפי ההזדמנות לפעמים כך ולפעמים כך ומש"ה בחדש דשייך לומר רוב תבואות מותרין הן כיון דמקצת התבואות שבעולם ישנות לגמרי ומקצת החדשות שבעולם נשרשות קודם לעומר שייך לומר בו אזלי' בת"ר ואין שייכות בו לומר שהוא משם א' וכן בסתם כלים אינם ב"י אמרי' דודאי איכא הרבה כלים שלא נתבשלו בהם היום ומאותן שנתבשלו בו היום נתבשלו ג"כ בקצת תבשילין הפוגמין שייך לומר אזלי' בת"ר משא"כ בדבר שהוא במקרה דל"ש בו רוב רק מטעם ס"ס מתירין בעי' שיהי' משם א' עכ"ד ולפ"ד מיושב קושי' המנח"י בקונה"ס בתוה"ש אות כ' שהק' מד' הרשב"א סי' רצ"ח באם יש לספק אם הכניס הטבח עכו"ם את ידו לתוך הבהמה ונתוק הסרכות דמתיר מטעם ס"ס כו' ושם עיקר הס' הוא אם הי' סירכא ונתוק או לא וכ"כ הרשב"א פא"ט גבי דרוסה דאם לא ראו שנכנס דמותר מטעם ס"ס כו' ואף דחד ס' הוא כו' והביא דכן הק' בד"מ לעיל סי' נ"ז ומהרש"ל פא"ט סי' ע"ד על הרשב"א ולפ"ד החו"ד ניחא דהתם הוי ס' בהריעותא והוו ס"ם גמור וא"צ לשום תנאי וכן הא דהק' שם מפסחים י' ומע"ז ע' גבי ס' ביאה וס' מגע כו' החם נמי הוי ס' בהריעותא והוי ס"ס גמור וא"צ לשום תנאי וכן הא דהק' מהא דס"ת שנמצא ביד עכו"ם כו' ואף דהוי משם א' אם נכתבה לשם ע"ז או לא דהתם נמי מקרי ס' בהריעותא אם נכתבה. לשם ע"ז והוי ס"ס גמור וא"צ לשום תנאי אך מהא דסי' מ"ט בס' ניקב ע"י קוץ כו' ומהא דס"ס בב' תערובות כו' ומהא דאלמנת עיסה כו' ושפיר הק' המנח"י דבהני איכא ריעותא ברורה והא הוי משם א' וראיתי בב"י סי' י"ז שכ' ע"ד החו"ד הנ"ל דאין תי' מספיק ליישב קושי' הפלתי מהא דסתם כלים של עכו"ם אב"י כו' דהא גם התם יש ריעותא בקדירה שנתבשלו בו אי' רק איכא ב' טעמים להתיר או מצד שאב"י או מצד שהוא דבר הפוגם בעין ואעפ"כ הוי ס"ס עכ"ד ולא ראה סוף ד' החו"ד הנ"ל שכ' וכן בסתם כלים אב"י אמרי' דודאי איכא הרבה כלים שלא נתבשלו בהם היום ומאותן שנתבשלו בהם היום נתבשלו ג"כ במקצת תבשילין הפוגמין שייך לומר אזלי' בת"ר ואין שייכת בו לומר שהוא משם אחד עכ"ד הרי שמיישב בטוב קושי' הפלתי מהא דסתם כלים אב"י וסברת החו"ד הנ"ל הוא כעין סברת הריב"ש סי' שע"ב הובא בש"ש שמעתא א' פי"ח ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ו ס"ק כ"ב מ"ש בד' הריב"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"ב נ"ג שכ' ליישב קושי' הפלתי והמנח"י הנ"ל דכל ס"ס שהוא משם א' אם בס' א' נוטה יותר להתיר ר"ל שאין בו מיחוש כלל שפיר מקרי ס"ס גמורה דלא בעי' שיהא ס' א' מתיר איזו אי' יותר מהב' אלא שקרוב להתיר יותר מס הב' כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בב"י שם שהשיג עליו מב"ב קל"ד ב' מד' הרשב"א שם שכ' דהוי ס"ס שמא יש לו בנים ואת"ל אין לו בנים שמא גם אחים אין לו דהא כאן אין ס' א' מתיר יותר מחבירו דמה לי אם אין לו אחים או יש לו אתים בשניהם פטרתה התורה מיבום וא"ל דמ"מ הך ספי' דשמא אין לו אחים הוא נוטה יותר לפטור מאחר שאין לה למי להזקק כלל מ"מ זה אינו שייך כי אם בס"ס בריעותא התלוי בסברא דבזה אמרי' דס' א' נוטה יותר להרחיק הריעותא כגון ס' על דנוטה יותר מס' דרס דיהי' נכנס ולא ידרוס וכדומה משא"כ בס"ס התלוי בדין גזיה"כ מה לי אם מדין בנים היא פטורה או מדין אחים וגם מה יענה בהך ס"ס שהביא הפלתי מה דחדש שהשכר מותר כו' דגם משל שנה העברה העומר מתירו כו' וגם הביא ד' הב"א עצמו מ"ש בזה וגם דחה תי' של הב"א על קושי' הפלתי מהא דסתם כלים אב"י כו' והאריך בזה וכ' לבסוף וא"כ יצא מזה דס"ס משם א' מדאורייתא הוי ס"ם גמורה כו' רק שחכמים החמירו במקצתם משום דהוי כמיעוטא דשכיח עכ"ד ועי' בתשובת מהרי"מ סי' י"ג שכ' דהרמב"ם בסוף הל' ביכורים ס"ל דס"ס משם א' הוי שפיר ס"ס וכ' דזהו כונת מהרא"י בתה"ד ע"ד הרמב"ם אלו והאריך בזה ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' ל"ה שכ' דדוקא כמו הא דד' התוס' כתובות הנ"ל דב' הספי' אינם מורים על דבר אחד ועל זמן א' כו' בהא הוא דכ' התוס' דס"ס משם א' לא הוי ס"ס כו' אבל היכא דב' הספי' הם בזמן א' לא בעי' משם א' והוי שפיר ס"ס אף דהוי משם א' והאריך בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי', קמ"ב שכ' דהיכא דאיכא חזקה הוי ס"ס אף דהוי משם א' והביא ראי' מנדה נ"ט ב' והביא ד' הפלתי לקמן סי' קפ"ז וסי' ק"צ שכ' נמי כן והאריך בזה וכ"כ הבית מאיר לעיל סי' ל"ט ועי' בתשובת רע"א סי' ס"ב מ"ש בזה ועי"ש עוד בב"י סי' י"ח מ"ש לענין אם הי' כאן ס"ס לקולא שהי' ס"ס גמורה ונגדו יש ס"ס להיפך לחומרא דהוי משם א' כו' והאריך בזה והביא שם ג"כ ד' החו"ד הנ"ל והק' ד' התוס' מפ"ק דעירובין ה' ב' ד"ה ספק כו' דהתם הוי משם א' ואף דהוי ג"כ ס"ס התלוי במקרה כו' והביא ד' הפרמ"ג שנסתפק בס"ס בשם א' דלא הוי ס"ס אם הוא מדאורייתא או מדרבנן והאריך. בזה ובסי' י"ט כ' לחקור באם הי' אי' דרבנן היכא שאינו מותר כ"א בס"ס כגון בדשיל"מ אי בעי' כה"ג שיהי' הס"ס מב' שמות כיון דבלא"ה מדאורייתא הוי ס"ס לא החמירו שוב באי' דרבנן כו' והאריך בזה ומסיק דבאי' דרבנן שפיר י"ל דסמכי' אמאן דמיקל ואפשר לצדד לקולא בהפ"מ והביא ראי' מלקמן סי' קפ"ז בדין אשה שרואה דם מ"ת ויש לה מכה דמתירין מס"ס שמא מן הצדדין ואת"ל מן המקור שמא מן המכה ותמה הש"ך דהא הוי ס"ם משם א' כו' ולפמ"ש ניחא דהא כ' הפוס' דהא דרואה מ"ת אסורה לבעלה הוא משום דקבעה ווסת בכך והרי קי"ל ווסתות דרבנן וא"כ שפיר סמכי' אהך ס"ס אף דהוי משם א' כו' ובאמת ז' נקיים וטבילה בעי' וא"ש עכ"ד ועי' בטור האבן סי' מ"א הובא דבריו ביד אברהם שכ' דהיינו דוקא כההוא דשם אונס גבי פתוי קטנה דממילא הוי אונס ואם לא הי' האונס מסתמא לא היתה קטנה אבל אם יש בס' א' פלוגתא ובס' א' שרי לכ"ע לא הוי שם א' דהוי כמו שם א' מתיר יותר מחבירו עכ"ד ועי' בישוי"ע לעיל סי' י"ד ס"ק ה' וסי' י"ח ס"ק ב' ולקמן סי' קפ"ז ס"ק י"ט מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן ד הש"ך דין י"ג י"ד הביא ד' האגור ומנחם עזרי' דס"ס שלא תוכל להפכו לא הוי