יד אליעזר חלק א רלב

ר"י מהנך משניות דשביעית ותרומות ומתורץ תמיהת התיו"ט והאריך בזה ליישב כל קושי' התיו"ט וכ' אח"כ היוצא לנו דין חדש דלא בכל הדברים אמרי' כביש כמבושל והא דאנו מחמירין בכל דבר לומר כבוש כמבושל לפי שאין אנו יודעים איזה מין שייך בי' כבוש או לא ובמה ששייך כבוש הוא אי' תורה ולכן צריכין אנו להחמיר בכל הדברים מצד הס' שמא טבעו של זה להפליט ולבלוע ע"י כבוש זולתי המינים המפורשים במשנה שאין בהם אי' ולפי שדבר זה להחמיר בכל הדברים מצד הס' אינו מפורש בש"ס אף שהדין אמת דס' תורה להחמיר מ"מ הרמב"ם בספרו במכ"א לא הזכיר דין כבוש כלל רק בהל' תרומות ובהל' שביעית הביא הדינים המפורשים במשניות ההם כו' ושאר כל הדברים שלא נפרטו במשניות לא לקולא ולא לחומרא הניחם הרמב"ם ולא הזכירם וממילא ידעי' דס' הוא אם שייך בהא כבוש וא"כ אם הוא באי' דאורייתא ראוי לאסור כבוש ואם הוא באי' דרבנן הי' לנו להתיר כבוש משום דסד"ר להקל ולפ"ז בשר שנשרה בחלב מעל"ע ראוי שלא לאסור כו' ובאמת מצינו בסי' ק"ה דס' כבוש מותר בבב"ח משמע דודאי שרוי בו מעל"ע אסור אף בבב"ח אך זה ניחא דבב"ח מביא בגמ' דעכ"פ דרכו להפליט ולבלוע ע"י כבוש דאל"כ כו' א"כ אפי' בשר נבלה וטרפה אינו אוסר אפי' אם תרו כולי יומא א"כ מאי חידושי' דבב"ח נגד שאר אי' א"ו דבשר פולט ובולע ע"י כבוש וא"כ בב"ח עכ"פ מדרבנן רק ספי' מותר אלא אי קשי' הא קשי' דבשאר אי' שאינו בב"ת פ' ברס"י ק"ה בהג"ה דגם ס' כבוש אסור משום דהוי ס' תורה ולדידי הי' ראוי להיות מותר שהרי זה ס"ס ס' שמא מין זה אין דרכו להפליט או לבלוע בכבוש ואת"ל שדרכו להפליט ולבלוע אכתי שמא לא שהה מעל"ע ולא מקרי כבוש כו' וסיים וראוי להתיר מטעם ס"ס זולתי במינים המפורשים במשניות שנאסרין בכבוש וכן בבשר אי' שבשר ודאי טבעו להיות נ"ט בכבוש אבל בשאר כל מיני אי' יש מקים להקל בס' כבוש כו' עכ"ד ולפ"ד מיושב נמי קושי' התיו"ט שם דבירושלמי ס"ל לר"י דכבוש כרותח די"ל דכונת ר"י בירושלמי כרותח דצלי שאוסר כ"ק אבל אינו כבוש ממש ולק"מ קושי' התיו"ט הנ"ל וכן ראיתי בתוס' חדשים בתרומות שם שכ' נמי כן ליישב קושי' התיו"ט הנ"ל אבל באמת ד' הנו"ב הוא דחוק לומר דכל דבר הנכבש הוא רק ס' ולא ודאי אי' ופשטות ד' הגמ' והפוס' משמע דהא דאמרי' כבוש כמבושל הוא ודאי אי' ולא ס' אי' ועי' במקמ"ח שם מה שהק' ע"ד הנו"ב הנ"ל ועי' בחו"ד ס"ק ב' שכ' ליישב קושי' התיו"ט אמתני' דכל הנכבשין כו' דהא כבוש כמבושל וכן בחגבים טמאים דטעם גופי' ודאי אסור מדאורייתא מקרא דהטמאים ולפ"ז בתרומה דלא נלמד מקרא דשרצים כמבואר בחולין ק"כ ואפי' מיחה גופן למשקין מותר וכן בדגים וחגבים טמאין דלית לן קרא דהטמאין גבייהו וכל היוצא מהן מותר מדאורייתא גם טעמן מותר דמה"ת יהי' טעמן עדיף ממיחה גופן למשקין דמותר ומיישב בזה קושי' התוס' חולין שם ד"ה ורוטבן כו' וקושי' הח"צ סי' כ' כו' והשתא א"ש דשאני כל איסורין שבתורה דהטעם אסור מדאורייתא מגע"נ ומשרת לכל טעם בעולם אסור בכבוש משא"כ בתרומה ודגים וחגבים דלא אסור רק מדרבנן הם אמרו והם אמרו ולא אסרו נכבשין ונשלקין רק אותן שהזכירו שם בתרומות עכ"ד ודבריו תמוהין וכמו שתמה במקמ"ח שם דמד' התוס' בנזיר ל"ו ב' ד"ה וכזית מוכת להדיא דגם בתרומה טכ"ע אסור מדאורייתא ועי' באמרי בינה שם שהק' נמי על החו"ד דדבריו הם נגד ד' התוס' בכמה מקומות בפסחים ונזיר וחולין סוגיא דטכ"ע דמבואר להדיא דאף בתרומה טכ"ע אסור מדאורייתא ולדבריו גם בחלה לא נימא טכ"ע מה"ת וביו"ד סי' שכ"ד מבואר דיכול להפריש מטעם הנבלע על העיקר כו' דטכ"ע דאורייתא ולא הוי מחיוב על הפטור כו' ועי' מתני' דחלה פ"נ מ"ח ובר"ש שם ובתשובת הרא"ש כלל ב' דמבואר דטכ"ע דאורייתא ותלה ותרומה שוין הן ועוד יש כמה ראי' ע"ז עכ"ד ועי' בטור האבן סי' ל"ד שכ' נמי מתחלה ליישב כהחו"ד והביא ד' החו"ד ואח"כ כ דז"א דאם נאמר דלהכי בתרומה כבוש מותר משום דטכ"ע ליתא בהו א"כ קשה אדתני כבוש מותר לתני מבושל מותר וכ"ש כבוש ועוד דמצינו בהרבה מקומות דטכ"ע אסור בתרומה ואפי' גידוליהן אסור וכן אפי' בצונן אמרי' בפ"ב דערלה והובא בפסחים כ"ו ובע"ז ע"ג שאור של חולין ושל תרומה שנפלו בעיסה ואין בזה כדי להחמיץ כו' ונצטרפו וחמצו דר"א ס"ל אחר אחרון אני בא וחכ"א לעולם אינו אסור עד שיהי' בתרומה לבד כדי להחמיץ אלמא דביש כדי להחמיץ אסור מבואר דבזה טכ"ע בתרומה אף די"ל דמדרבנן כלמ"ד טכ"ע לאו דאורייתא יקשה המשניות הנ"ל והא דשביעית דאפי' בכבוש אסור ועכצ"ל דמדרבנן עכ"פ אסור וא"כ אמאי מותר כבוש בתרומה וכן תנור שהוסק בקליפי ערלה חדש יותץ אפה בו הפת אסור ואם יש שבת עצים בפת מכ"ש אי כבוש כמבושל או טכ"ע שראוי להיות אסור וכן מבואר ביו"ד סי' ק"ו דדגים טמאין שנתבשלו עם הטהורים דאסורין מדאורייתא אלמא אע"ג שלא נחרבה ציר ומשקה דגים אפי"ה טעמם דאורייתא דחיישי' התם שמא נשארו מהטמאים לבסוף באופן שלא הי' ס' נגדם ובדרבנן ודאי לא חיישי' כו' א"ו ליתא לסברא זו ובודאי גם בתרומה ובכל אי' טכ"ע דאורייתא עכ"ד ועי' בהגהות אמרי ברוך מה שהשיג על החו"ד הנ"ל ובקושי' התיו"ט הנ"ל הוא כמ"ש המקמ"ח שם דהעיקר כמ"ש הפלתי כיון דתרומת ירק הוא מדרבנן ראו חכמים להקל בזה בכבוש לכן כל הנכבשין זע"ז מותרין חוץ מן החסיות דהם אמרו והם אמרו דתרומת ירק גופי' דרבנן לכן הקילו חכמים בכבוש חוץ מחסיות דיש לו טעם חריף לא רצו להקל גם בתרומת ירק ומיישב בזה קושי' התיו"ט ממשנה דשביעית פ"ז ופ"ט דשם בשביעית מיירי דהוא אי' דאורייתא לכן מחמירין בזה בכבוש משא"כ גבי תרומה דתרומת ירק דרבנן ראו חכמים להקל בשביעית וגם מיישב קושי' התיו"ט על שמואל ממשנה דתרומות הנ"ל דבתרומת ירק דרבנן הקילו חכמים בזה וגם מיישב דל"ק לר"י ממתני' דשביעית כו' והאריך בזה ועי' בתוס' חדשים שם שכ' נמי כן ליישב קושי' התיו"ט הנ"ל דתרומת ירק שהוא מדרבנן הקילו ועי' בשם ארי' ח"א בתשובות שבסוף הס' סי' ו' מ"ש ליישב קושי' התיו"ט הנ"ל והאריך בזה וא"כ נ' עיקר דכבוש כמבושל אסור מדאורייתא מטעם ודאי ולא מטעם ס' ובכל אי' אסור כבוש מדאורייתא ודלא כהנו"ב הנ"ל ועי' בטור האבן שם שכ' מתחלה ליישב קושי' הנו"ב והתיו"ט הנ"ל דע"כ הא דרבין ליתא דאל"כ קשי' דר"י אדר"י דר"י ס"ל בע"ז ס"ו דטכ"ע לא"ד כו' ובפסחים מ"ד ב' בעי' למילף טכ"ע מבב"ח וכן בחולין ק"ח ואמרי' דחידוש הוא דאי תרו לי' כולי יומא בחלבא כו' וא"כ אי ר"י ס"ל כבוש אינו כמבושל א"כ תו בב"ח לאו חידוש הוא דהא בכ"מ כבוש אינו כמבושל וא"כ קשי' דר"י אדר"י דאמאי אמר טכ"ע לא"ד כיון דשפיר נוכל ללמוד טכ"ע מבב"ח א"ו דס"ל לר"י כבוש כמבושל וליתא לדרבין ושפיר בב"ח חידוש דאי תרו שרי דהא בכ"מ כבוש כמבושל וא"ש דלהכי פסקי' כרב דכבוש כמבושל וליתא לדרבין וגם ליכא קושי' על ר"י ממתני' דר"י ס"ל דכבוש כמבושל ואח"כ דחה זה דא"כ הו"ל לאקשוי' על רבין דאליבי' קשי' דר"י אדר"י ועוד דלהתוס' והרא"ש שם בע"ז שכ' דהא דאר"י כו' אסור ואין לוקין דדוקא מלקות ליתא אבל אי' דאורייתא איכא וא"כ שפיר נוכל לומר דר"י ס"ל דכבוש אינו כמבושל ושפיר יליף טכ"ע מבב"ח ואמאי פ' הרא"ש דכבוש כמבושל כיון דר"י ס"ל דאינו כמבושל וכ' ליישב קושי' הנו"ב וקושי' התיו"ט הנ"ל והאריך הרבה בזה ומסיק דודאי אליבא דכ"ע כבוש דרבנן ואליבא דאביי ורבא ור"י כבוש אינו כמבושל וא"כ בספי'