וילקט יוסף רכח

קשה גבי אברהם וצ"ל כדשנינן מעיקרא (שם)

יז נח היה מתיירא אחר המבול מג' דברים א' שירא נח שמא יחזור הקב"ה להביא מבול ויוליד לריק לכך נשבע הקב"ה שלא להבי' מבול ב' נתייר' מחיות רעות לכך אמר הקב"ה ומוראכם וחתכם יהיה וכו' ג' נתיירא שיהרג א' לחבירו כקין להבל לכך אמר שופך דם האדם י (שם בשם מפרשים)

יח נשים ג' מצות באשה היא שפכה דמו של עולם וכו' קשה א"כ מצינו חוטא נשכר מצות וי"ל דאילו לא חטאה היה ג"כ ניתן לה הרבה מצות רק לא אלו דוקא דוגמת זהב המשכן יכפר על זהב העגל דאף אילו לא עשו העגל מ"מ היה נעשה המשכן דהא מתחילה נתאוה הקב"ה לתחתונים רק היה נעשה מדבר אחר ועי"ל לפי שחוה מסתמא עשתה תשובה ובעלי תשובה זדונות נעשים לו כזכיות רק מאחר שהעבירה היתה כ"כ גדולה שעשתה פירות תמיד לכך ג' מצות אלו לכפרה וא"ת אדרבה אין קטיגור נעשה סניגור דחוטא בל יתגאה קאמרינן ואשה אינה מתגאה ועי"ל דאינם דומים להדדי רק בשם דאין דם נידה כדם אדם ואין גר שבת כנר נשמה ועי"ל דאדרבא הסברא נותנת דע"י מצות אלו תזכור עצמה ותעשה תשובה מלחטא עוד כמ"ש היכי דמי ב"ת באותו מקום וכו' (שם בשם יפ"ת)

יט נטילה מה שתיקנו נט"י לבד אף שאמרו דתפלה במקום קרבן כדכתיב ונשלמה פרים שפתינו וא"כ היה ראוי נט"י ורגלים כמו בקרבן אבל הענין הוא כי אינו אלא בדיבור ולא במעשה וכן שלחנו של אדם שהוא דוגמת הקרבן אינו אלא