וילקט יוסף מב

לנסות להקב"ה עשר פעמים לכך יצאו עשר בעשר. (שם בשם מוהר"ם אלשיך)

עד ארבע מיתות ב"ד בהיות האדם מד' יסודות גזר הקב"ה ד' מיתות כל מיתה נוגע ליסודו ואמר לעבירה פ' מיתה פ' שהיה עבירה שאותו יסוד גרם יותר סיוע לאותה עבירה סקילה כנגד יסוד העפר שהיו משליכין אותו לארץ מקומת ד' אמות שריפה כנגד יסוד האש וע"ז לא היו שורפין אותו בחבילי זמורות כ"א בעופרת שהיו משליכין בתוך פיו פתילה של אבר ויורד בתוך מעיו והוא כנגד יסוד האש המובלע ומעורב בתוך גופו של אדם הרג כנגד יסוד המים שהיו מתזים את ראשו בחרב ונשפך דמו כמים ע"ד על הארץ תשפכנו כמים חנק כנגד יסוד הרוח שהיו כורכים חבל בתוך סודר בצוארו ואוחזים זה בצד זה וזה בצד זה והיו חונקים אותו הרי שהיה מת מסיבה סתום גרונו מהכנסת הרוח וארבע מיתות אלו כנגד ד' אותיות שבשם הוי"ה ב"ה יו"ד כנגד חכמה שהיא מים ה' שהיא בינה שהיא אש ו' שהיא ת"ת שהוא רוח ה' כנגד המלכות שהוא ארץ. (מדרש האיתמרי)

עה אבילות טעם שתיקנו רז"ל ז' ימי אבילות וגם שיום הז' מקצת היום ככולו הענין כי האדם נחלק לז' חלקים ואלו הם ד' יסודות שמהם נעשה החומר שלו נפש הצומחת ונפש החיונית ונפש המדברת שהיא נפש המשכלת באדם ובעוד האדם בחיותו הז' חלקים האמורים חוברו להם יחדיו וע"י המיתה נתפרדה החבילה מאלו הז' חלקים זה מזה והנה המיתה נעשה