וילקט יוסף מח

וב"ש ג"כ לשיטתייהו אזלי דסברי חישב לשלוח יד חייב ויליף מקרא על כל דבר פשע ולכך סובר כאן דנוח שלא נברא משום דהעונש ג"כ לכפלים יחשב. (הרב צפנת פענח חדש)

יא בריאה בזו"הק מקשה למה בכל הבריאה נאמר ויברא אלהים וגבי שמים וארץ נאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ותירץ דאין הקב"ה מייחד שמו שם הוי"ה על דבר נפסד וכלה מש"ה לא נאמר שם הוי"ה ב"ה בכל הברואים זולת בשמים ובארץ דלעולם עומדים ע"ש וקשה איך נאמר שם הוי"ה ב"ה גבי יצירת האדם ותירץ דזהו כוונת רש"י ז"ל באומרו וייצר ה' אלהים את האדם שתי יצירות כתוב כאן א' לתחיית המתים שלא יחזרו עוד לעפרן לעולם מש"ה נאמר בו שם הוי"ה ב"ה יעו"ש (חוות יאיר חדש בשם הרב יוסף הורוויץ זלה"ה). ולענ"ד נראה קשה תירוץ הזו"הק שהרי שמים וארץ ג"כ הם דבר כלה ונפסד כדכתיב כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה ואפשר לומר שכל הבריאה הוא כלה ונפסד בעו"הז כלומר בזמן עו"הז אבל שמי' וארץ הם כלי' לעתי' לבא כידו' ולא בזמן עו"הז ודוק

יב בושה גדולה בושה שנכפלה שני פעמים בפסוק ולא יבושו וכו' ולא יבושו עמי לעולם וצער הבושה גדול מאד יותר מעונש גהינם וכל יסורי עו"הז יש בהם צער הבושה שמתבייש מחבירו על שיש לו יסורין וכן לעתיד לבא צער הבושה גדול מאד ואפי' כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו אוי לה לאותה בושה ואם הוא במדרגה שאין צריך להתבייש משום אדם יש להתבייש מהקב"ה כי הקב"ה מקיים כל התורה כמו שארז"ל