וילקט יוסף רצג

(שם דכ"ח ע"ג)

מג צדיק דע שהצדיקים שבדור הם יושבים בעיגול דהיינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כ"א וא' במקומו הוא על סדר העיגול ואף שיש שאר בני אדם בניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העיגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחי' אינן מן הישוב ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עיגול והקב"ה על כולם והוא בחי' ראש ב"ד כי אלו הצדיקים שיושבים בעיגול הם בחי' ב"ד שמהם יוצא המשפט לכ"א ואחד כפי הראוי הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין פרנסה לכ"א ואחד כפי הראוי לו והעיקר הוא שיהיה אהבה בניהם וזה בחינ' הסנהדרין היתה יושבת בגורן עגולה. סנהדרין זה בחי' הצדיקים שמהם יוצאין כל המשפטים וכל הפרנסה כנ"ל וזהו כגורן שמהם יוצא מזונות ופרנסה וישיבתם בעיגול וכ"ז כדי שיראו זה את זה כמ"ש בגמ' היינו בחי' אהבה שהיא בחי' ראיה (ליקוטי מוהר"ן)

מד ציצית בזכות הציצית ישראל נגאלין כמשרז"ל כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמנה מאות עבדים שנ' והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים וכו' ולכך באו בציצית מראה תכלת ולבן התכלת מרמז לעו"הב לנשמתן של צדיקים הגנוזות תחת כסא הכבוד ולבן מרמז לימות המשיח שנ' אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו וח' חוטין רמז לח' נסיכי בני אדם שיבאו לעתיד ונמשלו לחוט שנ' כחוט השני שפתותיך. וה' קשרים רמז לה' דברים שיתקשרו לעתיד ביחד ובזמן הגלות