וילקט יוסף עג

קודם כל המלבושים ואבנט בד יחגור רמז לכ"י כי האבנט הוא האזור וכתיב כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי כל בית ישראל ומכנסי בד רמז לנשמה כמו שהמכנסים היו לכסות בשר ערוה כמו כן הנשמה מכסה ערות הגוף כי לולא נפש המשכלת היה האדם הולך בגילוי ערוה כמו הבהמה שאין בה נפש המשכלת ע"כ אינה מתביישת לילך בגילוי ערוה נמצא שנפש המשכלת שבאדם היא מכסה בשר ערו' כמו המכנסים ולפי שהמצנפת והכתונת הם כנגד הקב"ה שהוא אחד וכנגד התורה אחד ע"כ כתיב בפר' תצוה ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש הזכיר בשניהם לשון שש מה שלא הזכיר במכנסים ואבנט והיינו לפי שהמצנפת רמז להקב"ה אשר כובע ישועות בראשו והוא המושל בכל ששה קצוות ולכך הזכיר לשון שש במצנפת והכתונת רמז לתורה הנכללה בששה סדרים ובו' שבחים הנז' בפסוק תורת ה' תמימה ולכך הזכיר בכתונת לשון שש (הרב עיר גבורים פ' אחרי מות)

ז דרכים שני דרכים הם לג"ע האחד הוא דרך הפשוט רק דמפסיק שם להט החרב המתהפכת והוא גהינם העיקרי ועוד יש דרך אחר עקום ועקלתון ובזה הדרך מסבבים את להט החרב הנז' ולא יראו פני גהינם כלל אבל הוא רב הדרך ורחוקה היא מאד מאד ובדרך הפשוט מוליכין כל צדיק גמור דרך שם ולא שישלוט בו אור גהינם ח"ו אלא כי בעברו דרך שם מתדבקים בו נשמות של פושעי ישראל הנדונים שם שהרהרו תשובה בלבבם קודם מותם ולא עשו הנשמות הללו יש להם מקום דביקות בצדיקים הללו ונושעים בעלות הצדיק מהגהינם