יד אליעזר חלק א קכב

משום דסופה למות וכ"כ במרדכי סי' תר"ח כד' התוס' וקושי' התוס' הנ"ל יש ליישב לפירש"י, כמ"ש הפלתי ס"ק ה' דמשום קושי' התוס' הנ"ל ס"ל לרש"י דבודאי דרוסה אין מועיל בדיקה דאמרי' אמת דליכא ריעותא באברים וליכא חשש נקובה מ"מ יש לחוש דהארס ימות וטרפה מספק ואין מועיל בדיקה אבל בס' דרוסה הוי כעין ס"ס אולי לא דרס ואת"ל דדריס אולי קליש ולא ימות ולכך צריכה בדיקה באברים ואם יש בהם רושם מקלי קלי וסופו לנקוב וטרפה וא"כ א"ש דהמשנה איירי בודאי דרוסה ואין הטעם משים נקב אלא סופו לשרוף ולהמית אבל בגמ' איירי בס' דמהני בדיקה וקא' הטעם משום דסופו לנקוב ולכך ס"ל לרש"י דבודאי לא מהני בדיקה כו' והאריך בזה ועי' במק"מ ס"ק א' ובגיה"ק לעיל סי' ל"ה ס"ק א' ובאם לבינה ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) שוין בדריסתן. עי' ט"ז לקמן סי' ע"ט ס"ק ה' כ' להסתפק אי טיפת הדריסה מזיק לולד ועי' בבאר היטב ס"ק י' מ"ש בשם הבית יעקב סי' א' ובשם הפר"ח סי' ע"ט ועי' במק"מ ס"ק מ"ו ובשבו"י ח"א סי' נ"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) חתול. עי' בתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע מס"ק א' עד ס"ק ו' ובאם לבינה ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ב' שהביא מעשה בעכו"ם שמכר פרה לישראל והי' בה חבלה בגופה ושאלו אותו ואמרו שהזאב פגע בה יותר מג' שנים אי רשאי הישראל ליקח הפרה כו' וכ' דקודם שמכרה נאמן במה שבידו ה"ה כאן דכיון שאמר בשעת מכירה דזאב פגע בה אסור כו' והביא ד' הנקה"כ סוף סי' מ"ח דס"ל כמהר"ם לובלין כו' ועי' ביד אפרים שהביא בשם הב"ח החדשות סי' י"ת שכ' בשם בנו שאין עכו"ם נאמן במסלפ"ת לומר שזאב נכנס לעדר כו' ולא ראה הפרמ"ג ד' הב"ח אלו שהרי לא הביאם

(ד) בהג"ה לחוש לחומרא. עי' ש"ך ס"ק ז' שכ' בספק טריפות אי תפס הכהן אין מוציאין מידו ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ז' שהק' דהא מזובחי הזבח הראוי לאכילה ממועט נמי ס' טרפה כו' והניח בקושיא ויפה תי' במק"מ ס"ק ד' דיש לחלק בין ס' במציאות לס' פלוגתא דבס' במציאות שפיר י"ל כיון דחל טלה אי' מס' דאורייתא הוי כודאי דאורייתא וכמ"ש הר"ן בתשובה כו' משא"כ כאן ס' פלוגתא מצי הכהן לומר קים לי כמ"ד שזה מותר עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ה' מ"ש והאריכו בזה

סעיף ה (ה) נוהגין היתר. עי' בס' ראשי בשמים סי' מ' שכ' דבגדולים יש לנהוג היתר אע"ג דיש דרוסה מ"מ אין דרכן בכך כמ"ש בספ"ק דב"ק ובספ"ג דכתובות כו' והאריך בזה וכבר קדמו בזה הביאורי הגר"א ס"ק כ"א ועי' בתוי"ק ס"ק ד' ובחידושי מהרא"ל ס"ק י"א ובעה"ב ס"ק א' ובמק"מ ס"ק י' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ט (ו) למקום צר. עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ב שהביא ראי' לזה מב"מ ק"ג ב' גבי רועה שהניח עדרו כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ז' ובגיה"ק ס"ק א' ובמק"מ ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ת שכ' דאם הי' ב' זאבים ומצאו ב' כבשים הרוגים דאפי' למא דמחמיר הכא שרינן כו' ולפ"ז ב' זאבים וכבש א' הרוג אסורים כולם דא' לא נח רוגזי' ושמא דרס עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' להכשיר בהפ"מ בדין ב' זאבים וכבש א' נמצא הרוג כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ג מ"ש ע"ד הש"ך ס"ק כ"ח והאריך בזה

סעיף יא (ז) דחזי' דקפץ. עי' ע"ז ס"ק י"ח וש"ך ס"ק י"ח בשם הב"ח ועי' בעה"ב ס"ק ו' מה שהק' עליהם מב"ק ט"ו ב' כו' דקחשיב הזאב והארי כו' והאריך הרבה בזה ומפלפל בזה עם הגאון ר' שלמה קלוגר ובס"ק ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף טז (ח) שוחטין. עי' ש"ך ס"ק ל"ו שכ' ליישב דעת רש"י והביא ראי' לזה מזבחים ע"ד ב' כולהו כר"י לא אמרי כו' ועי' בפלתי ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ס"ק י"ח ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ע' ובהגהות מנחת אהרן על הארוך מש"ך מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו הרבה בזה ועי' בס' בית הלוי ח"ב סי' ל"ב מ"ש לענין דרוסה בצוה"ג והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף יח (ט) יב"ח. עי' ש"ך ס"ק מ"ג שכ' בשם הת"ח דבשנה מעוברת צריך י"ג חדש ועי' בפר"ח ס"ק מ"ו שהשיג על הש"ך וכ' דאף בשנה מעוברת א"צ אלא יב"ח ועי' בפלתי ס"ק ז' שכ' דטריפות תליא בשינוי העתים ולכן בעי' חדשי חמה כו' והביא ראי' מע"ז ו' א' מלחיות זרע כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ת מה שהשיג על הפלתי והאריך בזה ועי' במקום שמואל מ"ש להביא ראי' להת"ח מהירושלמי פ"ק דכתובות ומד' הרמב"ם פי"א מהל' שחי' הל' א' יעוש"ה

(י) בנקבה שתתעבר כו'. והוא מד' הגמ' חולין נ"ח א' ומשמע מד' הגמ' והרמב"ם והמחבר דבזכר אף אם ודאי שהוליד לא מהני לס' טרפה וכ"כ בש"ד ס"ק מ"ד דכן משמע מד' המחבר ועי' באו"ה כלל כ"ו דין ד' כ' דיש סימן לזכרים כ"ז שנזקק לנקיבות והוא נגד משמעות הגמ' והרמב"ם הנ"ל וכן הק' במנח"י כלל ע"ג אות ה' על האו"ה והניח בצ"ע ועי' בפלתי ס"ק ת' שכ' דיש להוכיח כהאו"ה מד' התוס' בע"ז ע"ז א' ד"ה מרביעין שכ' ובזכר נמי יכול להרביע על כמה נקיבות כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ט מ"ש בכונת הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי שהק' מע"ז ה' ב' דפריך האי מבעי' לי' למעוטי ערפה דלא ומשני טרפה מלחיות זרע נפקא הניחא למ"ד טרפה אינה יולדת אלא למ"ד טרפה יולדת מאי איכא למימר והא אפי' למ"ד טרפה אינה יולדת צריך קרא למעוטי זכרים טריפות דראויים להוליד ולקיום עולם כו' ע"כ קושי' ועי' בתשובת רע"א סי' ר"ד שהק' נמי קושי' זו ומפ"ז כ' להוכיח דטרפה זכר אינו מוליד ולא ראה ד' הפלתי הנ"ל שכבר הקדימו בקושי' זו ועי' בחידושי מהרא"ל שם מ"ש ליישב קושי' זו ובאמת לק"מ די"ל דהכי פריך הגמ' הניחא למ"ד ערפה אינה יולדת וקרא דלחיות זרע אתא למעוטי ערפה ניחא דע"כ קרא דמכל חי אתא למעוטי מחוסר אבר נמי דאי למעוטי טרפה גרידא לשתוק קרא מלחיות זרע ומקרא דמכל החי ממעטינן טרפה א"ו דאתא למעוטי מחוסר אבר והלכך אי לא הוי כתיב לחיות זרע למעוטי טרפה לא הוי ממעטין אלא ערפה גרידא דהא לא מייתר קרא מש"ה כתיב לחיות זרע למעוטי טרפה דאינה יולדת כי היכי דנייתר קרא וע"כ למדרש למעוטי מחוסר אבר אלא למ"ד ערפה יולדת ע"כ קרא דלחיות זרע לא אתא למעוטי טרפה כי היני דנייתר קרא וא"כ נימא דקרא דמכל החי אצטריך למעוטי טרפה ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל וכן ראיתי בשעה"מ פי"א מהל' שחי' הל' א' שחי' כן קושי' הנ"ל וכעת ראיתי בתשובת רע"א שם בסוף הס' בהוספות חדשות מהגאון רש"א שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ולא ראה ד' השעה"מ הנ"ל שכבר הקדימו בזה ועי"ש עוד בפלתי שהק' מחולין שם דדחיק הגמ' בולד טרפה היכי משכחת לה כו' נוקי בכה"ג דאב טרפה וחוששין לזרע האב וטרפה לכ"ע ואף ר"י מודה דטרפה ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכן הק' הגאון רע"א שם והוכיח שם ג"כ מזה דטרפה זכר אינו מוליד ועי'