יד אליעזר חלק א רז

מן החלב ועומד שם בעינו אבל כאן היין הנוגע בחלב כבר הוא מתערב עם היין האחר ואין זה כמבטל א"ל כיון שאין כונתו ליהנות מן האי' אלא כונתו לתקן הכלי ולהדביק סדקיו וראי' לזה מכלי מדין שאמרה תורה להגעילן ובודאי בב"י דבר הכתוב כו' וא"כ למאן דאית לי' דמבטלין א"ל הוא אי' דאורייתא כו' מה הועילה הגעלה והלא אפי' הי' במים שיעור לבטל פליטת הכלי או כל הכלי הנגעל עדיין המים אסורין משום דאין מבטלין א"ל וחוזרין ואוסרין הכלי הנגעל ואין כאן הכשר אלא שאפי' נאמר שאין מבטלין א"ל המים מותרים לפי שאין זה נקרא לכתחלה כיון שאין כונתו אלא להכשיר הכלי ולא לבטל האי' כדי שיהנה ממנו כו' עכ"ל הרי שכ' כהר"ן הנ"ל דהיכא דאין כונתו לבטל האי' מותר לבטל א"ל וגם הביא ראי' הר"ן הנ"ל מהא דהכשירה תורה כ"מ בהגעלה ועי' בפר"ח לעיל סי' ס"ד ס"ק כ"ו שהביא ד' הריב"ש הנ"ל וכ' עליו דכל דבריו בזה אינו אלא ד' תימה דהא מלתא דפשיטא דאף מאן דאית לי' דהא דאין מבטלין א"ל הוא מה"ת כו' מ"מ מודה שאם עבר ובטל מדאורייתא בטל ואפי' במזיד ואף מדרבנן דוקא למי שעבר ובטלו אסור כו' וא"כ מאין הרגלים לומר שהמים אסורים וחוזרים ואוסרים הכלי הנגעל ולא. מה טעם כו' לומר שהמים אסורים כו' ותמה על הרא"ם פ' ראה כו' והאריך בזה ויפה תמה אבל הר"ן הנ"ל לא כ' דהמים אסורים כהריב"ש אלא הביא ראי' מהא דהכשירה תורה הגעלה והא הוי מבטל א"ל ע"י הגעלה א"ו דהיכא דאין כונתו לבטל אי' מותר לבטל א"ל והפר"ת לא הביא ד' הר"ן הנ"ל אך באו"ח סי' תנ"ב הביא ד' הר"ן הנ"ל וכ' דכן תי' הסמ"ג וכן בסי' תנ"ג שם הביא ד' הר"ן הנ"ל עוד הק' הפר"ת על הריב"ש דמה ראי' מייתי מהגעלה כו' דשאני הכא דגלי קרא דמהני וקושי' זו קשה נמי על הר"ן אבל באמת לק"מ וכמ"ש בבית יהודא שם דמ"מ שפיר יש להביא ראי' מכ"מ דאין זה נקרא מבטל א"ל כיון דאין כונתו ליהנות מן האי' רק לתיקון הכלי דאי נימא דאף בכה"ג הוי מבטל א"ל קשה האיך צוה התורה להגעיל כ"מ כו' ומ"ש דלמא שאני הכא דגלי קרא דמהני הוא תמוה וכי זה נגד הסברא לומר כיון דאין כונתו לבטל האי' רק לתקן הכלי לא הוי מבטל א"ל הא אדרבה הסברא נ"כ הוא כו' ומהיכי תיתי לנו לומר שאין ראי' מכ"מ דהתם גלי קרא עכ"ד ושפיר ד' הר"ן והריב"ש הנ"ל דמוכת מכ"מ דהיכא דאין כונתו לבטל האי' מותר לבטל א"ל וכהרשב"א והטור והא"ת הנ"ל והפר"ח עצמו שם ועי' בתיו"ט פ"ה דתרומות מ"ט ובר"ש שם ובתוס' רע"א שם אות ל"ז מ"ש בזה ועי' בפר"ח לקמן סי' קט"ו ס"ק כ"ג שכ' דלא הוי כמבטל א"ל דשמא אין כאן אי' כלל ועוד שאין כונתו לבטל האי' לאוכלו עם ההיתר מעורב כשאר ביטול בעלמא אלא כונתו לבטול ולהוציא האי' מהעולם דומיא דהגעלה וליבון דלא מקרי מבטל אי' עכ"ד ולכאורה קשה מד' הריב"ש ע"ד הט"ז הנ"ל שכ' דהיכא דאפשר לעשות באופן אחר אף דאין כונתו לבטל אסור א"כ איך שרינן בהגעלה מה"ט דאין כונתו לבטל הא אפשר לעשות באופן אתר שישהה הכלי עד שלא יהי' ב"י דהא לא אסרה תורה רק קדרה ב"י ואיך צותה תורה להגעיל למ"ד דאין מבטלין א"ל מה"ת וכן ראיתי בעה"ב לעיל סי' פ"ד ס"ק ז' שהק' כן על הט"ז הנ"ל וכ' ליישב עפ"מ דאיתא לקמן סי' ק"ג דאף בטעם לפגם בעי' עכ"פ שיתבטל ברוב א"כ כשתהי' אינה ב"י נצטרך לבא מכח ביטול ברוב א"כ זה לא מקרי אפשר באופן אחר כיון דע"כ צריך לבא לביטול האי' גם באב"י כו' ולכך הותר בהגעלה דאין כונתו לבטל וגם א"א באופן אחר וכדעת הט"ז הנ"ל וכ' דבזה יש טעם למנהג שהביא המג"א סי' תק"ט ס"ק י"א דנוהגים אי' להגעיל כלי בשר להשתמש בו תלב או להיפך כו' והאריך בזה ועוד כ' ליישב דע"כ לא החמיר הט"ז בדאפשר באופן אתר כו' רק היכא דאינו בא להפריד את האי' כמו בהא דסי' קל"ז אבל במקום שבא להפריד האי' כמו בהגעלה שרי אף דאפשר לעשות באופן אתר ולפ"ז ל"ק למה מותר להגעיל כו' וגם כלי שאפשר בליבון יהי' צריך דוקא ליבון דכיון דבא להפריד האי' ע"י הגעלה שרי אף דאפשר באופן אחר והביא ד' הר"ן הנ"ל שכ"כ דכל שבא להפריד האי' ואינו מכוין לבטל עדיף טפי כו' עכ"ד ועי' בט"ז באו"ת סי' תנ"ב ס"ק ה' שכ' דמותר להגעיל כלי אי' בכלי היתר ולא הוי מבטל א"ל דלא נתכוין על ביטול האי' מה שיבלע אלא על הפליטה במה שיש בו כו' עכ"ד והק' הפרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' דד' הט"ז למ"ש כאן אם אפשר בע"א אסור וכ' ליישב דודאי בכלי אי' א"א להגעיל וטוב להגעיל בהיתר והא דלא מכשיר היורה. אתר כן כיון דבעי' גדנפא הוי טירחא וכל כה"ג תו שרינן עכ"ד וכ"כ בעה"ב שם דהיכא דאיכא טרחא מקרי א"א לברר וכ"כ בספרו שם ארי' חאו"ח סי' י' והאריך בזה ועי' בברית אברהם חאו"ח סי' ל"ד שכ' נמי כן דהיכא דאיכא טרחא מקרי א"א לברר כו' ומיישב בזה קושי' הפר"ת הנ"ל על הטור מד' הט"ז הנ"ל והאריך בזה ועי' בשערי שמתה שער א' בענין נטל"פ מ"ש בכונת הט"ז הנ"ל דהוי כמו דשיל"מ שהחמירו רבנן כו' ומיישב בזה הקושי' דאמאי לא יהי' אסור כלי בהגעלה היכא דאפשר בליבון והאריך בזה וראיתי בבית יהודא שכ' להסתפק במאליניש שמבשלים במים ואח"כ סוחטים את המאליניש וזורקים את המאליניש ומסננים את הסאק ומבשלים אותו בדבש לטבל בהם פת ובשר אם צריך לבדוק את המאליניש אחד אחד לראות בתוך הנקבים של המאליניש לבודקם מתולעים דשכיחא להיות בהם ואף שבודאי יש ס' במאליניש נגד התולעים כו' וא"ל דברי' אפי' באלף לא בטל ז"א דהא סוחטים את המאליניש וזורקים אותם עם התולעים שיש בתוכם ולא נשאר כי אם טעם התולעים ושפיר בטל בס' א"ד דהוי מבטל א"ל ואף דאין כונתו לבטל האי' רק לתקן המאליניש מ"מ כיון דאפשר לבודקם המתולעים צריך לבדוק כמ"ש בט"ז סי' קל"ז כו' אבל שוב ראיתי די"ל דשאני גבי יין דבקל יכול לעשות שלא יצטרך לבטל האי' והוי כלכתחלה דאסור אבל הכא שקונים י' קווארט מאליניש או יותר והטרחא מרובה כו' אין זה לכתחלה והביא ד' הפרמ"ג הנ"ל וכ' דלק"מ טל הט"ז דכאן מהא דסי' תנ"ב הנ"ל כו' וי"ל אף שיש טרחא אין מבטלין א"ל אף אם כונתו לבטל האי' רק לתקן הכלי אם אפשר בע"א כו' ושאני הכא גבי הגעלה דמה יועיל אם יעשה גדנפא ויכשיר דמה אולמא הגעלה זו מהגעלה ראשונה שהגעילו בו הכלי של אי' דכמו שהי' אז הפליטה בטל בס' וחוזר ונבלע בהיורה כ"כ בהגעלה שני' והוי א"א אבל היכא דאפשר אף ע"י טרחא י"ל דאסור עכ"ד אך אף שאין מוכרת לומר כן מפני קושי' הפרמ"ג הנ"ל מ"מ י"ל כן דהיכא דאיכא טרחא מקרי א"א ויכול לבטל א"ל היכא דלא נתכוין לבטל האי' וכמ"ש הברית אברהם והעה"ב הנ"ל וכ' שם דנ' דגוף הסברא בזה דבאפשר לעשות באופן אחר אסור אף שאין כונתו לבטל האי' דכיון דיכול לעשות בהיתר ואינו עושה גלי דעתי' דניחא לי' שיתערב אבל היכא דיש טורח גדול ליכא גילוי דעת בזה עכ"ד ודבריו נכונים ועי' ברמ"ץ חאו"ח סי' ל"ה שכ' נמי כן דהיכא דאיכא טרחא מקרי א"א ויכול לבטל א"ל היכא דלא נתכוין לבטל האי' והאריך בזה וא"כ בנידון של הבית יהודא הנ"ל כיון דאיכא טרחא מרובה א"צ לבדוק את המאליניש אחד א' כיון דלא נשאר כי אם טעם התולעים ושפיר בטל בס' ולא מקרי מבטל א"ל כיון דאין כונתו לבטל האי' וכ"כ בעה"ב שם לענין חטין המתולעים כעין זבובים כו' דא"צ לברר המנוקבים כו' כיון דיש טורח גדול לברר מקרי ג"כ לא אפשר ויכול לבעל א"ל היכא דאין כונתו לבטל האי' כו' והאריך בזה ועי' בס' ציוני ח"ב חאו"ח סי' נ"ד נ"ה מ"ש והאריך בזה ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' כ"ו