וילקט יוסף רפא

שמכבדין אותו בני אדם מפני עושרו הוא בוש מלעבור מחשש העדר כבודו אז משפיע לו הש"ית עושר למונעו מן העבירה אבל רשע שיודע הש"ית שלא יועיל עושרו ויבעט ביותר ולא יחוש לכבודו מעוצם רשעתו אז ורע לו כראוי לו. (פנים יפות)

יז צדיק במעשיו הטובים יכול הוא להעלות את נפש הרשע ואם לא יוכל להעלותו מחמת שנשתרש בחטא אעפי"כ מביאו לידי הרהור תשובה וכן הרשע אם מרבה לחטא יכול הוא להחטיא את הצדיק כי אוי לרשע ואוי לשכנו ואף שאינו יכול להחטיאו בפועל מביא את הצדיק לידי הרהור עבירה (ליקוטי יקרים)

יה צדיק הוא מגן על הדור ועל ידו בא שפע וטובה לכל הדור כמ"ש כל העולם כולו נזון בשביל חנינא בני וגם מביא אור גדול וקדושה רבה לכל האנשים המתקדשים והמטהרים וכמ"ש כשעלה אליהו למעלה נתמעט הנבואה מן הנבאים הרי שבמיתת הצדיקים שיש בזה טובה לרשעים גמורים שנתחייבו מיתה ונצולים במיתתם אבל רעה גדולה היא לכל הכשרים שבדור ההוא כענין הפרה אדומה שמטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים (פנים יפות)

יט צדיק אי אפשר לצדיקים גמורים העומדים במקום טהרה להוציא נצוצות הקדושה המעורבים במקום טומאה מחמת ההרחק רב שבניהם אבל הבעלי תשובה שבשעה שחטאו נפלו בתוך מקום טומאה כשחוזרין בתשובה ועולים ממקום טומאה לטהרה מעלים עמהם כמה נצוצות הקדושה שבתוך הטומאה