יד אליעזר חלק א רכט

לרב שרירא גאון דגרים שם בע"ז והלכתא נוטל"פ מותר והנ"מ דיעבד אבל לכתחלה אסור עכ"ל הרי מפורש דאיכא דלא גרסי בגמ' הנ"ל גזירה שאב"י אטו ב"י וגם הרשב"א והרמב"ן לא הי' לפניהם גרסא זו מש"ה הוצרכו לראי' אחרות וגם הרמב"ן הביא ראי' מפינכא דר"א ג"כ וא"כ י"ל דגם הר"ן והריטב"א הנ"ל לא הי' להם גרסא זו ומש"ה הוצרכו להביא ראי' מפינכא דר"א וכהרמב"ן הנ"ל וא"כ אין ראי' מדבריהם דבאי' דרבנן אסור קדירה שאב"י וכן ראיתי בס' אחד מחכמי זמנינו נקרא דרכי הוראה שכ' נמי כן דאין ראי' מד' הר"ן הנ"ל דבאי' דרבנן אסור קדירה שאב"י דלא הי' לו הגרסא כמו בשלפנינו אך לא הביא ד' הריטב"א הנ"ל ועי' בס' דברי יוסף סי' תשכ"ו שהביא נמי ד' הרשב"א הנ"ל וגם הביא ד' ר"ת בס' הישר דלא הי' גורם כמו בשלפנינו וכ' נמי דגם, הר"ן לא הי' לו הגרסא כן ומש"ה הוצרך להביא ראי' מפינכא דר"א ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' נ"א שכ' מתחלה דהי' מקום לומר דבאי' דרבנן מותר להשתמש בקדירה אחר מעל"ע אפי' לכתחלה כו' והביא ראי' שהרי בכלי היין התירו לכתחלה יישון יב"ח כו' ואח"כ דחה זה וכ' אמנם אע"פ שאין כאן ראי' מ"מ יכול להיות הדין דין אמת דבאי' דרבנן לא גזרו שאב"י אטו ב"י והדבר מסתבר מצד הסברא וכ' אלא דלפ"ז לדעת רש"י דס"ל טכ"ע דרבנן בטלה דין הגעלת כלים מכלים שאב"י ויהי' כל כלי אי' מותרין לאחר ששהו מעל"ע כו' ואולי לענין פליטת הכלים גם לרש"י טכ"ע מה"ח כו' וכ' וכן קדירה שנתבשל בה ס' טרפה תהי' מותרת לאחר מעל"ע בלי הגעלה דלמה נגזור בזה שמא ישתמש ביומו הרי אפי' ביומו אין כאן אלא ס' אי' ובד' הפוס' לא מצאתי שום חילוק בזה וכן עמא דבר כשנאסר איזה כלי יהי' באיזה אי' שיהי' הן של תורה הן של דבריהם לאסור הכלי בלי הגעלה לעולם כו' ואולי כ"ז חדא גזירה הוא שגזרו שיהי' כל הכלים כאלו הן ב"י לענין לכתחלה ולא רצו לחלק בין כלי לכלי כו' עכ"ד ולא ראה ד' הרלב"ח הנ"ל שכ' להדיא דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י והביא ראי' מהא דפינכא דר"א הנ"ל אך הט"ז לקמן סי' קל"ז ס"ק ו' כ' להדיא דבאי' דרבנן לא אסרו קדירה שאב"י והיינו כד' הנו"ב בתחלה הנ"ל ולא ראה הנו"ב ד' הט"ז אלו שהרי לא הביאו ועי' בעה"ב ס"ק ה' שהביא ד' הפרמ"ג והפר"ח הנ"ל וכ' דאין ראי' מפינכא דר"א דדם שמלחו אמיר טפי ועוד י"ל דר"א לית לי' הא דזעירי במנחות כ"א דדם שמלחו דרבנן דהא פליגי התם אמוראי כו' ועוד אפשר דס"ל דנוטל"פ אסור וכדמספקא להש"ס בע"ז לרב אי ס"ל דנוטל"פ אסור או שרי וגם כ' נמי להוכיח מד' הר"ן והריטב"א חולין הנ"ל דאף באי' דרבנן אסור קדירה שאב"י וכ' דעוד י"ל דבאו לאפוקי מדעת חכמי וויניציאה שהביא המנח"י כלל פ"ה ס"ק ס"ד דכלי חרס דאין תקנה בהגעלה הוי דיעבד ושרי כשאב"י דמהא דר"א דתברה מוכת דאף כ"ח אסורה לעולם והביא ד' הר"ן פסחים ל' שכ' להדיא כן דמההוא פינכא דר"א מוכח דאף בכ"ח אסורה גם כשאב"י ואח"כ כ' דיש להביא ראי' דבדרבנן לא גזרי' באב"י דלכאורה קשה למה קא' הש"ס גזירה אטו ב"י ואמאי לא אמרי' גזירה אטו יבשל בה דבר חריף אף באב"י דאסור כו' ואם נימא דבדרבנן לא גזרי' א"ש דהא דחורפא משוי לשבח הוא רק מדרבנן כמ"ש לעיל לכן אין לגזור אטו דבר חריף כו' וה"ה דאין לגזור באי' דרבנן והביא ד' הנו"ב הנ"ל שהביא ראי' מד' רש"י דס"ל טכ"ע דרבנן כו' די"ל דבכלי של אי' כו' ודאי דהוי ד"ת וכ' עליו דאין זה דחי' דהרי הרשב"א גופי' כ' דלדעת רש"י אם תחב כף של אי' בקדירה ונשפך דהולכין בספי' להקל דטכ"ע דרבנן הרי דגם בכלים אמרי' דטכ"ע דרבנן ודוקא גע"נ אמרה תורה כו' וא"כ איך גזרי' אטו ב"י ומוכת דגם בדרבנן גזרי' אטו ב"י וגם הביא עוד ד' הנו"ב שם שכ' די"ל דאפי' כלי שבלע אי' תורה יש להתיר באב"י להשתמש במינו כו' והאריך בזה ומסיק דכ"נ מכל הפוס' וכ"כ האחרונים והכי מסיק גם בנו"ב שם דקדירה שאב"י אסיר בכל ענין וכן המנהג ואין להקל עכ"ד וכעת ראיתי בפרמ"ג לעיל סי' ס"ט בש"ד ס"ק י' ד' הט"ז דסי' קל"ז הנ"ל ומשמע דס"ל כן להל' וסותר ד"ע מהא דכ' כאן ובסי' מ"ד וסי' צ"ג הנ"ל ועי' עוד בפרמ"ג בפתיחה כוללת באו"ח בסדר הנהגת הנשאל סדר ג' אות כ"ה מ"ש בזה ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ע' שהביא ד' הר"ן פסחים ל' דאף בכ"ח צריך שבירה באב"י דלכתחלה הוא כמו ובפינכא דר"א דהוצרך שבירה אף דמפסיד הכלי וכ' דזהו נמי כונת הר"ן בחולין הנ"ל כו' וכ' דמוכח מכאן דאפי' באי' דרבנן והפסד הכלי ג"כ אסרו דהא דם שמלחו דרבנן כו' עכ"ד ועי' בראש יוסף חולין שם ד"ה דההוא שכ' נמי להוכיח מך' הר"ן הנ"ל דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י ועי' בס' יהושע חיו"ד סי' ס"ב שהביא ד' הט"ז הנ"ל והשיג עליו מסי' צ"א סעי' ד' גבי ציר שנפל על כ"ח ומפינכא דר"א והאריך בזה ועי' באמרי בינה דיני בב"ח סי' ט"ו שכ' נמי דמהא דפינכא דר"א מוכח דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י והביא ד' הנו"ב וחמה עליו והאריך בזה ועי' בשערי שמחה שער ב' סי' י"ד שכ' דאדרבה מד' הר"ן חולין הנ"ל מוכח כהט"ז הנ"ל כו' והא דהחמירו באי' דרבנן באב"י משום דהוי דשיל"מ כו' והאריך בזה ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' ס"ח מ"ש והאריך בזה ועי' בפ"ת לקמן סי' קכ"ב ס"ק ב' שהביא נמי ד' הט"ז הנ"ל ואח"כ כ' ראי' מהא דפינכא דר"א הנ"ל דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י וגם הביא ראי' מד' הר"ן חולין הנ"ל וכמ"ש העה"ב הנ"ל וגם הוא לא ראה ד' הרלב"ח הנ"ל שכבר הקדימו בראי' זו מהא דפינכא דר"א הנ"ל וכן עיקר לדינא דאף באי' דרבנן אסור בקדירה שאב"י וכמ"ש הפרמ"ג כאן ובסי' מ"ד ובסי' צ"ג והנו"ב והעה"ב והפר"ח הנ"ל בשם הרלב"ח ועי"ש עוד בעה"ב מ"ש ע"ד הריטב"א בחולין שם שכ' דלא חש לה ר"א למוכרה לנכרי כו' והאריך בזה ועי' עוד בפרמ"ג שהביא ד' המנח"י כלל פ"ה אות ס"ד שהביא בשם הנחלת יעקב סי' כ"ג להתיר בכ"ח בהפ"מ בשם הגאון ר' ליב סראוול והביא ד' תשובת דבר שמואל בשם הר' שמואל ארקווטלי דפקפק ע"ז מפינכא דר"א והעלה דבהפ"מ שרי ולפ"ז אותן כלים חשובים שקורין פארציליין וכדומה יש לצדד כו' והמנח"י הביא שם שכן דעת הר"ן פכ"ש והרלב"ח סי' קכ"א והוא כ' דאף בהפ"מ יש לאסור כו' וכ"כ בסדר הנהגת הנשאל שם ועי' בחכ"א כלל נ"ה סי' ז' שכ' דבמקום שיש עוד צדדים יש להקל בכ"ח בהפ"מ אבל לא בלא"ה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' ובתשובת רע"א סי' מ"ג ובס' עמק הלכה חיו"ד סי' מ"ה מ"ש והאריכו בזה ועי' בס' תוס' ירושלים שכ' ע"ד המנח"י דמצינו כיוצא בזה לקחן סי' ק"ח גבי מרדה שאב"י הואיל דא"א בענין אחר עכ"ד ועי' בס' בית הלוי ח"ג סי' כ"ח מ"ש והאריך בזה ומסיק דבכ"ח באי' דרבנן יש להקל ולצרף דעת הרשב"א שהביא הטור סי' קכ"א דגם בכ"ח מהני הגעלה ג"פ באי' דרבנן יעוש"ה ועי"ש עוד במנח"י אות ע"ג מ"ש לענין אי אמרי' בתבשיל שפוגם מעיקרא דהקדירה אסורה והאריך בזה ועי"ש עוד בעה"ב ס"ק ו' מ"ש טעם דבכלים של ישראל לא אמרי' סתם כלים אב"י כו' והאריך בזה ואח"כ כ' ליישב קושי' הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' נ"ז על הרשב"א וס"ל דצריך לברר היכא דאיכא ס"ם איך אמרי' סתם כלים של עכו"ם אב"י כו' והא איכא לברורי כו' וכ' ליישב דהיכא דאנו יכולים לברר הדבר ולעמוד על אמיתו כו' אמנם הא דכלים של עכו"ם אב"י ל"ק כו' הא אפשר לברר ע"י קפילא בזה לא מקרי ואיכא לברורי דהא עכו"ם א"נ מדין עדות רק מטעם דאיכא סברא דלא מרע אומנתי' או דעבידא לגלויי כיון דאנו צריכים לבא בזה לסברות וטעמים