יד אליעזר חלק א קסט

דבריאות ומאי דקא' ר"נ אם שכ"מ הוא עליהם להביא ראי' דהשתא ל"ל אוקמא אחזקת בריאים דהרי חולה לפניך וכ"נ בההוא דנגע בא' בלילה כו' וכי אמרי' בריש תולין דאזלי' בתר חזקה היינו היכא דלא אתרע חזקה כו' והאריך בזה ובד' הר"ן פ"ק דתולין הנ"ל יעוש"ה והיינו כד' השעה"מ בטעם של הטור הנ"ל דס"ל דלא אזלי' בתר חזקה היכא דאתרע ועי' בתוי"ק מ"ש ע"ד הטור וב"י הנ"ל והאריך בזה ועי' במלבושי יו"ט שם סי' י"ב מה שהק' על תי' השעה"מ הנ"ל על הטור דשאני גבי גבינות דהוי חזקה דאתיא מכח רובא הלכך אלימא טפי דאפי' היכא דאתרע מוקמי' לה אחזקה כו' והק' דאיך אפשר לומר דחזקה דאתיא מכת רובא עדיפא מתיקה ברורה הא התוס' בחולין ובנדה ס"ל לאסור הגבינות אם שחטו הבהמה ונמצאת טרפה משום דכל חזקה שלא נתבררה בשעתה לא אזלי' בתרה ואי משום חזקה דאתיא מכח רובא ס"ל דאע"ג דהיכא דלא אתרע הוי חזקה מדקא' נשחטה הותרה וזה הוי חזקה מכת רובא מ"מ כיון דאתרע לא הוי חזקה ומשמע להדיא מדבריהם דאי הוי אמרי' דחזקה אף שלא נתבררה בשעתה נמי הוי חזקה וא"כ כיון דחיתה יותר מי"ב חדש נתברר למפרע שלא היתה טרפה אז הי' מותרין הגבינות אע"ג דאתרע החזקה אלמא דס"ל דחזקה הברורה עדיפא מחזקה דאתיא מכח רובא וכן מוכח מד' הרא"ש שם ואף שמסיק הרא"ד שם כד' רבינו יונה דאע"ג דהוי רק חזקה מכח רובא אתרע נמי מהני מ"מ מוכח שם דחזקה ברורה ודאי מהני אף דאתרע וא"כ איך אפשר לומר דהטור יסבור דחזקה ברורה גריע מחזקה דאתיא נוכח רובא היפך מדעת התוס' והרא"ש וכ' דבזה נסתר גם תי' השעה"מ שם ע"ד הטור מההוא דפ' המדיר הנ"ל כו' דהתם נמי איכא רובא דרובא דעלמא לאו בני מומין הן דלפמ"ש דחזקה ברורה לא גרע מחזקה דאתיא מכח רובא א"א לתרץ כן אך מ"מ יש לקיים תי' באופן זה כיון דאיכא כאן רובא דמסייע לחזקה דמעיקרא גם הטור מודה דחזקה דמעיקרא עדיפא נגד חזקה דהשתא וכה"ג כ' לתרץ הש"ך בסי' א' הקושי' על הרמ"א לענין שוחט שבדקו ונמצא שא"י כו' והק' על הש"ך מד' התוס' כתובות ע"ה ב' ד"ה אבל כו' ומיישב ד' הש"ך והאריך בזה ואח"כ כ' ליישב דעת הטור הנ"ל דצ"ל דבוגרת כיון דלפעמים עשוי' לבגר בתוך ו' חדשים ואין לה זמן קבוע הוי חזקה העשוי' להשתנות וכמ"ש מהרי"ט ולכך אין מעמידין אותה על חזקתה כיון שהיא בוגרת לפנינו חיישי' למפרע כו' אבל מ"מ נ' דא"א לומר דתוך ו' אין לה חזקת נערות כלל דא"כ אף אם לא בדקה עד אתר ו' וקידשה עצמה תוך ו' הוי ס' קידושין ובאמת מד' הטור משמע דדוקא כשבדקה תוך ו' ונמצאת אצלה סימני בוגרת דאז חיישי' למפרע ע"כ נ' דחזקת נערות תוך ו' ודאי דהוי חזקה אך כיון דעשוי' להשתנות מעצמה בלי שום סיבה והיכא דאתרע לפנינו לא מוקמי' אחזקה דמעיקרא וחיישי' למפרע וא"כ ס"ל להטור דלא כהתוס' דב"ק דס"ל דחזקת מעוברת אע"ג דלמילד קיימי ואתרע החזקה לפנינו מ"מ אמרי' השתא הוא דילדה וכ' עוד אופן ליישב ד' הטור ודחה וכ' אח"כ דלפ"ז יצא לנו הדין כהח"מ דגם אפי' קידשה עצמה לבד נמי צריכה גט מס' ולא כהב"ש דכ' דאם קדשה עצמה בלא אבי' דלכ"ע לא חיישי' כיון דאיכא חזקת נערה וחזקת פנוי' דז"א דאי ס"ל להטור דחזקת נערה מקרי חזקה א"כ אפי' היכא שקדשה אבי' וגם עצמה נמי ליזל בתר חזקה דמעיקרא כו' וע"כ צ"ל דחזקת נערות לא חשיבא חזקה גמורה היכא שראינו שנשתנה. משאר נערות ונתבגרה בתוך ו' מה שאין דרכן של נערות להתבגר בתוך ו' ע"כ חיישי' גם למפרע ולכך אפי' היכא שקדשה רק עצמה בלבד נמי חיישי' דחזקת פנוי' הא אתרע כיון שקידשה עצמה א"כ אתילד ריעותא בחזקתה לפנינו אבל היכא דלא ראינו עד אחר יו' אף שנמצא לה כעת סימני בגרות לא חיישי' לקידושי עצמה מטעם דמוקמי' לה אחזקתה עכ"ד ועי' בפ"י בקידושין ע"ט א' ד"ה אילימא ובהיד החזקה סי' ט"ז ובהמקנה בקו"א סי' ל"ז סעי' ו' ובעיא שם ס"ק י"ב ובישוי"ע ס"ק ג' ובמעין גנים שם מ"ש בד' הת"מ והב"ש הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה. ובד' הרמב"ם הנ"ל שכ' היתה ס' בוגרת כו' הנה הלח"מ שם כ' נ' מד' רבינו שלא הזכיר כלל הדין האמור בגמ' ומאי דכ' ס' בוגרת כל שיש לה ס' בשנותי' אם עברו כבר ו' חדשים שבין נערות לבגרות או לא קשה קצת אמאי לא אמרי' דאוקמי' אחזקתה וליהוי נערה בשלמא כשקידשה אבי' ל"א אוקמי' אחזקתה והוי נערה ומקודשת משום דאיכא חזקה אחרת כנגד זו והוא חזקה דאוקמה אחז"פ כמ"ש התוס' וכיון דיש ב' חזקות סותרת זו לזו הוי ס' מקודשת אבל כשקידשה עצמה לוקמה בחזקת נערה ואינה מקודשת וגם חזקת פנוי' מסייעת לזה ואם היינו או' דמאי דכ' כאן ר' כ ס' נערה ס' בוגרת היינו כגון שנראה בה אחד מסימני נערות כו' ואח"כ הביאה ב' שערות ועברו ו"ח מזמן שהביאה הסימן הא' ויש לנו ס' אם אותו הסימן סימן נערות והשתא בוגרת דכבר עברו הו' חדשים או דלמא לא הי' סימן נערות ולא נעשתה נערה אלא כשהביאה ב' שערות ומשם ואילך עדיין היא בתוך הו' חדשים כו' מתורצת קושי' דכיון דנראה בה סימן א' מסימני נערות ועברו הו' חדשים ל"א נערה היא ואוקמי' אחזקתה דכבר נראה בה סי' א' של נערות ואתרע לה חזקתה דנראה שהיתה אז נערה והשתא בוגרת אבל אם נפרש באופן הא' יקשה עליו קצת מ"ש עכ"ד ועי' במלבושי יו"ט שם שכ' ליישב כיון דעיקר הס' אצלינו באיזה זמן נולדה הבת וכלו הי"ב שנים וששה חדשים ל"ש לאוקמא על החזקה וכ' דכן נ' שגם הב"ש סי' ל"ז ס"ק ד' מפרש כן ד' הרמב"ם כו' ומיישב בזה ד' הרמב"ם פ"ת מהל' תרומות הל' י"ד דפ' ס' בן ט' שנים ויום א' כו' ה"ז אסור לאכול בתרומה ונ' מדבריו שם דאף שהוא גם עתה בס' זה מ"מ פוסלה כו' והיינו מטעם הנ"ל דבזה ל"ש לאוקמא אחזקה והא דל"א גבי אשה לוקמי' בחזקת כשרות דכיון דודאי נבעלה לס' זה ואתיליד הריעותא לפנינו ל"ש לאוקמה על החזקה וכן גבי קידושין ל"ש לאוקמה בחזקת פנוי' כיון דודאי נתקדשה אתרע חזקתה עכ"ד ועי' בהיד החזקה שם שכ' להסתפק בס' אם היא בת י"ב שנים וששה חדשים וקדשה בעצמה אם שייך חזקת נערות כו' וכ' דלכאורה משמע מד' הריטב"א בקידושין שם דנסתפק בזה ואח"כ דתה זה וכ' דלכאורה יש להוכיח דהיכא שהס' בזמן ל"א חזקה כיון דזמן ודאי עשוי להשתנות מתילא מדכ' התוס' ביבמות ס"ח א' ד"ה רישא כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ובאמת מבואר דין זה ברמב"ם הנ"ל דבס' אם היא בת י"ב שנה וששה חדשים וקדשה עצמה דהוי ס' מקודשת ומוכת דבס' בזמן ל"ש לאוקמא על החזקה וכמ"ש המלבושי יו"ט הנ"ל ולא ידענא אמאי לא הביא היד החזקה ד' הרמב"ם הנ"ל ועי' בפ"י בקידושין ע"ט ב' ובהמקנה שם ובמשרת משה שם מ"ש ע"ד הרמב"ם הנ"ל והאריכו בזה ועי' בעצמות יוסף בקידושין שם מ"ש והאריך בזה ועי' בבית נאמן חדר ת' מ"ש ע"ד הב"ש והלח"מ בכונת הרמב"ם הנ"ל וכ' נמי די"ל דהרמב"ם פליג על התוס' יבמות הנ"ל וס"ל דל"ש כאן לאוקמא אחזקה דעשוי' להשתנות כו' ומ"ש לענין ע"א בכה"ג אי הוי נגד חזקה והאריך בזה והיינו כהמלבושי יו"ט הנ"ל ועי' בב"ש ס"ק ג' שכ' דאם לא קדשה אבי' רק היא בעצמה אינה אלא ס"ק משום דחזקת פנוי' שלה מרע הסברא מדהיא השתא בוגרת אמרי' בצפרא היתה ג"כ בוגרת עכ"ד ועי' בבית נאמן שם שכ' דאין זה מוכרת דהא לשיטת רש"י שכ' דביומא דמשלם שית אין לה לא חזקת נערות ולא חזקת בוגרת י"ל דאזלי' בתר חזקה דהשתא דהיכא דחזקה דמעיקרא אתרעי ודאי דחזקה דהשתא עיקר כו' והאריך בזה ומסיק להל' ודאי שיש לחוש לקידושי' כיון דרגילות למיתי סימנים