וילקט יוסף רצב

שאינו גמור רע לו שהקב"ה רוצה לייסרו ולעורר אותו משנתו באמור אליו אילו לא היית עושה מצות ומע"ט החרשתי אבל מאחר שאתה עוסק במצות מה אתה מפסיד אם אתה עושה אותם לש"ש מלב ומנפש וע"כ רע לו כדי שעי"ז יתקן מעשיו: ומתוך שלא לשמה בא לשמה לא כן הרשע שאינו גמור אם מייסרו ביסורין ורע לו אומר בלבו כיון שכל היסורין האלו הם על עונותי אע"פי שלא מלבי ומרצוני היה א"כ נמצא שח"ו כל אפיא שוין א"כ מכאן ואילך אעשה מה שלבי חפץ ברעות נפשי כיון שהקב"ה נפרע ממנו בין כך ובין כך וע"כ טוב לו כדי שיחשוב בלבו ויאמר אם לעוברי רצונו כך ומוכרח שזה מפני שאין רצוני לחטוא וה' בוחן לבות יודע כי כל מה שחטאתי אינו אלא ע"כ שלא בטובתי ואם אני מתגבר על יצרי ואכבוש אותו מכ"ש שיטיב ה' עמי יותר ויותר ובזה נותן דעתו לשוב בתשובה נמצא שכל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. (זכות הרבים דכ"ח ע"ג)

מב צדיק כשהקב"ה נוטל צדיק אחד לכפר על הדור אזי הצדיק תובע שכר מאת הקב"ה באומרו אם הייתי חי בעולם הייתי מסגל תורה ומע"ט אבל יש ב' סוגי צדיקים יש צדיק שמזגו טוב ובנקל יכול לכבוש את יצרו ויש סוג אחר שמזגו רע ולוחם עם יצרו תמיד ויש לו צער גדול עד שיוכל לכבוש אותו וא"כ לצדיק הזה שמזגו טוב צריך הקב"ה לשלם לו שכרו כאילו היה חי ופעל ועשה אבל להצדיק שמזגו רע אין להקב"ה לשלם לו כ"א מה שפעל ועשה דוקא ולא מה שהיה עתיד לעשות כי אומר לו דייך שהצלתיך ממלחמת היצ"הר וח"ו היית נלכד ברשתו.