יד אליעזר חלק א רס

וכמו שתמה בב"י שם דהא בגמ' שם ילפי' לה מעולה שצריכה להיות שלימה וכן בע"ע וא"כ מקרי א"א לבררו והוי כנאבד או נפל לים עכ"ד ועי' בקונטרס הספי' שם סעי' ד' מה שהק' ע"ד והאריך בזה ועי"ש עוד במהרי"ט מ"ש ליישב קושי' הנ"ל ועי' בפלתי שם מה שהק' עליו והאריך בזה ועי' בב"י שם מה שתמה עליו ומ"ש הפלתי שם דס' בשחי' דלמא במקום נקב קשחיט מקרי אתחזק אי' אזיל לשיטתו דס"ל לעיל סי' ל"ג ס"ק ד' דס' ניקב הושט מקרי ס' בשחי' ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב שהארכתי הרבה בזה והבאתי שם הרבה אחרונים דס"ל דס' ניקב הושט לא מקרי ס' בשחי' והעלותי כן יעוש"ה וכעת ראיתי בבית מאיר על יו"ד סי' ל"ג שכ' נמי כן דס' ניקב הושע לא מקרי ס' בשתי' והשיג על הפלתי והאריך הרבה בזה ועי' בקונה"ס שם מה שהק' על הפלתי ומ"ש הוא ליישב קו' הנ"ל ובסעי' ה' ו' שם מ"ש ע"ד הפלתי שם שהק' על הרמב"ם מהא דאמרי' שם לר"מ היכא אכל בשרא כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בטו"א בחגיגה באבני מלואים שם ד' א' ד"ה אצטריך מ"ש ליישב קושי' הנ"ל על הרמב"ם והאריך בזה ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' כ"א שכ' גמי ליישב קושי' הנ"ל כעין ד' הטו"א וכ' להקשות ע"ז מד' הרשב"א ביבמות ל' א' גבי אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת כו', ואח"כ כ' ליישב זה ובהג"ה מבן המחבר שם מ"ש בזה ומ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל כו' ומ"ש ליישב קושי' הש"ש שם על הרמב"ם מיבמות פ' א' כו' והאריך בזה ועי' בס' יד אלי' חאה"ע סי' ע"ה מה שהשיג על הטו"א ומ"ש הוא ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"י שם ובבית יהודא ובלב ארי' בחולין י"א א' ובהגהות הרד"ל שם ובשערי שמחה שער ג' סי' ו' ובס' עזרת יהודא סי' ט"ו ובחסד לאברהם ח"ב הל' עבודת יוה"כ פ"ה הל' י"ח ובס' יהנה חכמה סי' מ"ו מ"ז ובס' כפות זהב ברישא דדהבא סי' ה' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפר"ח שהק' על הרמב"ם הנ"ל מהא דאמרי' בב"מ ו' ובפ"ב דבכורות עשירי ודאי ולא עשירי ס' וכי אצטריך קרא למעוטי ספי' כו' וכ' ליישב דאצטריך קרא לס' עשירי דאיקבע ועוד הק' מהא דשלהי נזיר דס' בהרת כו' דמרבי' לה מקרא לטהר כו' דמיירי כשנזקק לטומאה דאתחזק אי' כו' עכ"ד ובאמת לק"מ מהא דעשירי ס' הנ"ל לפמ"ש בשימקו"ב ב"מ שם ליישב קו' התוס' שם דנימא כל דפריש כו' דהך עשירי ממעט אפי' על כל דפריש דודאי עכ"פ איכא ס' אולי זהו דפטור כו' עכ"ד וא"כ י"ל דאי לאו קרא דעשירי ודאי אף דאמרי' דספי' דאורייתא להקל היינו אי יהי' במקום קביעות ואינו פרוש ואמרי' כל קבוע כו' ומ"מ איכא ס' דאורייתא ולקולא אמנם ה"א דיהי' נכבשינהו דניידי ובודאי אף דספי' לקולא מ"מ כיון דזה פריש ה"א דודאי מרובא פריש ואין כאן שום ס' וחייב להכי אצטריך קרא דאף דפריש מרובא עשירי ודאי בלי שום ס' בעי' ולק"מ קושי' הפר"ת הנ"ל וכן ראיתי בקונה"ס שם סעי' ז' שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד השימקו"ב והשיג על הפר"ח הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"י שם שכ' נמי כעין זה ליישב קושי' הפר"ת הנ"ל ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קצ"ו קצ"ז מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ובסי' ל"ח שם הק' על הרמב"ם דמאי פריך הגמ' בכתובות ט' א' מאי קמ"ל חנינא כו' מאי ראי' מאי' תורה לאי' דרבנן וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בארעא דרבנן מהדו"ב אות ס' סי' קס"ו שהק' על הרמב"ם מהא דע"ז נ"ג ב' דקא' אהא דאזהר רחמנא ואשריהם תשרפון באש מכדי ירושה הוא להם מאבותיהם וא"א אוסר דבר שא"ש אלא מדפלחו ישראל לעגל כו' ניחא להו בע"ז וכי אתי עכו"ם שליחותא דידהו עביד והדר פריך אימא כל דבהדי עגל ליתסרו מכאן ואילך נשתרו ומשני מאן מוכח והכונה דהוי ספי' איזו הוא באותה שעה ואיזו נתעבדה אח"כ מש"ה גזר הכתוב ואשריהם תשרפון באש דנ' מזה דספי' מה"ת לחומר דאי מדרבנן אחי קרא למיסר דרבנן וכ' מתחלה ליישב עפ"ד הרמב"ם שכ' כו' דבאתחזק אי' כגון חתיכה מב' חתיכות אף מדאורייתא לחומרא והכא גבי אשירות נמי איקבע אי' והק' ע"ז דהא כ' התוס' בחולין צ"ה דלא מקרי מדאורייתא קבוע אלא כשהאי' ניכר לעצמו וההיתר ניכר לעצמו והכא באשירות לא ניכרו מעולם וכ' אח"כ ליישב דשאני התם דגלי רחמנא ואשריהם תשרפון באש דומיא דס' ממזר כו' דעכצ"ל לדעת החולקין דש"ה דגלי קרא דספי' שריא עכ"ד ועי' בישוי"ע לקמן סי' קמ"ו ס"ק א' שהק' נמי קושי' זו והניח בקושי' ועי' בהגהות מלא הרועים שם שהק' נמי קושי' הנ"ל וכ' ליישב דהכא הוי אתחזק אי' דא"א דליכא חד דפלח באשירה בשעה שעשו אח העגל כו' וצ"ל מטעם דכל קבוע כו' אך קשה בפ"ק דכתובות דיליף קבוע מוארב לו אמאי לא יליף מהכא ועוד דהא אין האי' ניכר במקומו ולא תשיב קבוע ע"כ קושי' והניח בצ"ע ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' רל"ה שהביא קושי' הנ"ל בשם הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות וכ' הוא ליישב משום דהוי איקבע אי' דלכ"ע ספי' לחומרא וכ' דזהו כונת משה רבינו היש בה עץ כו' ועי' בהגהות עפרא דארעא שם אות ס' שכ' ליישב דשאני התם דאתחזק אי' להנך דבהדי עגל וכל דבתר הכי דלא ידעי' להו אוקמינהו אחזקתייהו ואע"ג דלא מינכר לדידן הא לדור אחד הוי מינכר ולכך שפיר אזלי' בתר חזקה ובמקום חזקה לכ"ע אסור מדאורייתא עכ"ד הרי שהרגיש בקושי' הארעא דרבנן והמלא הרועים ומיישב בטוב ודחה התי' של הארעא דרבנן הנ"ל דהרי הוא עומד לשיטת הרמב"ם דס"ל דאדרבה מהך דממזר יליף דספי' שריא רחמנא ולא אמרי' שאני התם דגלי קרא ומ"ש הכא גבי אשירה דאמרי' גלי קרא ואדרבה כיון דאיכא חרי קראי דממזר ודאשירה חד לקולא וחד לחומרא נילף לחומרא דספי' לחומרא הוא מדאורייתא עכ"ד ועי' בשאילות שמואל מה שהשיג על החתם סופר הנ"ל מהא דהיש בה עץ כו' והאריך בזה ועי' בס' עדות ביהוסף חיו"ד סי' ט"ו שכ' נמי ליישב קושי' הנ"ל משום דהוי קבוע וס"ל להרמב"ם דאף קבוע שאינו ניכר מקרי קבוע והאריך הרבה בזה ועי' בברוך טעם בשער התערובות בדין סד"ר היכא דאתחזק אי' פ"ב ובברית יעקב בחאו"ח סי' ו' ובס' פורת יוסף מערכת ז' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בארעא דרבנן מה שהק' על הרמב"ם מהא דשבועה שלא ישמע קול שופר דלוקה כו' ועי' בעפרא דארעא שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בבשמים ראש סי' קנ"ד בכסא דהרסנא שם שהק' על הרמב"ם ממקרא מלא דברים כ' רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת אבל אם א"י אם עץ מאכל הוא או לא אסור משום לא תשחית הרי דס' אסור מה"ת כו' ע"כ קושי' ובסוף הס' במפתחות שם כ' די"ל דאילן מאכל רוב ולכך בעי' דוקא שידע בודאי כי לא אילן מאכל הוא עכ"ד ודבריו תמוהים דהא החוש מעיד להיפך כי אילני סרק הם הרוב וא"כ קשי' לכ"ע דלמה קא' קרא דוקא אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אבל ס' אסור ולמה לא ניזל בת"ר דודאי אילן סרק הוא ויהי' מותר דהא בת"ר לכ"ע אזלי' וכן הק' בשם ארי' חיו"ד סי' כ"ז על הכסא דהרסנא והאריך בזה ליישב ד' הרמב"ם ובאמת לק"מ די"ל דמיירי דיודעים שיש כאן עץ מאכל אבל א"י איזהו העץ ואכל דהוי איקבע אי' כמו חתיכה מב' חתיכות דגם להרמב"ם אסור מה"ת ואף דהוי קבוע שאינו ניכר י"ל דס"ל להרמב"ם דאף קבוע שאינו ניכר מקרי קבוע וכמ"ש העדות ביהוסף ליישב קושי' הנ"ל מהא דאשריהם תשרפון באש ולק"מ קושי' הכסא דהרסנא הנ"ל ועי' בקהלת יעקב מהגאון מקארלין חאה"ע סי' ג' שכ' נמי ליישב קושי' הנ"ל