וילקט יוסף ריד

כמשרז"ל השטן בגי' שס"ד וביום הכפורים אין לו שליטה. אב הואיל ובו נחרב הבית כמשרז"ל באיכה רבתי אותו היום נטלו ישראל איפוכי על כל עונותיהם ונסתם פיהם של רשעים. פורים ע"י מה שהקדים שקליהם לשקלי המן כדאיתא במגילה די"ג מאז ליהודים היתה אורה ולפיכך שלא ליתן פתחון פה לס"מ ויבא לקטרג אין הש"צ מכריז אותם ג' זמנים שהם ת"צ לפי שע"י ג' תעניות שאנו עושים מחלישים אנו כוחו ולפי שלא ידע ויבא לקטרג אין להזכיר בצבור ג' זמנים הנ"ל וכה"ג צ"ל גם על צום גדליה שע"י מיתת הצדיק נסתם פי המקטרג ועתה חזו"ן אותו מעשה לפיכך אין להזכיר (תולעת שני דע"ט ע"ב)

קה מנחה יצחק שהיה תיקון אד"הר תיקן תפלת המנחה: לתקן אותה שעה שבו חטא אד"הר ובזה יתוקן גם חטאו ואילו תיקן יצחק אז תפלת המנחה בנפילת אפים ודאי דהיה עושה תיקון גדול והיה נחשב מסירת עצמו למיתה בנפ"א כאילו מת בפועל ונתקן חטא אד"הר לגמרי אך הואיל ולא היה ליצחק אז יום דשרי בנפ"א כי ראה והנה רבקה באה ואותו יום הכניסה לחופה ויבאה יצחק האהלה שרה אמו וזה הוא כניסתה לחופה ואין אומרים בבית חתן יום כניסתו לחופה מזמור של נפ"א מש"ה לא נתקן חטא אד"הר לגמרי דבעון שלו היה סרך חילול השם דאינו מתכפר עד המיתה וגמר התיקון היה באכילת ישראל קרבן פסח דהם אכלו קדשים ובעלים הראשונים מתכפרין אדם וחוה ע"י אכילת זו. (נחלת בנימן מצוה ו')

קו מיתה אצל הצדיק יום המיתה לביאה יחשב ואצל הרשע