וילקט יוסף שסז

רע לעולם בעבור על אחד מהם משא"כ כשעבר על מל"ת שאינו פוגם כ"כ במ"ע לפי שמצות עשה חמורות שדוחין לית לכן תולין ויו"הך מכפר (מנחת אליהו דכ"א ע"ב)

מה תשובה הקב"ה מקבל את ישראל בתשובה ולא את האומות שישראל שמודים שיודע כביכול העתידות א"כ יודע שהנשמה עתידה לחטוא ועכ"ז משלחה ומכריחה לבא בעו"הז מקום סכנה לפיכך חייב לקבלנו בתשובה דהו"ל כההיא דכתב מוהרשד"ם בח"מ סי' תל"א דאם המשלח ידע שמשלחו במקום סכנה אף שאינו יכול להכריחו שילך היה מחייבו וכ"ש אם הכריחו יע"ש וא"כ הקב"ה שיודע שמשלחנו במקום סכנה ועל כרחך אתה נולד פשיטא דחייב לקבלנו בתשובה אמנם הגוים שאינן מודים בזה דן אותם כמדתם דלדידהו כשם שאינו יודע כ"י שעתידה הנשמה לחטוא כך אינו יודע שמשלחו במקום סכנה א"כ פטור לקבלם בתשובה (תולעת שני דל"ג ע"ג)

מו תשובה אינה מועלת לגוים מפני שהם כופרי' בת"ה והתשו' הוא אפי' לסברת רבי יוחנן דס"ל יש דיחויאצל ב"ח הני מילי בהמה דלמיתה אזלא ואין לה תחיה עולמית לא כן האדם שעתיד לחיות בעו"הב והמיתה אצלו הוי כמאן דליתיה לא אמרינן הכי אלא אמרינן גביה נראה ונדחה חוזר ונראה והואיל וביד האד' לשוב בתשו' אמרינן גביה נרא' ח"ון אבל הגוי' הואיל ונדחו ע"י עוונותם הרי הם נדחין לגמרי ואין מועיל להם התשובה לכפר וזה הוא כמדת' דלא סבירא להו לחלק בין אדם דאית ליה תחיה לבהמה דלית לה תחיה לפי שהם כופרים בת"ה לפיכך כבהמות נדמו וכשם