יד אליעזר חלק א רנה

חזקה אשכחן דמהני חזקת מקוה לגבי טמא כו' וכ"כ גבי חביות מהני חזקת החביות לגבי טבל כו' וכ' לחלק בין מקוה לחביות לד' הפר"ח ומביא ראי' מחולין ט' א' לא בדק מאי כו' ומיישב ד' הפר"ח הנ"ל ובפ"ד שם כ' דרואה אני את ד' המתירים הכל גם חלק הנשאר בחנות הקבוע מכתובות י"ג ב' כו' דקי"ל כמ"ד מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה כו' ואח"כ הביא מטהרות פ"ו דפליגי בה תנאים בדין זה והאריך בזה ועי' בחמדת שלמה חיו"ד סי' ו' מה שהשיג על הש"ש והאריך בזה ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' ובנודע בשערים ח"ב ביו"ד סי' ט' מה שדחו נמי ד' הש"ש הנ"ל והאריכו הרבה בזה יעוש"ה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' רנ"ז שהביא דעת השואל שרוצה להכריע כהפר"ח הנ"ל מד' הרשב"א שהביא השימקו"ב בריש ב"ב גבי נפל הכותל כו' ודחה דבריו דהכא הטעם משום דסתרי אהדדי כו' אבל התם לא סתרי אהדדי כו' והאריך בזה ועי' עוד בספרו מי נדה בריש נדה ד"ה מ"ט שהביא ראי' מד' הרשב"א שם שאסור הכל שכ' שא"א לחלק דלא להוי מלתא דרבנן כחוכא ואיטלולא וכ' דמהא דמסוכן אין ראי' דהתם בשל תורה מיירי ובדאורייתא לא משגיחינן לחוכא ואיטלולא אבל כאן כיון דהך מלתא דד"ת אינו בטל הוי קביע דרבנן ובדרבנן חיישי' לחוכא ואיטלולא וא"א לומר דחצי' אסור וחצי' מותר ולהקל לגמרי א"א כיון דהיכא דסתרי אהדדי אף בדרבנן הולכין להחזיר לכן כולו אסור כו' עכ"ד ועי' בב"י סי' נ"ה מ"ש ע"ד הט"ז הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי' בשערי תורה ח"ג כלל ו' פרט ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בשערי תורה כלל ז' פרט י"ד ובישוי"ע ס"ק ו' ובב"י סי' מ"ד ובס' דברי חיים מהגאון מצאנז ח"א ביו"ד סי' כ"ד מ"ש בד' הרמ"א סעי' ו' והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ז (י) או נפל. וכ' הש"ך ס"ק מ"ו בשם הרשב"א הטעם בכל אלו מפני שכבר נתבטל מה"ת ברוב וכ"כ בתוס' זבחים ע"ד א' ד"ה ונפלה וקשה דהא מרא דהאי דינא בזבחים הוא רב והא רב ס"ל כר"י דמב"מ לא בטל וא"כ למה התיר בנפל א' מהם לים דהא הוי מב"מ ולפמ"ש התוס' שם ע"ג א' ד"ה ר"י לחלק דר"י לא ס"ל דמב"מ לא בטל אלא בלח בלח דומיא דדם הפר ודם השעיר דיליף מיני' אבל לא ביבש ביבש ניחא דהכא. הוי יבש ביבש אבל לפמ"ש התוס' שם דחזר בו ר"ת וס"ל דאין לחלק בין לח ליבש קשה וכן ראיתי בב"י סי' נ"ז שהק' כן וכ' ליישב דמדאורייתא יש לחלק בין לח ליבש כו' אך מ"מ מדרבנן יש לגזור אפי' ביבש ביבש דלא לבטל דהא כמו דקי"ל לדידן בלח בלח בא"מ דאסור מדאורייתא בפחות מס' ולכן קי"ל ג"כ במבשא"מ ביבש דצריך ג"כ ס' מדרבנן דגזרי' שמא יבשלם ויהי' לח בלח דמ"ש ולא שייך לומר וכי מגיסא אסירא כיון שנשתנו ונבללו יחד כו' ומיישב בזה קושי' התוס' שם ד"ה ר"י כו' וגם מיישב בזה קושי' הפלתי ס"ק כ"א שהק' דמאי פריך ונבטלו ברובא ולישני דאתיא כר"י דס"ל מב"מ לא בעל ואח"כ הק' ע"ז מד' הגמ' שם ע"ד ב' אמר ר"ל חביות של תרומה כו' וכ' ליישב והאריך בזה והרא"ש כ' בפגיה"נ הטעם דמתירין בנפל א' מהם לים משום דהוי ס"ס ולדבריו ניחא הא דרב ולק"מ קושי' הנ"ל אך קשה דמאי ס"ס שייך כאן הא קי"ל בכ"מ דכל ס' שנוטה יותר לאי' מלהיתר לא נקרא ס' ולא מצטרף לס"ס וכן כאן הא יותר נוטה הסברא לומר דהתירא נפל דהוא מן הרוב משנתלה לומר דהאי' נפל דהוא מלתא דלא שכיחא למתלא בי' וכן הק' בב"י שם וכ' מתחלה ליישב דמ"ש הרא"ש משום ס"ס לאו דוקא הוא אלא ר"ל דבסברא כל דהוא מקילינן באי' דרבנן דכיון דיש קצת ס' שמא האי' נפל שוב לא החמירו באי' דדבריהם וכ' דזה דוחק וכ' ליישב ד' הרא"ש דהוי ס"ס והאריך בזה וגם כ' ליישב ד' הרמב"ם שפ' כהך דרב כו' בפ"ו מהל' ע"ז וכן בהא דר"ל בחביות של תרומה כו' בפט"ו מהל' תרומות ופ' ג"כ כמתני' דריש התערובות דימותו כולם בפ"ז מהל' פסולי המוקדשין וכ"פ כהך דאיברי תמימים כו' דכולם יצאו לבית השרפה כו' והאריך בזה ועי' בסי' נ"ח נ"ט ס' ובישוי"ע מס"ק ז' עד ס"ק י"ג ובשערי תורה כלל ו' פרט א' ב' ובאמרי בינה דיני בב"ת סי' י"ט מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(יא) בעצמו. השיך ס"ק מ' הביא ד' הטור בשם ר"י דוקא שנפל מעצמו אבל הפילה אפי' שוגג אסור אטו מזיד ועי' בב"י סי' ס"א מ"ש ליישב ד' הטור שלא יסתרו דבריו שבכאן למ"ש לעיל סי' צ"ט גבי ריבה על האי' לבטלם דמחלק בין שוגג למזיד כו' והאריך בזה ועי' באמרי בינה סי' כ' מ"ש והאריך בזה ועי' לעיל סי' צ"ט מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה עוד הביא הש"ך ד' התה"ד דאם האכילו לעכו"ם יש לנזור שמא יאכלנו במזיד והש"ך השיג עליו ועי' בט"ז ס"ק ח' מ"ש ע"ד התה"ד ועי' בב"י שם סי' ס"ד מ"ש והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק כ"א שכ' דאם בישל א' מן התערובות ואכל בשוגג אפי"ה אסורים כל התערובות כיון שהכלים קיימים א"כ צריך לדון על הכלים וא"כ אמרי' אדרבה אי' ברובא איתא כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ח' שהביא דבריו וכ' דבכלי שטף יש לעי' דהא ניתרים בהגעלה בלי הוצאה ועי' בב"י שם סי' ס"ח שכ' עליו דמה בכך שניתרים בהגעלה אפי"ה כ"ז שאינו מגעיל הוו האי' כאלו הוא בעין וא"כ מאי חזית דאמרת שהבלוע הוא האי' נימא דברובא איתי' כיון שהוא בעולם וצריך אתה לדון עליו להצריך הנעלה כו' והאריך בזה ובסי' ס"ב שם כ' דאם הפילו בידים לים בשוגג דאומר מותר דלא ידע הדין כו' דיש להתיר ג"כ כו' והאריך בזה ועוד כ' להסתפק באם לא נודע לאחד מן התערובות וזרקו לים וכדומה אי מותר למי שידע האי' והתערובות הוא שלו כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ובסי' ס"ג שם כ' להסתפק בדין זה דהפילו בידים או בשוגג למאן דקניס שוגג אטו מזיד אם הי' התערובות חי' בדשיל"מ כגון ביצה שנולדה ביו"ט שנתערבה באחרים כו' דאפשר לומר דבכה"ג לא גזרי' כלל ולא קנסו בזה כו' והאריך הרבה בזה ופ' דאין לחלק בזה בין דשיל"מ לבין שאר מילי ובסי' ס"ה עד סי' ע"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ח (יב) בהג"ה דדשיל"מ כו'. והוא מד' המרדכי פ"ג דע"ז סי' תתמ"א שכ' וז"ל ורבינו שמחה הק' דבריש ביצה אמרי' גבי ביצה ספי' אסורה נתערבה באחרות כולן אסורות וי"ל דשאני גבי ביצה דהוי דשיל"מ כו' ולכך יש לאסור אפי' ס"ס עכ"ל והיינו לשיטת ר"י בתוס' ביצה ג' ב' ד"ה ואם דס"ל דהאי ואם נתערבה אספי' קאי והוי ס"ס אפי"ה כולם אסורות משום דהוי דשיל"מ לא מהני ס"ס ועי' פר"ת ס"ק מ"ג שהק' ממנ"פ דלשיטת ר"ת דמפרש דואם נתערבה אודאי קאי א"כ אין מזה שום ראי' כלל אלא אף לשיטת ר"י דמפרש דקאי אספי' רק משום דס' א' בגופו וס' ב' ע"י תערובות לא מהני נמי אין ראי' דהא אין כאן ס"ס כלו כו' ע"כ קושי' ועי' בפלתי ס"ק כ"ז מ"ש ליישב קושי' זו לשיטת ר"ת והאריך בזה ועי' בתשובת הרא"ש כלל ב' סי' א' שהביא ד' רבו מהר"ם מרוטונבורג דס"ל דס"ס לא מהני בדשיל"מ מהא דאם נתערבה באלף כו' והיינו כד' ר' שמחה הנ"ל והרא"ש השיב עליו דמשם אין ראי' דס' א' בגופו וס' ב' ע"י תערובות לא הוי ס"ס והיינו כד' הפר"ת הנ"ל ועי' בביאורי הגר"א ס"ק ל"ג שפי' כן ד' הרא"ש הנ"ל ומ"ש בזה ועי' בפלתי שם דהביא ראי' דמהני ס"ס בדשיל"מ מהא דאיתא בערלה האורג מלא הסיט כו' ובמוקדשים בכ"ש ולמה לא תני ואחרות באחרות אע"כ