וילקט יוסף שפה

כמאז"ל במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי ועבודה אינה נוהגת אלא בארץ ואף התפלה שהרי לאחר החרבן נאמר סכותה בענן לך מעבור תפלה ולפיכך נצטוו בנדבת המשכן ג' תרומות א' לקנות מהם קרבנות רמז לכתר כהונה וא' לצורך האדנים רמז לג"ח לפרנס עניים המדוכים והשפלים כמו האדנים שהכל דשין עליהם וא' לצורך המשכן י"ג דברים התנדבו רמז לי"ג דברים שהתורה נדרשת בהם וזה"ש ויקחו לי תרומה רמז לתפלה אין קיחה אלא בדברים שנ' קחו עמכם דברים והוא רמז לתפלה. מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי רמז לצדקה התלויה בנדבת לב שנ' ולא תאמץ את לבבך ואמר תרומתי ע"ד מלוה ה' חונן דל וזאת התרומה אשר תקחו מאתם רמז לכתר תורה הנקר' זאת (שם פ' תרומה וע"ש שהאריך)

פב תיקו הנז' בגמ' מפרשים שהוא נוטרי' תשבי יתרץ קושיות והויות וקשה איך יתרץ הקושיות והויות שהם בגמ' שהם דינים לטהר ולטמא לאסור ולהתיר שהרי אז"ל אליהו לא בא לא לטהר ולא לטמא וכו' אלא הענין הוא כן אין הפשט שאליהו הוא בעצמו יתרץ אינו כן אבל הענין הוא כשיבא אליהו אז יהיה השכל ישר ושכל שוה לכל העולם ולא יהיו דעות חלוקות שונות ומפורדות כי על כולם יהיה שכל אלהי וכולם יהיו מלובשים באחדות אור שכל א' בסוד כתנות אור ממילא יתורצו הקושיות והויות שלא יהיה לשום אדם לא קושיא ולא ספק בשום דבר כי כולם ידעו ויכירו מקטנם ועד גדולם כי כל הארץ מליאה דעה כמים לים מכסים ופי' תיקו הוא כן כשיבא תשבי יתורצו קושיות והויות: