וילקט יוסף רלח

לבטל יצ"הר מספר שלו. (ס' לב אריה פ' פקודי)

יח סמיכה מה שציותה התורה שהמביא קרבן יסמוך שתי ידיו עליו הוא כי אדם בחטאו יורד מבחי' אדם לבחי' בהמה וכמו שמצינו באד"הר דכתיב ביה אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו וכתיב אני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך וכדי לתקן זה הקריב שור פר מקרין מפריס להעלות בחי' בהמות לריח ניחוח לה' והוא ענין הסמיכה בכל כוחו ליחד נפשו לחבר בחי' נפשו עם נפש הבהמה וע"י הקרבת נפש בהמה תתעלה נפשו והסמיכה היא בין שתי קרניו. והיינו שבחי' החטא היא בבחי' נפש כדכתיב הנפש החוטאת והוא מתחבר בסמיכה על ראש הבהמה שהוא הבחינה העליונה שבבהמה ורמז לזה מ"ש אד"הר שהקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו ויש בזה להאריך והמבין יבין (פנים יפות פ' ויקרא)

יט סוכות מה שאנו עושין סוכות בתשרי וכיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשותו בניסן כי בניסן היה תחלת היקף ענני כבוד הוא לפי שכשעשו העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביו"הך. ובמחרת יו"הך ויקהל את כל עדת ישראל וכו' וצוה על מלאכת המשכן וכתיב והעם הביאו וכו' בבקר בבקר הרי י"ג בתשרי: ובי"ד בתשרי נטלו כל חכמי לב ממשה את הזהב במשקל ובמנין ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד ולכך אין עושין בניסן כ"א בט"ו בתשרי (מכתב מאליהו ד"א ע"ב)

כ סימנים ג' סימנים באומה ישראלית ביישנים רחמנים גומלי